הם יודעים עלי.
הם עוקבים אחרי. הם מצותתים לי לשיחות וקוראים לי את האי-מייל. אני כל-כך חשוב שכל פריט מידע ישר מקוטלג ומצורף למאגר המידע שלהם. איך נראה הבית שלי, לאן אני הולך בימי שלישי בערב ולמה אני קונה שלוש שפרפרות KY במזומן. זה הכי מעניין.
אבל זה לא רק אני. גם אתם. על כל אחד ממכם יש צוות מעקב שלם שיושב ועוקב 24 שעות ביממה. זה הכל "האח הגדול". הם רוצים לדעת עלינו. גוגל, הממשלה, כולם. כולם רוצים אותנו בכיס הקטן שלהם.
אז זהו... שלא. לאף אחד לא באמת אכפת. אף אחד לא מתעניין בחיים הקטנים שלנו. מבחינת המערכת - הם פשוט חסרי חשיבות. מי שמתלונן על "חדירה לפרטיות" הוא סתם פלצן... או שיש לו באמת מה להסתיר, ובמקרה זה כדאי שיתחיל לחיות את החיים שלו בכנות וייקח אחראיות למעשיו. החשיפה הזו היא בריאה כי היא דוחקת בנו להודות באמת. להיות מי שאנחנו. |
תגובות (14)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
באנגלית - זה פחות פגיע?...
Your argument is indeed fragile.
It's ridiculous, outrageous, preposterous!
And yes, this is another one of my many public humiliations (09:50):
http://www.youtube.com/watch?v=jpcEietIoxk
1.90*20=38
האם מחיר הסיגריות עלה כ"כ?
האם מחיר מנה ירד כ"כ?
האם לא הבנתי?
שלוש שלושה מי סופר?
נכון!
ו-3 זה ממש לא כלכלי.. תזרוק אותה! :-)
או כמו שאתה מצהיר ב"אח גדול" אחר:
This is another one of my many public humiliations
וגם שם, ככל הידוע לי, אימא מבקרת.