0
שייקספיר היה גאון. הוא ידע לחולל עלילות בעזרת מילים עזות מהחיים,על פי עלילת הסרט הנפלא "שייקספיר מאוהב" הוא היה המחזאי,הבמאי והשחקן של דורו. כשאני חושבת על זה, הבחירה בשחקן ג'וסף פאיינס האלוהי להביא לידי ביטוי את כל הכשרונות השיקספיריים הללו,היא אולטימטיבית . כשאני רואה את פאיינס על המסך אני מיד מתמוססת, וכשהוא מגלם גם וגם וגם הכל נראה טבעי, אפשרי ומציאותי לגמרי.
אני רוצה להזכיר, שלבד מהיותו מחזאי מבריק, במאי מהולל ושחקן גדול, שיקספיר היה מאהב בעוצמות בלתי שגרתיות לחלוטין, אחרת הוא לא יכול היה לכבוש את האוורסט של האהבה הנצחית, בעזרתם של רומיאו ויוליה ולהישאר שם מאז ועד היום
מה פתאום אני נדרשת לסרט הנפלא הזה, לבד מגעגועים מובנים לפאיינס הנהדר, פשוט, מפני שהסרט הזה, כפי שיסתבר מיד,עזר לי להבין תופעות שכיחות יחסית בעולם מערכות היחסים בין נשים לבין גברים. כשהאמנות עוזרת לך להבין דברים על חייך, היגשמת הלכה למעשה את ייעודה הבראשיתי .
רוב הגברים שהכרתי בחיי מתברכים בנטיות שייקספיריות על פי הסרט הנ"ל. דהיינו, הם מנסים לכתוב את העלילה, לביים את המחזה וכמובן לגלם את התפקיד הראשי . אלא מה, בהבדל משייקספיר של הסרט, שהתחבט כל העת בכתיבת סצנות חדשות,הם מגיעים מצויידים עם המחזה מוכן, כמעט בלתי ניתן לשינויים, עם הוראות הבימוי כתובות לצד הטקסט,כשהם יודעים בעל פה את תפקיד הגבור.
רק אחרי שהכינו את עצמם כראוי הם נכנסים לתהליך הליהוק . דהיינו בחירת הגיבורה, שתתאים לרוח המחזה, תיראה כמו מי שהם ציירו בדמיונם, ותצטיין במיומנות הדרושה ללימוד טקסט במהירות. מדובר בתהליך חזרות קצר מאד, יש כבר תאריכים להופעות הראשונות.
לצורך ההמחשה נדרשת דוגמה, הרי היא לפניכם:
מעשה בישראלי שגר מעבר לאוקינוס ונכנס לאחד מאתרי השידוכין המקומיים, כשהוא מתכסה בשם הקוד הכי מפתה שיכול לעלות על דעתי "מבקש אהבה", מתל אביב. בעוד שרוב בנינו המצוינים ממלאים את כרטיסי הביקור שלהם בפרטים יצירתיים, הנ"ל השאיר את כל השדות נקיים מאינפורמציה, בחזקת טבולה ראסה.
גברים כאלה תמיד מעוררים את סקרנותי. כאילו אין להם דעות קדומות, אין להם תסריטים בראש שווים ניסוי.
כרגיל התחלנו בהתכתבות. הוא כתב שהוא מאד רומנטי, ולדעתו שיא הרומנטיקה היא שקיעה בים, רגלים יחפות, וטיול רגלי לאורך החוף. אני רוצה להודות על האמת, שהתמוססתי למקרא הפשטות הנהדרת של החוויה הרומנטית. ראיתי את עצמי חבוקה בין זרועותיו מול השקיעה בפוקט, או בסרילנקה, או בקניה, או בהמון מחוזות חפץשהשקיעות בהן החזירו לי את האמון ביופי ובאהבה.
בחלוף מספר מכתבים שנונים, הגיעה שיחת הטלפון." אני מטלפן מעבר לאוקינוס" אמר הגבר בקול מלטף. לא האמנתי. איש עסקים ישראלי, בנסיעת עבודה שגרתית, לא יכול להתאפק עד השיבה הביתה, ומרגיש חובה נעימה לברך אותי לקראת השבת."הכוני לביאת המשיח" אמרתי בליבי והמשכתי בשקיקה את השיחה המפתיעה.
במהירות יחסית התברר, ש"הלוח החלק" גר בכלל בנכר שנים רבות והסבה שהוא נכנס לאתר הישראלי עם זהות ישראלית, עם ציון כתובת מקומית, היא הכי פשוטה שאפשר : "דוגרי ?" הוא אמר, "לא מצאתי פה אשה,אז החלטתי לחפש לי אחת בארץ ".מיד שקלתי לצלצל לשלטונות ההגירה בארצו החדשה, אבל, גם כאן "הלוח החלק" הפתיע:" אני לא רוצה להתחתן.אגב, גם בצעתי ניתוח מתבקש באבר המין שמונע ממני את היכולת להמשיך את הגזע האנושי, וזה מתוך התחשבות בנשים כמובן, ובנוחיות של קיום יחסי המין"
אז הנה בנות התשובה,המחזה, הבימוי והתפקיד. הגבור מגיע לארץ אחת לחודשים לשבוע. החברה שהוא עובד בה מנהלת עסקים בכל העולם לרבות ארצנו. ובמשך השבוע הזה הוא בודק הרחבת עסקים, ומתפנה להתנסות רומנטית של הליכה לחוף הים, התבוננות בשקיעה וצעידה על החול הרך.
כששאלתי האם התנסה במערכת יחסים מהסוג הזה בעבר, הוא מיד השיב בחיוב. היתה לו בת זוג ישראלית, הם נפגשו אחת לחודשיים לשבוע , ונחשבו לזוג במשך שנה וחצי(סה"כ חמש פגישות).כשנמאס לה והיא רצתה להתחתן, היא הורידה את המסך עברה לקדמת הבמה לפרק ההשתחוויה. לשאלה המתבקשת מה קרה בין שבוע לשבוע, התברר, שהיו המון שיחות טלפון על חשבון החברה אין ספור אי מיילים, וגעגעוים. " האם הנושא של שבוע בחודשיים הוא חוק טבע ואי אפשר להפגש במהלכם ?" שאלתי. ענה הבחור בקולו השקט והמלטף,"אפשר,יש לפעמים תערוכות באירופה, אבל זה עולה כבר 1000 יורו ..... " דממה רומנטית מעיקה,השתררה לרגע .
"איפה אתה גר כשאתה מגיע ארצה ?" שאלתי, כדי להבין על איזה תפאורה מדובר במשך השבוע המדוייק. "אצל בני דודים שלי בצפון,או אצל אחותי ליד ירושלים, או ..........את יודעת, אצל החברה שלי כשהיינו יחד". לשמחתנו, הפגישה העסקית שעמדה להתחיל במחוז חפצו, סיימה את שלב הליהוק באחת, כי Business תמיד לפני pleasure , נפרדנו בידידות חמה ופנינו איש אשה לענייניו.
כמשתתפת מדופלמת באודישונים לתפקידים ראשיים בהצגות החיים הבנתי, שהמחזה הזה תובעני למדי . המחזאי, הבמאי וגבור המחזה הרחיק לכת ביותר. אי אפשר להמלט מהתחושה, שכאשר את פוגשת גבר עם נטיות שיקספריות, כדאי להאיר את עיניו ישר בתתחלה. שיקספיר, מאוהב או לא, היה רק אחד. תואר שנשמר 400 שנה קשה לשבור. יותר אפשרי לאמץ את עקרונות התיאטרון המודרני. כאן העלילה מתהווה תוך כדי עבודה על המחזה, סוג של אימפרוביזציה יצירתית ששותפים לה המחזאי,הבמאי וכל השחקנים.
|