
אני מוקפת קירות, הקירות שאני בונה מול אנשים, אלה שאני בונה מול בחורים מעכשיו ואלה שאני בונה מול אנשים שפגעו בי. יש לי קיר (WALLׂ) בפייסבוק, אותו אני נוהגת לקשט בהגיגיי, שירים אהובים ותמונות, והקירות הורודים של החדר שלי בבית. הורוד של החדר בו גדלתי מאז גיל 8 אז עליתי ארצה מארץ המלכה (והנסיך וויליאם שכבר לא יהיה שלי..) מסמל באמת את התבגרותי בחדר הזה בו הפכתי מילדה לנערה, חיילת וניסיון כושל להיות בוגרת... אבל אם יש משהו בטוח, אני חייבת לצאת משם בהקדם, והיציאה קרובה מבית אימא היקרה מאוד מאוד, שאני מתכננת לתת לעצמי ליומולדת הקרבה מתנה אחת, צעד אחד יותר קרוב לעצמאות. יש כל מיני אופציות אותן אני בוחנת, אך אני כבר התחלתי לחשוב על עיצוב,רהיטים, כל מיני אביזרים שאני רוצה כבר ממזמן, וכמובן צבע הקירות. אני כבר לא ילדה מורדת שרוצה בשחור או אדום,, מה גם שזה ממש לא בריא לעיניים כשרוצים לישון. חשבתי על איזה צבע יכול להוסיף קצת עניין אבל לא לבלוט יותר מידי כי ממילא יש לי בעיות שינה... כנראה שבכל זאת עשיתי משהו טוב כי בדיוק השבוע הוזמנתי לסדנא בבית טמבור שבו יצא לי להתוודע לעולם שלם של צבעים וטקסטורות שלא ידעתי שקיימים בכלל. אז היינו קבוצה של בנים ובנות וישבנו סביב שולחן עגול, כל אחד קבל סינר ודיקט כמשטח עבודה, והתחלנו לעבוד.
המדריך המקסים שהראה לנו את האפקטים
אז מה היה לנו: כחול מטאלי ממש מגניב שנודע בתור אפקט "סוויד"... (לא להקתו של ברט אנדרסון המלך), היה עוד אפקט בשם ספארי אבל בגלל שדפקתי איחור ססגוני (תודות לרכבת ישראל) לא יצא לי להינות ממלוא הדרתו אבל ממה שראיתי אצל אחרים הוא באמת מרגיש כמו בספארי...
גולת הכותרת בעיניי הייתה אפקט העץ, שבו מורחים שני צבעים אחד על השני כמו למשל בז' וחום ואז יש מעין מתקן כזה שהוא כמו חותמת שצריך למשוך בתנועות סיבוביות וזה ממש נראה כמו עץ אמיתי, הבחור שהעביר את הסדנא ספר בצחוק שאפשר לעבוד על ילדים בל"ג בעומר שזה עץ אמיתי ולראות איך המדורה נגמרה ברגע ... זה נכון כי זה באמת נראה ככה..
המשטחים הריקים ולסיום סיומת.. יש עוד אפקט מגניב שבו שמים חומר שנראה כמו החומר שסותמים איתו דברים, מורחים אותו, עושים לו מרקם עם חותמת מגניבה של כל מיני קווים לכל מיני כיוונים ואז שופכים שברי זכוכית\פלסטיק עם נצנצים וזה נראה מאוד... נוצץ, אני חושבת לעשות את זה בורוד על אחד הקירות.... אם כבר ורוד אז להתחרע :) לסיום ראינו את כל מה שעשינו על הנייר זכוכית שלנו על קירות אמיתיים, וקבלנו ספרי קטלוג עם כל הדברים החדשים שיש לטמבור להציע...
בעבודה.. אני באמת שלא גאונה גדולה בצבעים במובן הזה וגם לא מבינה יותר מידי בסודות הפנג שוואי, (צבעים באופן כללי או בבגדים אני מאוד מבינה...) אבל יצא לי לגלות עולם צבעוני במיוחד של צבעים וטקסטורות ועכשיו כל מה שנותר זה להחליט על גוון ורוד או אשכרה להתבגר ולחשוב על עוד איזה צבע כמו בננה או סגול כמו אצל מוניקה ורייצ'ל מחברים, וללכת איתו עד הסוף... אוקיי ואולי גם לסגור עם אחת הדירות האופציונליות .... אני לא יכולה לחכות לזה... למרות שאז אתחיל להכין עבור עצמי אוכל לעבודה...ׁNOT. אבל אין כזה דבר מושלם, אבל לפחות אני יודעת שיש לי הרבה יותר אופציות ממה שחשבתי :) |
תגובות (20)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מצאת חנות?
תודה
זו אני
למה סמויה, יש פה פרסומת גלויה לגמרי, לורוד :)
למה סמויה, יש פה פרסומת גלויה לגמרי, לורוד :)
חושבת לעשות קוביה מכל מיני צבעי פסטל :)
מצטרפת לתגובה שלי אליה :)
ברור שלא אתאבל, תמיד יש את הארי :)
צודקת יקירתי, זה באמת היה זמן תירוץ, אבל הזמן אוזל ואני באמת עושה הכל למען זה שאוכל לצאת מהבית בהקדם. לקבל החלטות. עכשיו זה מפחיד, לסמוך על עצמי?.. זה די אמביוולנטי האמת.
ורוד זה תמיד טוב :)
תודה יקירתי
אם להמשיך את הסוף שלך - זאת התחלה מצויינת
תבחרי את הצבע ואני אבוא במיטב האוברלים שלי
את מוזמנת!
:)
(רק בלי הורוד, תחשבי יותר בכיוון האוס:))
אין בעולם דבר שקשור לורוד וכולל בתוכו שורש פ.ר.ס.ם
זה כלל ידוע ומוכר !
אבל איפה החנות הכי קרובה של טמבור. כי אני מסתובבת ומתלבטת לבד מה לבחור...
:))
(-:
עד אז בראשך נסי את כל הצבעים, משהו יבוא לך...
לא הייתי מתאבלת יותר מדי על וויליאם, יקירתי, אני מניחה שבעוד אי אילו שנים הוא יהיה יותר צפרדע מנסיך. כמו אביו.
רותי.
ויש הרבה סיבות למה לא לחכות...
לדעת לקבל החלטות עצמאיות, בלי עזרה מאף אחד.
לקחת אחריות מלאה על ההחלטות שאת עושה, בלי להאשים אף אחד.
ללמוד לסמוך רק על עצמך ועל כישרונותיך, לא על אף אחד אחר.
עצמאות פירושה -- אחריות אישית של מאה אחוז.
לכן, מי שרוצה להיות עצמאי במקום להיות מקופל בתוך בועה, חייב להכיר בעובדה הפשוטה, שהכל תלוי רק בנו. להעריך את עצמך ואת היכולות שלך.
ורוד זה כבר התחלה טובה !