אני כותבת ברכות וטקסטים לאירועים כבר שנים. עד לפני שנתיים הייתי כותבת לכל אדם קרוב אליי, לכל מי שהכיר אותי, לכל מי שהכיר את מי שהכיר אותי וגם למי שלא הכיר אותי. זאת - ללא כל תמורה כספית. אנשים היו מגיעים אליי, אלוהים יודע מאיפה, כי שמעו שאני כותבת ברכות. ככל שראיתי שהמניות שלי עולות בתחום, הבנתי שמשהו צריך לקרות כאן. משהו חייב להתפתח, משהו חייב להשתדרג. אז החלטתי והקמתי לפני כמעט שנתיים, את האתר שלי "מילים מדברות- הברכות של שרון"- כתיבת ברכות לאירועים בהתאמה אישית. כך-יגיעו אליי מקלידי גוגל המתמידים, כך- אוכל להגיע לכל אדם שמילים נעתקו מפיו ברגעים הכי מאושרים בחייו, כי ככה זה. גם אם אתה כותב נפלא, תמיד ברגעי השמחה האישיים שלך, המילים יייעלמו מראשך, דמיונך וידך הכותבת או המקלידה. היום, כבר מגיעים אליי אנשים בפעם השנייה והשלישית. הרגע המרגש ביותר שחוויתי בכתיבת הברכות היה, שכתבתי לאדם את הצעת הנישואין שלו, שהפכה לאחר מספר חודשים לברכת החתונה שלו ולאחר מכן הזמנה שלישית לברכת יום הנישואין הראשון שלו ושל פרטנרית חייו. אני עוברת עם מזמיני הברכה תהליך מרגש, אישי, חושפני. הם מספרים לי את סיפור חייהם או סיפור אהבתם באופן הכי פרטני. אני מקשיבה, מתמללת, שואלת, נוגעת במקומות הכי רגישים ומרגישים, נותנת להם לחוש שהם מרכז העולם, כי מבחינתי זהו מקומם ואני כאן לסייע להם להפוך רגשות למילים ולברכה שתיגע, ולרוב גם תגרום לדמעות מהולות התרגשות. אבל מה שבאמת שונה בהתנהלות המבורכת שלי הוא, שאני כותבת את הברכה, שולחת למייל האישי של המזמין, ורק לאחר שהוא קורא אותה, מרגיש אותה, לוחש אותה ושלם איתה, רק אז- אני גובה את התגמול הכספי שלי. "איך את יכולה להאמין לאדם ולסמוך עליו שהוא ישלם לך? הרי את לא מכירה את מי שמזמין ממך ברכה!". זוהי שאלה שאני שומעת כל פעם מחדש. גם מאותם אנשים שמזמינים אצלי ברכות. תמיד אני עונה את מה שאני דוגלת בו. אני מאמינה באנשים. אני מאמינה באדם ובמהותו. אני מאמינה באמת ובכנות האישית. אני כותבת כבר כמעט שנתיים תמורת תגמול כספי. פעם אחת בלבד קרה שאדם לא שילם לי. קרו לי גם כמה פעמים ששילמו לי יותר ממה שביקשתי, כי כך הרגישו לעשות לנכון. אני מאמינה שכל דבר חוזר אליך חזרה. גם הטוב וגם הפחות טוב. אני- אמשיך להאמין בבני האדם, גם אם נפגעתי מהם לא פעם בחיי, בלי קשר לברכות. אבל זה, יקירים שלי - כבר נושא לפוסט אחר לגמרי.
באמונה חסרת פשרות, שרונה בר-אל
(אם אתם נכנסים לדף הבית באתר שלי ושומעים מישהי שרה סינדי לאופר, אז כן. זו אני שרה).
|
תגובות (21)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אחשילו.
זה פוסט על הברכות שלי.
תמשיך בפוסט אחר.
אני כבר אמצא אותך...
ותיזהר.
תיזהר.
התגובות האלה יהיו בסוף סיפור אירוטי בהמשכים.
ככה בדרך כלל הם מתחילים...
ואם כן, אז רק מאושר..
עוקבת אחריי..*מסתכל מאחוריי* מממ...שלא יהפך להיות צפוףבתחתון שלי
אני עוקבת אחריך.
תודה חמד-על.
תודה רבה!
תודה יפהפייה.
גם העבודה שלך ריגשה אותי.
את מוכשרת ברמות מדהימות.
הכל אפשרי.
תודה מותק!!
* על זה שריגשת אותי בכך שאת מרגשת אחרים :.)
שמחה לשמוע שיש עוד כמה כאלו שמאמינים באנשים.
איזה כיף לדעת שאפשר. אפשר לתת אמון באנשים. אפשר לעבוד במשהו שאוהבים.
נפלא שרונה . תודה !!
(-:
תודה.
את בעצמך.
נשמה יפה, תודה מכל ליבי האוהב אותך.
נשיקות.
איזה קסם את!
כמוך - כמוני
מאמינה באמונה שלמה
באדם.
ובך,
בכשרונות שלך
ואיך שאת מצליחה להפכם להצלחה כתובה.
ולרגש כל כך הרבה
ולחזק את ידיי, גם אם את לא מתכוונת.
ואת כן.
מוכשרת!
מגיע לך רק טוב!
כפרונת- על שלי את!
אין לי כוכבים.
בעצם, יש לי כוכבת.
יש לי אותך!!!!
בכללי כן.
נשיקות חזרה נשמה וירטואלית שלי.
היי מתוקה,
סתם רציתי להגיד שלום, ולהגיד שאני מקווה שלא תפסיקי להאמין בבני אדם, הם חבורה טובה בסך הכל...
נשיקות!!!