חזרתי מפסטיבל נטראז'.

3 ימים במדבר.

במצוקי דרגות.

שקיעות

זריחות

צוקים

עוצמת האדמה

פשטות העפר.

אנשים טובים, ואוהבים

שרק באים כדי ללמוד, ולהיות בטוב.

1,300 איש

לבושים לבן

מקבלים את השבת בשירים וריקודים

1,300 איש שאוהבים

עומדים בין גבעות ושרים מהבטן, מבתוכו, מהלב

בכוח. בתקווה. ביחד !!! תחושה עצומה של ביחד.

צריך לראות כדי להאמין שיש דברים כאלה.

שיש עולם כזה

טוב. מעניק. מחבק.

בשלב כל שהוא כולם מחזיקים ידיים

בשלב כלשהוא, כולם מחזיקים כתפיים

בסגנון "הנה מה טוב ומניים, שבת אחים גם יחד"

אנשים שלא מכירים אחד את השני, מחובקים וזזים עם המוזיקה.

החוויה הזו פותחת. מנקה. מנקה מבתוכו את כל הכאבים

את כל הסבל

את כל האבק שמצטבר לאדם בן 42, שעובר הרבה.

יש תקווה! יש אהבה. ללא כל ספק. והיא אינה מותנית.

והיא אינה סקסית. אהבת אמת. מבתוכו. אהבת אדם באשר הוא.

כי למה לא בעצם? למה לא לאהוב?

רוקדים

לומדים

מקשיבים

מתכנסים פנימה

בוכים

מתרככים

מחבקים

מחזיקים ידיים

מביטים ישר בעיניים

ומתחזקים.

שבוע אחרי והכוח הזה עדין איתי

וישאר עוד 360 יום

עד הפסטיבל הבא

עד נטראז' הבא.

ובינתיים, אני מחבק יותר אנשים

(מבקש רשות קודם)

פתוח יותר

רך יותר

אמיתי יותר.

בינתיים ארקוד בעוד מקומות

ואלמד עוד

ואקרא עוד ספרים.

בינתיים אני נפתח

וחי שוב ב 120%

כמו שידעתי למצוץ את החיים עד היום.

באומץ!

הפסטיבל וניסים אמון שוב הזכירו לי להיות אמיץ

להיות אני

בדיוק כמו שאני. רך. עדין. חזק. פתוח. אוהב אדם.

לחיות באומץ. לא להתנצל. לא ליפול לכעס/טרונייה

לקחת. לבקש. לומר. לקדם.

לחיות ב 120% היום! עכשיו. בדיוק עכשיו. וגם לעצום עיניים.

ולנשום.

לנשום עמוק.

חזרתי ואני שומע יותר

ממוקד יותר

קשוב יותר לסביבה.

אני נוגע אחרת ברותי בת זוגי. מחפש מגע חדש.

מלטף יותר. אוהב יותר כמו אבא. כי בן זוג צריך גם לערסל

ולתת בטחון ושקט. לא רק תשוקה. מגע מרגיע.

מגע של חבר.

עם הילדים אני אחרת.

עוד יותר איתם. עוד יותר בשבילם. מקשיב.

wow איך שזה פתח אותי. שוב.

וככה אני פותח את עצמי כל שבועיים מחדש

כדי לא להיסגר.

אני אוהב אותך. כן כן

אותך.

את מי שקורא עכשיו.

ואני תפילה שיהיה לך טוב עכשיו. היום. עכשיו. ממש עכשיו.

שאהבה תעבור מהמילים האלה אליך

לתוכתוכך, לחזה שלך מבתוכו, ותנקה ותציף אותך ותלטף

ותקח כאבים או סבל או כל דבר אחר

ותשאיר אותך אותך, אותך שקורא וקוראת עכשיו

מלא בטוב.

הלוואי שהיום גם יחבקו אותך באמת. ילטפו אותך ויגידו לך

כמה שאת/ה פרח.

הלוואי ותחייך היום לסביבה

כדי שתמשוך אהבה כזו, אם היא אינה לידך כרגע.

הלוואי שיראו היום כמה שאת יפה מבתוכו

ובערב יהיו איתך.

הלוואי שאנחנו נהיה לעצמנו אוהבים. שנאהב את עצמנו

עם ספר או פה בקפה.

שלא נהיה לבד או נרגיש לבד. שנהיה ביחד.

שהמילים כאן יהיו השירים של שישי שבת

בלבוש לבן.

באהבה,

ערן