כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    "קולי לנפשיש"

    ש.

    פוסטים אחרונים

    0

    חיים שכאלה.

    28 תגובות   יום חמישי, 18/11/10, 23:29

     

     

    ,

    http://cafe.themarker.com/image/1718620/

    ו

     

     


    שמתי משקפיים כהות ,

    התחלתי לרוץ , רצתי , רצתי לעבר מגוחך מלא כאב צער ויגון

    הסתכלתי במראה ולא הייתי מרוצה מעצמי , מהמראה , מהדיכאון ,

    היום היום אני הולכת לקחת לגימה ועוד לגימה , של הטיפה במרה.


    הילדה שבתוכי רוצה לפרוץ לעתיד בהיר מלא ריגושים ,

    לא חסר לי דבר .

    אמא שדואגת. משפחה שתומכת , לימודים,

    חבר מיוחל מצליחן ומלא תשוקה , אליי.

    מצחיק סקסית קורא לי ומביט בי בהערכה

    אני לא יודעת למה אני מרגישה

    שאני מפספסת משהו רמזים מהעולם הבא.

    תחושה של חוסר איזון

    ובריחה מהמציאות לעולם של שיכרון ושינה.


    ואני רק שואלת , למה?

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (28)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/11/10 01:25:
      חמודה את לא היחידה בסרט הזה
      יש עוד המון נשים וגם גברים שעברו את זה, תקופה בחיים...אהבתי את הפוסט ***********************
        22/11/10 22:32:
      את יודעת יקרה, למדתי שכשאנחנו שואלים את הלמה?
      למה מרגישה חסר כשיש לי כל כך הרבה...?
      למה זה קרה לי?
      למה הוא עשה לי?
      וכל שאלות הלמה האלו...

      הלמה גורמת לנו להישאר באומללות הסמוייה
      או הלא סמויה שקיימת בתוכינו,

      מציעה לך לשאול מה? מה רוצים ממני לטובתי
      עכשיו, מה היקום רוצה ממני עכשיו?
      המה? גורמת לנו לשאול ועדין להיות בתנועה מחשבתית
      שמביאה לפיזי, ...

      מקווה שהצלחתי להעביר טוב את הרעיון.
      בשורות טובות מותק.
        22/11/10 22:12:
      הכל יהיה בסדר, ילדה. תני לזה זמן
      }{
        21/11/10 02:04:

      אין לך מושג עד כמה אני מודה..
      מודה לאלוהים שנתן לי אותך...

      על החיים שלי את... 

      נשמה טהורה שלי...

      באש וגם במים...

      שלי שלך..

        20/11/10 13:25:
      את צריכה לשאול את עצמך מאיפה מגיע חוסר המנוחה כשיש לך בעצם הכול וכאילו אין כלום.

      אם אין לך תשובה ברורה אולי כדאי להתייעץ עם איש מקצוע כדי להגיע למנוחה ולנחלה.
        20/11/10 02:03:
      "הילדה שבתוכי רוצה לפרוץ לעתיד בהיר מלא ריגושים "
      זה המשפט הכי חשוב כאן !!
      תני לה את הכוח והחופש להוביל אותך אל האור
        19/11/10 23:57:
      יש לך הרבה טוב בחיים
      תהני מהטוב הזה ולפעמים תשאלי שאלות
        19/11/10 23:43:


      אל תשאלי למה?

      תעשי, תייצרי, תאהבי, תרגישי

      ג'סט דו איט , בייבי

      גוד לאק, האני
        19/11/10 23:38:
      הרגשת הפספוס הזאתיייי. ס...מק. אבל צ'מעי! מחר, יהיו צבעים אחרים. ואם לא? צבעי אותם.
        19/11/10 21:07:
      הלו ילדה, את מדאיגה אותי
      מילותייך לא נשמעות לי טוב בלשון המעטה
      פני למישהו לעזרה
      אם תרצי, פני אלי בפרטי ונמשיך
        19/11/10 20:11:
      לא תמיד אפשר למצוא תשובה לזה.. זה פשוט שם .. תהייה חזקה מתוה ואולי תשימי משקפיים וורודות :))) אוהבת אותך המון ושולחת חיבוקים ענקיים!!!!!
        19/11/10 18:27:
      חסר לך משהו, זה ברור.
      הלב, חסר ללב.
        19/11/10 18:06:
      מכאב יצמח עונג.

      בע"ה תתגברי לאט לאט על הכל.
        19/11/10 17:35:

      תסירי את המשקפים הכהות.
      תתחילי לראות את הסביבה באור אחר... בהיר יותר
      באור נכון יותר.

      מרגע שאת מבינה שאין לך סיבה להרגיש ככה,
      פשוט אל תשאלי למה.
      תתחילי לשנות.
      הריי את יודעת מה טוב ומה נכון.
      אני בעד שברגע שיש יותר מידיי מורכבות.. יש ללכת ולחשוב פשוט.
      זה ישתלם.
      :))
        19/11/10 17:30:
      חיבוק חיבוק ועוד חיבוק
        19/11/10 15:15:
      זה קורה,זה יעבור...אל תלחמי בזה(<:)
        19/11/10 14:32:
      גיבורת כתיבתך
      דומה
      לצעירה המחזיקה ציפור קטנה בידה
      תרצה, תלחץ בחוזקה להמיתה
      תרצה , תפתח את ידה לשחררה לחופשי .
      על זה נאמר: ההחלטה בידך! .
        19/11/10 12:55:
      אני מתחברת לכתיבתך.. אהבתי את מה שכתבת
        19/11/10 12:42:

      בלוז של כשהכל בסדר.
      האדם בהחלט יצור מורכב.
      הרבה יותר ממוצרי איקיאה.

      רותי.
        19/11/10 12:12:
      אני אוהב את הכתיבה שלך :)

      אם את שואלת למה הנה התשובה:

      ''

        19/11/10 05:42:

      יאללה מספיק...חייכי ...חייכי..ועוד פעם חייכי..
      זהו סוד החיים חייכי צחוק רחבבבבבצוחק

      יש לי בת כזאת..הייתה כזאת...לימדתי אותה לחייך......

      ומאז היא לא מפסיקה לצחוק......קריצה

       

        19/11/10 04:52:

      מייבי.

      צטט: אור כשדים 2010-11-19 02:20:27

      הדרך הכי טוב.
      הוא הממוצע.
      על זה צריך לעבוד.
      כי אחרת נופלים לקצה.
      ואין חזרה.

       

        19/11/10 04:51:

      מה התשובה מיק מיק?

      צטט: מיקהה 2010-11-19 00:22:13

      שאלה בעלת תשובה.

       

        19/11/10 02:20:
      הדרך הכי טוב.
      הוא הממוצע.
      על זה צריך לעבוד.
      כי אחרת נופלים לקצה.
      ואין חזרה.
        19/11/10 00:22:
      שאלה בעלת תשובה.
        18/11/10 23:36:

      דיכאון של החיים.

       

       

      צטט: אוקייאנוס עם 2 אלפים 2010-11-18 23:31:49

      מישהי אמרה דיכאון?
      לא נורא בובית זה עובר תוך יום או יומיים
      חיבוק ענקקקק

       

      מישהי אמרה דיכאון?
      לא נורא בובית זה עובר תוך יום או יומיים
      חיבוק ענקקקק