כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    תגובות (6)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      21/11/10 19:21:
    אני זוכרת את החבילה והמכתב ששלחתי לחייל במלחמה ההיא.
    כבר לא זוכרת אם קיבלתי תשובה, ובעצם זה לא משנה.
    מאוד מרגש. זה מסוג המכתבים שלא זורקים.
    המצב נשאר כמו שהוא והמכתב אכן אקטואלי לחלוטין.
    אך בהחלט ניכר מהמכתב עידן אחר - תמים יותר, עם מכתבים פשוטים בכתב יד - ללא מחשבים וללא אינטרנט.
    יפה.
      20/11/10 08:14:
    גם אתם התחברתם לנוסלטגיה שלי? מעניין אם גם היום יש את התמימות הזאת? בטח כן. כמו כל דבר שחוזר על עצמו. ובכל זאת- יש כאן באמת ריח של כובע צמר...
      19/11/10 20:19:
    מרגש מאד!. ומדהים ששמרת את המכתב.
    הזכרת לי נשכחות. גם אני שלחתי כילדה מכתב לחייל במהלך מלחמת לבנון הראשונה והוא אף החזיר לי תשובה. כמה שהתרגשתי מהמכתב הזה.
      19/11/10 17:32:
    ההסטוריה חוזרת ?
    מדהים איך מכתב כזה נשמר עם השנים..
      19/11/10 06:38:
    המכתב הזה ריגש אותי. הוא הזכיר לי נשכחות. גם אני כתבתי מכתב לחייל אלמוני, היה זה אחרי מלחמת ששת הימים בתקופת מלחמת ההתשה. סרגנו כובע צמר בצבע חקי [שעלה לי בייסורים רבים עד שסימתיו].
    תודה על שהחזרת אותי לתקופה אחרת...תמימה ומאושרת.

    אנדרטה לחייל האלמוני

    6 תגובות   יום חמישי, 18/11/10, 21:46

    בהעברות הארכיון מבוידם לבוידם

    נשמט מכתב ונשאר על הרצפה

    למה החלטתי פעם לשמור אותו? לא יודע.

    אבל יש בו איזה קסם. איזו תמימות.

    הנה:

     

    ''

     

    זהו. אכן כמה עצב מה שהלך שם בלבנון.

    אז אם אתם מכירים את יערה אמיר ממושב עשרת

    שבשנת 85 (היתה בכיתה ז')

    ואולי קיבלה מכתב מחייל אלמוני כתשובה ואולי לא,

    אז תגידו לה שתכין את המכתב הבא

     

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      אילן שריף
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין