בהעברות הארכיון מבוידם לבוידם נשמט מכתב ונשאר על הרצפה למה החלטתי פעם לשמור אותו? לא יודע. אבל יש בו איזה קסם. איזו תמימות. הנה:
זהו. אכן כמה עצב מה שהלך שם בלבנון. אז אם אתם מכירים את יערה אמיר ממושב עשרת שבשנת 85 (היתה בכיתה ז') ואולי קיבלה מכתב מחייל אלמוני כתשובה ואולי לא, אז תגידו לה שתכין את המכתב הבא
|
עמיתלוין3
בתגובה על למידה כנסים וטכנולוגיה חלק ג'
ההלך
בתגובה על לילה יורד על נהר ה saone
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כבר לא זוכרת אם קיבלתי תשובה, ובעצם זה לא משנה.
מאוד מרגש. זה מסוג המכתבים שלא זורקים.
אך בהחלט ניכר מהמכתב עידן אחר - תמים יותר, עם מכתבים פשוטים בכתב יד - ללא מחשבים וללא אינטרנט.
יפה.
הזכרת לי נשכחות. גם אני שלחתי כילדה מכתב לחייל במהלך מלחמת לבנון הראשונה והוא אף החזיר לי תשובה. כמה שהתרגשתי מהמכתב הזה.
מדהים איך מכתב כזה נשמר עם השנים..
תודה על שהחזרת אותי לתקופה אחרת...תמימה ומאושרת.