הבובה שלי היא בת מאה אך אני בת שנה. תוהה איך נהייתי בובה כזו זקנה

ובפנים עדיין ילדה שמחפשת את עוצמתה.

התמודדתי עם הרבה דברים בחיים, התנהלתי כמו גבר ביריון שלא זקוק לאחרים

והיום נותרתי תשושה ואבודה

אינני יודעת לבצע משימה פשוטה

להסתכל על עצמי ולהודות מי אני

ומי אני לא

להודות בפניי שאינני יודעת להשיב לעצמי את כוחותיי

אני, שכל חיי נתתי את כוחותיי לאחרים

לא מסוגלת לתת אותם לעצמי

אין פה הגיון בסיסי

מלבד אותו חטא קדמוני