נוכח שביתת ראשי הרשויות בארץ הממשמשת ובאה עלינו ביום א הקרוב ונכונותם להעניש את התושבים שלהם בראש ובראשונה עולות שאלות מספר ,שברצוני להעלות כאן.

נטייתם של מנהיגי ציבור נבחרים,דוגמת ראשי- מועצות עיריות חברי כנסת, שרים.לתנות את מר גורלם בעת מילוי תפקידם,ועד כמה קשה להם לעמוד בכל המטלות שהתחייבו עליהן לפני הבחירה,אינה מובנת כלל נוכח העובדה שאיש כזה משקיע לעיתים את כל הונו. ונכנס למחויבויות כספיות רבות תוך הפרת כללי אתיקה ומוסר,רק כדי לזכות בתפקיד.ואני שואל .אם זה כל כך גרוע"התפקיד" למה אתם רצים אליו ?לכן כשבא ראש רשות כלשהי"וזועק"בדמעות שליש"כי אי אפשר לקיים מערכת שירותים ראויה בגלל חוסר תקציב,אני פשוט לא מאמין לו והסיבות לכך רבות. ראשית השכר החודשי הגבוה עם תנאי הפרישה הנלווים המוענקים תוך תקופה קצרה.המעמד שנוצר בשל התפקיד והקשרים הנלווים לעובדה זו שמהווים קרש קפיצה לתפקידים יותר משמעותיים שבדרך.היכולת למנות מקורבים "תרתי משמע"לתפקידים ברשות שבשליטת הנבחר.כלומר "העוגה היא כה גדולה, ומעודדת מועמדים לניהול קרבות עד חורמה כדי לזכות בתפקיד הניכסף.רבים מהקשיים התקציביים של מועצות ועיריות.נעוצים בהפקרות זו של מינוי מקורבים לנבחר, שאף פעם אינו נותן את הדין באמת על מעשיו.ואם הוא נוהג בתבונה מינימלית הרי שהוא "מסודר לכל החיים"וגם אם אחדים נתפשים "בקלקלתם"הוא בסך הכל מודח מתפקידו, ואינו ניפגע כלל בזכויותיו.המוענקות אוטומטית נוכח הבחירה מלכתחילה.וזו העילה שהם נאבקים  על התפקיד כי הידיעה הברורה כי מרגע בחירתם,הרי זו מעין זכיה בפייס.וכל כספם שהושקע למימון הבחירה יוחזר אליהם "עשרת מונים"לכן כל עוד לא תהא ענישה אמיתית למנהיגים שסרחו.תימשך קריאת ראשי ערים וניבחרים,לקשיים וחוסר יכולת לתפקד כאומרים "אל תקנאו בנו"ולהללו אני אומר."תיתפטרו אני אמלא את מקומכם ו"וכמוני אלפים המוכנים לשאת "בעול"הקשה מנשוא שנושאים אתם על הכתפיים .כי הלב נכמר על קשייכם הבילתי פוסקים...