ויכוח שגרתי עם הרב לייזר על מידת יהדותי סידר לי עבודה לא שגרתית. העבודה נדרשת בעיקר בסופי שבוע, אבל זה עוד החלק היותר שגרתי. החלק היותר מעניין הוא שמידי סוף שבוע אני נדרש להמיר את דתי ולשנות את שמי לעוֹבֲּד. ההמרה מתבצעת באמצעות האימייל אצל קאדי אחד, מכר של הרב לייזר. במוצאי שבת משיב אותי הרב אל חיקה הישן והטוב של היהדות.

העבודה במהלך השבת אינה קשה במיוחדת. למעשה אני מסתובב בבית הרב ומתנהג כרגיל. ביום שישי בערב אני פותח את הטלוויזיה לצפות בתכנית הבישול האהובה על הרב, אח"כ אני קופץ לוידאומט להביא סרט (שהרב סיפר שהוא היה שמח לראות באחד הימים), מידי פעם כאשר הרב מתלונן על לחץ כזה או אחר אני מדליק את האור בבית השימוש, וכאשר יש תלונות על חלב שנגמר אני קופץ לפיצוציה וקונה חלב ולפעמים גם פיצוחים. בפעם הראשונה שקניתי פיצוחים עשיתי טעות וקניתי גרעינים. לאחר מיכן העברתי את כל השבת בהוצאת הגרעינים מקליפתם על מנת למנוע חילול שבת מכבוד הרב. מאז, אני קונה רק קבוקים.

באופן כללי סופי השבוע עוברים בנעימים, בשבת כאשר הרב חוזר מבית הכנסת ואינו מפוטם בקרקרים ודגים מלוחים, אני מכין לנו שקשוקה גדולה (ואם נופלות לי כמה פרוסות נקניקיה משובחת, הרב לא אומר דבר), משמיע מוסיקה טובה ויחד אנחנו נהנים מעונג שבת אמיתי. לעיתים, מכיוון שלנו המוסלמים, אין מניעה להדליק אש בשבת, אני גם עושה "על האש" בשבת בצהרים ומגיש ליהודי כמה מהמטעמים המסורתיים שלנו, לקירוב לבבות בן העמים.

לאחר מכן, מגיע הקטע היותר בעייתי, שלא לומר "הקטע המסריח". הרב מתקשה להחזיק מעמד ללא סיגריה מאז כניסת השבת. הוא מבקש ממני לעשן לידו כדי שיוכל ליהנות קצת מריח העשן. כיוון שאני לא מעשן, אני בעיקר משתעל ומקטר. הרב הַרגיש מאוד למצוקות הגר החי בקרבו, מבטיח כי בשבת הבאה יביא עשן מתוק יותר.

סופי השבוע חולפים עלינו בנעימים, לאחרונה אך רכש הרב כמה ערוצי ספורט חדשים וכך, מידי שבת בצהריים, אני פותח את הטלוויזיה על משחק של מאנשעסטייר והרב לוקח ספר קודש ומתיישב על הכורסה לידי וקורא קריאה גדולה לעילוי כדורו של רֵבּ רוּני.

לקראת צאת השבת חוזר הרב מתפילת מנחה בבית הכנסת. מסתבר שהמחיצה לעזרת הנשים אינה יעילה דיה ומחשבותיו של הרב נודדות למחוזות אסורים. "שמעתי שבאינטרנט הלא כשר ניתן לצפות בתמונות מופלאות הוא מספר לי, אם חשקה נפשך אני מאשר לך להביא את לפטופך ולצפות לך להנאתך...כאן לידי". אני ממלא את בקשתו אבל לרב זה לא מספיק והוא עולה למדרגה הבאה. "אולי תביא בשבת הבאה איזה כבשה נאה מהכפר שלך? שמעתי שאתם אוהבים לעשות את זה גם עם...". למזלי אני רואה שהמשמרת שלי כבר עומדת לפני סיום. "שום כבשה רבי, עד כאן" אני מעמיד אותו במקומו "וחוץ מזה, השבת כבר יצאה. אני צריך לחזור לחיק היהדות" הוא מביט בי ונאנח "עזוב עובָּד, בשביל מה לשגע אותי ואת הקאדי כל שבוע?! ובכלל, מה לך וליהדות?! אתה הרי כופר בן כופר, לך, לך לךָ  לכפר שלך. ותהיה כאן ביום שישי הבא ואל תשכח להביא לַבָּנֵה!"