מילה שלי
פוסטים אחרונים
- הספורים שספרה עליזה הזברה ליואב בן חלב 29/4/15
- אם אתה צנוע משמע אתה קיים אם את צנועה את קיימת 9/5/13
- רגע עם פפראצי 31/3/13
- "סופר מן" ישנו אני מצרפת את מספר הטלפון שלו 17/3/13
- בשר,הרבה בשר, בלי פשרות ובטעם גן עדן 21/2/13
- זה לא וודו 13/2/13
ארכיון
"שיקספיר מאוהב" הסרט והחיים - משל הוליוודוי עם תובנות ראויות
שייקספיר היה גאון. הוא ידע לחולל עלילות בעזרת מילים עזות מהחיים,על פי עלילת הסרט הנפלא "שייקספיר מאוהב" הוא היה המחזאי,הבמאי והשחקן של דורו. כשאני חושבת על זה, הבחירה בשחקן ג'וסף פאיינס האלוהי להביא לידי ביטוי את כל הכשרונות השיקספיריים הללו,היא אולטימטיבית . כשאני רואה את פאיינס על המסך אני מיד מתמוססת, וכשהוא מגלם גם וגם וגם הכל נראה טבעי, אפשרי ומציאותי לגמרי.
אני רוצה להזכיר, שלבד מהיותו מחזאי מבריק, במאי מהולל ושחקן גדול, שיקספיר היה מאהב בעוצמות בלתי שגרתיות לחלוטין, אחרת הוא לא יכול היה לכבוש את האוורסט של האהבה הנצחית, בעזרתם של רומיאו ויוליה ולהישאר שם מאז ועד היום
מה פתאום אני נדרשת לסרט הנפלא הזה, לבד מגעגועים מובנים לפאיינס הנהדר, פשוט, מפני שהסרט הזה, כפי שיסתבר מיד,עזר לי להבין תופעות שכיחות יחסית בעולם מערכות היחסים בין נשים לבין גברים. כשהאמנות עוזרת לך להבין דברים על חייך, היגשמת הלכה למעשה את ייעודה הבראשיתי .
רוב הגברים שהכרתי בחיי מתברכים בנטיות שייקספיריות על פי הסרט הנ"ל. דהיינו, הם מנסים לכתוב את העלילה, לביים את המחזה וכמובן לגלם את התפקיד הראשי . אלא מה, בהבדל משייקספיר של הסרט, שהתחבט כל העת בכתיבת סצנות חדשות,הם מגיעים מצויידים עם המחזה מוכן, כמעט בלתי ניתן לשינויים, עם הוראות הבימוי כתובות לצד הטקסט,כשהם יודעים בעל פה את תפקיד הגבור.
רק אחרי שהכינו את עצמם כראוי הם נכנסים לתהליך הליהוק . דהיינו בחירת הגיבורה, שתתאים לרוח המחזה, תיראה כמו מי שהם ציירו בדמיונם, ותצטיין במיומנות הדרושה ללימוד טקסט במהירות. מדובר בתהליך חזרות קצר מאד, יש כבר תאריכים להופעות הראשונות.
לצורך ההמחשה נדרשת דוגמה, הרי היא לפניכם:
מעשה בישראלי שגר מעבר לאוקינוס ונכנס לאחד מאתרי השידוכין המקומיים, כשהוא מתכסה בשם הקוד הכי מפתה שיכול לעלות על דעתי "מבקש אהבה", מתל אביב. בעוד שרוב בנינו המצוינים ממלאים את כרטיסי הביקור שלהם בפרטים יצירתיים, הנ"ל השאיר את כל השדות נקיים מאינפורמציה, בחזקת טבולה ראסה.
גברים כאלה תמיד מעוררים את סקרנותי. כאילו אין להם דעות קדומות, אין להם תסריטים בראש שווים ניסוי.
כרגיל התחלנו בהתכתבות. הוא כתב שהוא מאד רומנטי, ולדעתו שיא הרומנטיקה היא שקיעה בים, רגלים יחפות, וטיול רגלי לאורך החוף. אני רוצה להודות על האמת, שהתמוססתי למקרא הפשטות הנהדרת של החוויה הרומנטית. ראיתי את עצמי חבוקה בין זרועותיו מול השקיעה בפוקט, או בסרילנקה, או בקניה, או בהמון מחוזות חפץשהשקיעות בהן החזירו לי את האמון ביופי ובאהבה.
בחלוף מספר מכתבים שנונים, הגיעה שיחת הטלפון." אני מטלפן מעבר לאוקינוס" אמר הגבר בקול מלטף. לא האמנתי. איש עסקים ישראלי, בנסיעת עבודה שגרתית, לא יכול להתאפק עד השיבה הביתה, ומרגיש חובה נעימה לברך אותי לקראת השבת."הכוני לביאת המשיח" אמרתי בליבי והמשכתי בשקיקה את השיחה המפתיעה.
במהירות יחסית התברר, ש"הלוח החלק" גר בכלל בנכר שנים רבות והסבה שהוא נכנס לאתר הישראלי עם זהות ישראלית, עם ציון כתובת מקומית, היא הכי פשוטה שאפשר : "דוגרי ?" הוא אמר, "לא מצאתי פה אשה,אז החלטתי לחפש לי אחת בארץ ".מיד שקלתי לצלצל לשלטונות ההגירה בארצו החדשה, אבל, גם כאן "הלוח החלק" הפתיע:" אני לא רוצה להתחתן.אגב, גם בצעתי ניתוח מתבקש באבר המין שמונע ממני את היכולת להמשיך את הגזע האנושי, וזה מתוך התחשבות בנשים כמובן, ובנוחיות של קיום יחסי המין"
אז הנה בנות התשובה,המחזה, הבימוי והתפקיד. הגבור מגיע לארץ אחת לחודשים לשבוע. החברה שהוא עובד בה מנהלת עסקים בכל העולם לרבות ארצנו. ובמשך השבוע הזה הוא בודק הרחבת עסקים, ומתפנה להתנסות רומנטית של הליכה לחוף הים, התבוננות בשקיעה וצעידה על החול הרך.
כששאלתי האם התנסה במערכת יחסים מהסוג הזה בעבר, הוא מיד השיב בחיוב. היתה לו בת זוג ישראלית, הם נפגשו אחת לחודשיים לשבוע , ונחשבו לזוג במשך שנה וחצי(סה"כ חמש פגישות).כשנמאס לה והיא רצתה להתחתן, היא הורידה את המסך עברה לקדמת הבמה לפרק ההשתחוויה. לשאלה המתבקשת מה קרה בין שבוע לשבוע, התברר, שהיו המון שיחות טלפון על חשבון החברה אין ספור אי מיילים, וגעגעוים. " האם הנושא של שבוע בחודשיים הוא חוק טבע ואי אפשר להפגש במהלכם ?" שאלתי. ענה הבחור בקולו השקט והמלטף,"אפשר,יש לפעמים תערוכות באירופה, אבל זה עולה כבר 1000 יורו ..... " דממה רומנטית מעיקה,השתררה לרגע .
"איפה אתה גר כשאתה מגיע ארצה ?" שאלתי, כדי להבין על איזה תפאורה מדובר במשך השבוע המדוייק. "אצל בני דודים שלי בצפון,או אצל אחותי ליד ירושלים, או ..........את יודעת, אצל החברה שלי כשהיינו יחד". לשמחתנו, הפגישה העסקית שעמדה להתחיל במחוז חפצו, סיימה את שלב הליהוק באחת, כי Business תמיד לפני pleasure , נפרדנו בידידות חמה ופנינו איש אשה לענייניו.
כמשתתפת מדופלמת באודישונים לתפקידים ראשיים בהצגות החיים הבנתי, שהמחזה הזה תובעני למדי . המחזאי, הבמאי וגבור המחזה הרחיק לכת ביותר. אי אפשר להמלט מהתחושה, שכאשר את פוגשת גבר עם נטיות שיקספריות, כדאי להאיר את עיניו ישר בתתחלה. שיקספיר, מאוהב או לא, היה רק אחד. תואר שנשמר 400 שנה קשה לשבור. יותר אפשרי לאמץ את עקרונות התיאטרון המודרני. כאן העלילה מתהווה תוך כדי עבודה על המחזה, סוג של אימפרוביזציה יצירתית ששותפים לה המחזאי,הבמאי וכל השחקנים.
|
תגובות (92)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני מודה לך על המחמאות בולס יקר. למה לרדת לסטראוטיפים. אבל ברור שאני אלופת החניות בתל אביב :-)
אהבתי את סגנון הכתיבה, גם הומור המעיד על אינטליגנציה, גם כתיבה מעולה, לא פלא שאת לא בלונדית.........בטוח את יודעת גם להחנות אוטו ברוורס.
כל כך הצחקת אותי מתוק, השכנים לא רגילים לשאגות צחוק כאלה באמצע היום.
אתה מבחינתי סטנדאפיסט שאוחז במצלמה
הו אילנה
חן חן לך יקירתי על המחמאה מרחיקת הלכת ביותר
במסגרת המשימות הבלתי אפשריות של אתרי ההכרויות
אפשר להכניס גם את הניסיון היפה הזה
הסרט השני שאת כותבת עליו נראה לי חיקוי עלוב.
ראיתי אותו הגרסה דומה...
אבל נראה לי שגם לך לא חסר
כי הצלחת לחבר בין המחזה שעל הבמה
לבין המחזה הנכתב, המבויים והנערך אחורי הקלעים, על צג המחשב, כאשר האינטראקציה כמעט חופפת.
ביחסים טראנסאטלנים קל לביים. גם קסם. אבל, הקסם הזה, בדרך כלל, לא מחזיק מעמד בבוחן המציאות, ובוודאי שלא אם אחד הצדדים מעוניין במיסוד מערכת היחסים.
עד כה, ראיתי רק שני מקרים בהם הקסם הסתיים במיסוד. כל שאר המקרים היו רק סיפורים רגילים וללא שום קסם שייקספירי.
אילנה, אני מזמן כבר קלטתי שאת בחורה לעניין, ואני, נו מה אומר ומה אגיד. צודקת, הגיע הזמן שתתקדמי. אמנם גדול כמוני אין, אבל שחקנים ומחזאים צריכים תמיד את מרכז הבמה לעצמם, אולי תמצאי גבר שיתן גם לך את חמש עשרה דקות התהילה.
כי כולנו, בסוף היום, שייכים למועדון הלבבות הבודדים
כמו שאומרת חברתי תמי המאיירת המוכשרת
ובצד העליצות מובנת לגמרי התוגה עצמה או הדהודה.
חן חן לך נעמה
בשמחה אביה מתוקה בשמחה
וגם לך ערב מצוין
הכנסת אותי לתחרות,יקירי, ובכלל לא גילית לי.
בלתי מנוצחת נשמע אדיר, אבל לא הייתי ניגשת לתחרות עם סיכויים כל כך קלושים.
העיקר שחטפת, וגם צחקת וגם טרחת להגיב ולעודד
תודה על הפוסט
אהבתי לקרוא וכמו כן את תגובות החברים
ערב נעים
את מתחרה על תואר הבלתי מנוצחת בקפה כך נראה...?!
איזה פוסטבטן ואיזו הקבלה... צצצ ברוך שעשני לטיני :)
אוי פשוט מתוק, אני מחפשת את הבטהובן שלך שנים
כל מה שאני מוצאת אלה טאשה ובוב. אין לי מושג אם יש תרופה
לעניין שלי
ואם הבחור הזה שלף אותו מנבכי זכרוני, לא רע בכלל. מ ה אתה אומר ?
תודה שהגבת.
יקירתי, שייקספיר היה רק אחד, הוא חי את המחזה לא את המציאות.
כשהולכים לבקר אותו קצת בורחים מהמציאות.
אולי במקום שייקספיר עדיף איזה בטהובן אחד ?
(ומאוד אהבתי את הסיפור שהבאת...)
בקולנוע הולכים יחפים לאור שקיעה, כי האולפן מכסה את מחיר הטיפול הרפואי בהצטננות.
ומה חשבת, באמת אין נשים בניכר, נשים מתאימות לגברים מכל הסוגים?
הטלת מום פיזית בשביל לא להוליד? מה בראש שלו?
תמימות נוגעת ללב :)
ראיתי פיינס בהמלט. הוא היה אדיר. זה יותר חשוב מכמה מיילים וטלפונים
תודה חמה לך נובה יקרה. התחלתי את השבוע סמוקת לחיים.
ארז ידידי, כל המוסיף מילה על תגובתך גורע. תודה
משום כך ממש אני ממשיכה בסיור הקיומי
ה.הגדול, אני מיד משנה את שמך לה.הענק במענה לתגובה כל כך עמוקה וחיננית. אני אולי חושבת שמספיק עם המחזאות אולי בפעם הבאה אני אעבור לסוג אחר של אמנות. כבר נאמר בשרשור התגובות לא אחת, ששייקספיר היה רק אחד, או מקסימום שלושה. תורת הסיכויים רומזת שמדובר בסיכון גבוה. אני חושבת שהצד הדומה בשנינו שיש לנו כושר נדיר של קבלת החלטות מהירות
הי אילנה, כזו היא החברה האנושית, עם כל הפמיניזם, עדיין הגבר הוא המחזאי של החיים, ורוב הנשים מצפות ממנו להוביל אותם למקום מבטחים..כמובן שצריך למצוא את המחזאי הנכון. במקרה הספציפי הזה, הוא נשמע יותר כמו גרפומן ופחות כמו שייקספיר..מקווה שבפעם הבאה תמצאי מישהו יותר מעניין, אולי סטייל חנוך לוין
יקירתי, לסוג זה של גברים יאה בדיוק אותו סוג של נשים...שזה לא את!
*
אלומה
אני לא יודע אם שקספיר היה באמת "רק אחד" עדויות רבות ומצטברות מדברות על לפחות שלושה או ארבעה "שייקספירים" שונים. אך מה שברור, אף אחד מהם לא חי היום, ואיש מהם גם לא מחפש את בת זוגו ברשת. באופן מוזר (ומשמח) גם אני נצרכתי בפוסט שהעלתי היום לאותו "מצג שווא" וירטואלי שעושים בו שימוש, אגב, גברים כנשים, ונועד להציג אותך, הכוכב, גבוה בכעשרה סנטימטרים מגובהך המקורי (גובה - בכל אספקט של החיים, כמובן). נראה לי שהוירטואליה הפכה את ה"שקרים הלבנים" (שלא לדבר על אלה האפורים, או השחורים-ממש) לעמדת מוצא מקובלת. שיטוט אקראי, אפילו בקפה, שלפחות בהגדרתו אינו פלטפורמה לשידוכים, מגלה אלפי שיקספירים-בעיני-עצמם שמציפים את הרשת במחזות (ובמקרים הקשים יותר - מחזות זמר) שהם כתבו ושיכתבו. כל מה שנותר לשחקן המתחיל ותאב התהילה הוא רק לקפוץ לתוך "הדמות" המתבקשת ולהתחיל בדיקלום ההדדי.
אבל שומעת מכל מיני אנשים
אין לי דיעה
היה מעניין לקרוא
שבוע טוב אילנה
:)
אילנה יקרה
כרטיסים ריקים באתרי הכרויות אני רואה הפוך ממך. אצלי הם מעוררים חשד ומנסיוני, אלה אנשים שמסתירים.
מי שאין לו בעיה, רושם הכל חופשי.
אחרי גרושי, נגלה לעיני עולם שלא ידעתי שהוא קים. לקח לי זמן להכיר וללמוד על בשרי אפיזודות מהסגנון הזה.
יפה מאד האנלוגיה שעשית .
נהניתי,
התמוגגתי,
חייכתי.
את עונג צרוף ! : ))
תודה לך שון. חייכת אצלי את הצהרים.
יאללה שיהיה :-) אתה מתוק
ואכן, שיקספיר היה גאון אחד ויחיד..!
לגבי זה שבכל גבר יש מן השייקספיר... המממ, אני
לא כל כך בטוח אבל... יאללה, שיהיה!! :-)
כתבת נפלא יקירתי.
שון.
יקירותי אני סמוקת לחיים ואיני יודעת את נפשי מאושר.
אתן לוקחות את אליפות חמישה שווים בהליכה !
אהבתי את השליח נושא הפתק "ערה" אני על הרצפה, כשמסמסים אותי במלה הזאת בא לי ישר ללכת לישון.
אני מזכירה לך שפשוט הגיע על גלי האינטרנט לא לפני שהוא זכר בעל פה את כל הפוסטים המדיהימים שלך
ולמד לצחוק בפואנטות הנכונות......(לא פגעתי, לזכור שאני אוהבת עד מות את שניכם). לפעמים בלתי נמנע מלהשתמש באמצעים שמציעה הטכנולוגיה (אני מרגישה מתנצלת כי הטיעון די דבילי) ולשלם את המס שהיא גובה. אני מסכימה אתך לגמרי בנושא הרמת גנים והגבעתיימים. פתאום כולם תל אביב. בהזדמנות הראשונה (אחרי שעשו את המאמץ וירדו העירה) הם מספרים שנולדו ברמת גן,(לא כולם עירקים) וגם בגבעתיים וחזרו לגור שם בהזדמנות הראשונה. ותמיד באה לי השאלה "ערה": איך זה שכתבת תל אביבי בהזדמנות הראשונה.
את פתחת את התגובה שלך בניסים ובנפלאות. אני חותמת בו את שלי.
נהניתי לקרוא את הפוסט השנון האמיתי הזה,
אולי צריך לומר שהשייקספיר פשוט מאוהב בעצמו בלבד:)
וכל היתר זו תפאורה הזמנית שמשתנה על פי הצרכים של השעה.
שייקספירים אמיתיים כנרהא מאוד קשה למצוא בחיים, חלקם אפילו לא יודעים להתבטא כהלכה אבל ליבם פועם חזק חזק .
תודה יקירתי
========================
יש לי יש לי מה להוסיף:
1. את נשמה
2. משכיבה (תרתיי)
3.פיקחית בטירוף
4. בעלת יכולות ענק להיות משוחררת קיומית
5.זה לא מספיק יש עוד
ניסים ונפלאות מתרחשים באתרי ההכרויות.....
לא יודעת מה באמת היה טיבו של שייקספיר ביום יום
אולי אחרי שסיים לכתוב עוד סצינה במחזה, נהג לשלוח שליח לעלמת חן אקראית עם פתקה "ערה"?
הכל ייתכן, הכל אפשרי.
הייאוש וחלקלקות המילים כנראה גורמים לנשים להיכנס למערכת יחסים טרנסאטלנטית חסרת סיכוי שכזו.
אני בעד מערכת יחסים מוחשית... כזו שכוללת מגע יומי ושיחה לא רק דרך המסך....
מאז ומתמיד סלדתי מאלה שרושמים בכרטיס ההכרויות "תל אביב", גרים ברמת גן ואז מקטרים על הצורך להגיע לדייט בעיר הגדולה.....
זר לא יבין זאת.
כנראה שגם שייקספיר לא.
אם תרשי לי אהובתי, במקרה שאני נתקעת קיומית
אני מצלצלת אליך לקבל חמישה שווים
כי פשוט אין עליך
הענקית מכולן
נעמית יקירתי, הכתבה שלך מאלפת.http://cafe.themarker.com/post/1890850/
יצא צרוף מקרים משונה כזה כאילו הפגישות העיוורות בראש מהדורת החדשות
אני כמובן אנסה לצפות בסרט של דנה הערב. ושוב כתבת בטוב טעם וברוב עניין.
באשר לתגובתך אני מודה לך ויותר מזה.
ואפילו אם הם שיפוטיים
1. את חכמה
2.מצחיקה
3.אינטילגנטית
4.מאממת
5. מאממת
אהובה.
תודה על ההסבר. אין בינינו ויכוח.
אילנה , פאיינס הוא לא מאלה שעושים לי את זה אבל גם אם כן ,ויהיה שחקן או מחזאי טוב ככל שיהיה, מה שהתכוונתי לאמר הוא ששייקספיר הוא הגדול מכולם עבורי.
אני אוספת מיד את כלי ושותקת
למרות שבלעתי פטיפון בלידתי :-)
תודה לך אחותי על ההעצמה המוגברת שלך. הותרת אותי סמוקת לחיים.
הצדק לחלוטין אתך
אני מודה לך על ההערכה שהחיבור בין השניים הוא דמיוני לחלוטין.
אבל בבסיס מדובר במחזאי,במאי,שחקן מהצד של שייקספיר מוגשם
מהצד הישראלי שיפוטי (מצידי) אבל עושה מעט שכל.
אמת שהנשים כושפו במילים. בינינו לא איכפת לי. רק שיגיע מישהו
שיודע לדבר, רהוט מעניין מרתק ומצחיק, אני מיד מניחה את ידי בידו.
רני מודה לך על הידידות ומחזירה לך עם המון אושר
תאמין לי יקירי כללת הכל. אין בי שום רצונות לכלום .עסקה שווה לחלוטין.
אחרי שגילית שהעליתי חיוך על שפתיך, עשית אותי המאושרת באדם.
במסתורי לבי אני בעצם סטנדאפיסטית. כרגע הכתיבה צריכה לסדר את הפרצופים של הקוראים
אבל אולי יבוא היום ואצחיק איזה חמישה אנשים בבית שלי סביב השולחן.
זה יקרה, אולי , רק אחרי שתוכנית האימונים התובענית של הכתיבה בקפה תסתיים
את תמיד משמחת אותי דניאלה בעליצות השובבית שלך.
תודה על כל ההעצמה השופעת. וברור שהיה פה מזל (שכל ברור שאין לי)
לדעתי יש לך מזל שלא נפגשת עם הטיפוס הלז. יש גבול לגועל נפש שאפשר להכיל. אגב, נקודת זכות אחת משחקת לטובתו: הוא לא הסתיר את האמת. מעניין אם לכולן הוא מספר את עלילותיו.
תודה לך יקירתי על רגעים של התמוגגות כיפית.
*
התמוגגתי, את כותבת מעולה, משלבת ביקורת היסטוריה וסיפור מהחיים ואורגת אותם מעולה אחד בשני.
לא לעיתים קרובות אני קוראת כך פוסט יחסית לא קצר מהתחלה עד סופו בנשימה אחת ובקלות ובכיף כאלה.
מעבר לעובדה שהנושא מעניין הגשת אותו בצורה ידידותית, יפה וקלה.
נהניתי.
תודה
מה אומר לך עיסקה שווה.
ומה בעצם היית עוד רוצה חוצמזה?
האהבה דווקא תואמת .
אבל מצד שני זה מצביע גם על חולשת הנשים למילים,
וישנם גברים המיומנים בזה וכמו שנאמר הכינותי מראש,
הם מכינים את המלכודת,(מלכודת של דבש) והםמ גם יודעים
שהם האחרונים להפגע, במקרה שלך יש לצין לטובה שהפגיעה היתה מזערית, כנראה מחוסן נפשי,
שתהיה לך שבת מקסימה יקירה ,
בידידות רבה אשר
את צודקת רחלי. הייתי צריכה להיפגש אתו מהסבה שהעלית.
לפעמים אני נכנסת לתלבושת הסטודנטית החוקרת, ולפעמים פשוט לא בא לי.
חבל שפספסתי. ושלא תהיה הזדמנות נוספת, בבקשה ,בבקשה :-)
תודה לך אלכסנדר ענק על ההעצמה והתובנה.
רק כדי לצחוק ולהבין מאיפה הבטחון של היצור ההזוי הזה....
את לגמרי צודקת. כשאני חושבת על זה גם המחזה שלי כל הזמן נופל בין קומדיה אכזרית לדרמה נוקבת. ובסך הכל אני לא באה לכל בגברים בטענות. אבל שאני נופלת על אחד שהוא ממש שייקספיר דהיינו השילוש הקדוש (מחזאי,במאי וכוכב ההצגה) אני מיד מרגישה צורך לכתוב עליו.ובאשר לשילוש התכונות הראוי אני חותמת עליו עכשיו: ראש פתוח,אימפרוביזציה ועמוד שדרה. יפה כתבת אחותי, יפה מאד אני נוצרת
נאורתי המתוקה, אני מבטיחה להזהר
ושהשם ישמור גם אז
לדאבוני לא מאפשרים לתת לך כוכב. אני אחזור לבקר כדי לתת לך אחד בהמשך
כתבת נהדר ומרתק, אילנה.
אני בטוחה לגמרי רונית יקירתי, ויש לי אפילו הרגשה שהייתי אוהבת את ההצגה.
תודה חמה על ההעצמה
במיוחד מאלו שבאתרי הכרויות,
השם תשמור..
בבירכת ליהוק נפלא בבא ושבת שלום
אני
(נהניתי מאד לקרא אותך כרגיל).
את כל כך שווה מאשה. אין לי מילים. תודה
כל טרגדיה היא חומר גלם דרמטי שיכול בקלות להפוך להיות קומדיה של מצבים מתחת לידו של כותב מחונן כמו שקספיר... או כמוך.
אכן אין למה בדרמות הליהוק של המיקוח בין גבר לאשה.
יש רק ככה.
מסך.
מחיאות כפיים.
כוכב.
חמודה, אני קודם צריכה להגיע לשם
אני נותנת דוגמאות רק ממה שראיתי. הכי קרובה לאמת
וחוץ מזה כל מה שכתבת נכון לגמרי
כשאני אתאושש מהרצפה עליה השתטחתי מצחוק אני אשיב לך יקירתי
את הגדולה מכולם
הופה, אהובתי, את בעניין של לרצוח פרות קדושות ? לעקור מיתוסי תרבות עתיקים ובועטים ? אוי לך ואבוי לך !!!! שייקספיר מתהפך בקברו (ארונו) אנא אל תוציאי אותו משם. תראי, אם תחפשי בציציות של מיטב הסופרים תענוג גדול הם לא. על עגנון קראתי לא מזמן (ובאיחור ניכר) שהוא היה הכי אנטיפט בעולם. איך הוא בכלל יכול היה ליצור תפארת מליצה כמו תהילה.
התייחסתי לסרט שייקספיר מאוהב, ולא לתולדות חייו של המהולל שוודאי היו להם כל מיני וריאציות רק משום שכל כך הרבה זמן עבר :-) אז החברה מצאו שני כוכבים ממיסים ועשו סרט משגע. בסרט הזה הוא היה כל כך הרבה דברים: שחקן,במאי, מפיק מחזאי, מאהב ואולי שכחתי משהו. לא הייתי נזכרת בפירוטכניקה הקיומית הזאת בלי אותו בחור שגם עצר את זרם הזרעונים שבתוכו בעזרת ניתוח לכי תדעי איזה.
ובעניין היותו הומו, לא חשבתי על זה לפני שהצעתי את רודי להיות מר תובנה בספרנו המשותף :-)
דליה חמודה, אני בעולם הפנויות והפנויים ממש המון שנים, נהנית מכל רגע ומעידה על עצמי כגרושה באושר, בלי למצמץ. אבל אני כל הזמן מחפשת את הריגוש הזה החביב, שמזיז את אזור הסרעפת. מלאכה קשה היא, הדומה לחיפוש של מחט בערמת שחת, אבל אני נחושה בדרכי, יש בה טעם, פוגשים אנשים את יודעת, וזה עוד תבלין לחיי כפי שהם היום.
גלילה חמדתי, חן חן לך על ההעצמה הנהדרת שאת שולחת לי. אני בכלל לא בעניין של נשים. אני בעניין של גברים. או יותר נכון של גבר. אני כותבת על עצמי כבלתי מייצגת בעליל את הצבור הנשים הנפלא. אני גם לא בטוחה שהן רוצות שאני אייצג אותן בענייני זוגיות. לטעמי אין נוסחת קסם. משום כך הפסיכולוגיה פשטה לטעמי את הרגל. אין לאף אחד פתרונות מוצקים (סליחה ,אלוהים אתה תמיד מחוץ לדברים) לחיים המשותפים. מהמון סבות ובעיקר מאלפי משתנים. כל אחד יכול להעיד רק על עצמו. ולא לכל אחד יש תחליף. אני נחרצת אבל לא ממש. זאת עניות דעתי. אני בכלל לא טיפוס של למה. אני טיפוס של ככה. ובתוך הככה אני שוחה חופשי, וגם אוהבת לצחוק על הככה המשונה הזה, ואם אין לי ממש צחוק, אז אני מנסה להנפיק חיוך. בעסקי הפנויים פנויות יש הכי הרבה אבסורדים קיומיים, תאמיני לי, ובאופן לגמרי פרטי אני אוהבת ללכת אתם עד הסוף. אם זו שיחה בטלפון או פגישה עיוורת.רק כך אני יכולה להכניס את המפתח בחור המנעול ולצחוק כל הדרך למטבח.
רותקה, מדובר במטאפורה לא במחמאה :-)
נמסתי אבנר
כי אתה כל כך מזכיר לי את עצמי
והמשפט הזה שלך
הוא אלוף
תודה
יואב יקירי
המילים שלך כמו פייאטים
את רוקם אותן בעדינות וקד להן קידות
והן שופעות ממך לבד, בזוגות ובצרורות
וכל אחת עם יד על הלב
וכל אחת בשורה בפיה
ואני נותרת עם תודה,חן חן וקידה
בעניין הזה של הפייאטים שלך
הבקר הזה זורח באור יקרות של המשפט היחיד והמטלטל שלך
אני פשוט אוהבת אותך
זוכרת מה אמר הרונימוס מרקין? (אנטוני ניולי)
"............yes please........... next please"
אצלי , למשל, הולכת ומתגבשת מעין ידיעה שכזאת , ששייקספיר האמיתי היה בכלל הומו. אחרת אני לא יכולה להסביר איך, עם כל התובנות המפליאות שהיו לו על הגזע האנושי, ועל נשים בפרט, יכול עוד היה להשתייך אליו, במובן
הסטרייטי..
כבר אמר אוסקר ויילד(עוד אמן גדול וגם הומו ידוע) שלא נולד האמן הגאון שיכול להיות גם בנאדם . האמנות לוקחת כל כך הרבה אנרגיות שכבר לא נשאר כלום למלאכת החיים...אני תמיד חשבתי שאני ממש מסכימה עם זה, למרות שזה תמיד עשה לי רע להסכים עם זה...
אני חושבת שאחת הדרכים הכי נפלאות להתייחס ל"סיגנון " הגברי של דרך הליהוק והמשחק באודישנים של החיים-זו דרך ההומור, ואכן , התגלגלתי מצחוק מהטקסט שכתבת.
עדיין את מצליחה לתפוס מרחק מהכל , ולראות את הדברים באופן שאפשר לסבול אותו.
אשה אחרת אולי היתה יושבת אכולת אכזבת , שלא לומר ,עצבת קיומית קשה מנשוא-ובוכה על ימיה החולפים.
מתה עליך, ונעשה את הספר. נעשה אותו.
ולעניינינו:
הענקת לגברים את תכונת המחזאות, ומה בעניין הנשים? אין להן תסריטים?
אני חושבת שנשים וגברים שאינם נמצאים במערכת יחסים ארוכת שנים, אלה אנשים שלא מסוגלים/רוצים להכיל או לקבל את האחר. וזה בסדר ואפילו כיף גדול, לחיות לבד. לא ממש לבד - אלא עם עצמי.
אבל, האם רק גברים כותבים את המחזה?
האם אין זו תכונה של כל ה א/נשים באופן שאנו הנשים לא חוטאות בכך לא פחות?
אולי המזל הגדול של רומיאו ויוליה היה, בעיקר בכך שהם
השתתפו באותה הצגה.. (וגם אז זה די "התחרבש" להם :-) ).
-
רוצה
לקרוא
שוב.
את פשוט כותבת נהדר !
את פשוט כותבת נהדר!
איזו "הצטרפות" מקרים.. :))
קודם כל תרשמי לך שאין על השקיעות
בגואה שבהודו :)))
בחיים אילנה כולנו שחקנים במחזהו של שקספיר.
כמו שאמר גופמן (סוציולוג ידוע)
"העולם הוא במה אחת גדולה ואנחנו השחקנים"
עם הזמן זה משתכלל :))
את רואה, החיים נפלאים מכל דמיון...........
אפילו אם הוא דמיון שייקספירי :))