התודעה והזכרון הם מאפיני מותר האדם בין היצורים החיים ישנם ביטויים לשוניים ,ולעיתים מילה אחת או שתים ,החודרים לתודעת האדם על ציר הזמן ואורח חייו.ביטויים המעלים בזכרונו תקופה מן העבר,אירועים והתרחשויות על כל מיגוון צורותיהן. חוויות שמחה עצב, מתח. נסיקות ונחיתות, בדרך הנפתלת של החיים.כל אדם על פי התנסויותיו,ותחושותיו. הביטוי סביב העולם בשמונים יום מתקשר מיידית לכלא צבאי.והשורות שכתבתי בעקבות שהותי שם.את התקופה הקצובה של שלושים וחמישה ימי מחבוש בכלא צה"לי תשאלו הכיצד?
מה הקשר? ובכן מכיוון שעז רצוני לענות על שאלות אלה,הרי לכם השתלשלות האירוע וסיבת היותו חרוט בתודעתי כאבן דרך בחיי. ומעשה שהיה כך היה (גנוב אך מתאים להפליא) אני כחייל בשלהי שירותי הצבאי,נשוי לזוגתי עד היום חמישים ושתים שנים אחרי,ביקשנו לצאת לבלוי של ערב.והחלטנו בעיצה אחת ללכת לקולנע,בטבריה עיר בה נולדתי היו אפשרויות מעטות לבחור ,מה עוד שלא היה חשש שמא לא נמצא כרטיסים.אשתי התנהלה לצידי בכבדות מה ,כשכרסה בין שיניה יען כי קרבה שעתה ללדת.הסרט שהוצג באותו מוצ"ש היה כמובן
סביב העולם בשמונים יום.אני חייב לציין כי את סוף הסרט ראינו לאחר שנים בהזדמנות אחרת.כיון שאישתי תקפו אותה צירי הלידה,הבהירה לי כי הגיעה העת. הדרך לבית חולים פוריה ארכה כעשר דקות,אך הלידה שאמורה היתה לחול אותו לילה בוששה לבוא.
ותהליך שהיה אמור להסתיים תוך שעות ארך יותר משבועיים.בהם הייתי צמוד למיטת אשתי המתקשה בלידה.אודה שענין מצבי כחייל לא העסיק אותי ממש באותם ימים ורק עם שובי ליחידה כאב גאה ומאושר הקצתי מהחלום ושבתי למציאות החיילית והמשפט שבעיקבותיו נדונתי לשלושים וחמישה ימי מחבוש.יחד עם זאת חוויה זו נחרטה בליבי היטב בשל לידת בני הבכור בדיוק שנתיים לנשואי וכיום אנו חוגגים לו את יובל החמישים. לכבוד יום הולדת זה אני חושף את השורות הבאות ששמורות היו איתי יובל שנים.עילה נוספת היא הכתבה בערוץ החדשות בליל שבת .ותאור המתחולל שם .ללמדך שהרבה לא נשתנה מאז.
כלא צבאי
תייל חלוד בגבהי החומה
וצפור מקפצת בזיו החמה.
יושב אני הוזה ובודד
וליבי הומה מהכלא לצאת.
מאחורי החומה אלונים שלושה
ברוח ינועו בתנודה חלושה.
המה גבוהים גאים וחופשים
ואני כאן בין אסירים חבושים.
ענן בגבהי שמים ינוח
ישוט לאשר תישאהו הרוח
בליבי שאלתיו ביקשתי עזרה
אך לשוא אזעק אתחנן ואקרא
מטוח עיני העב נעלם
הרחק אי שם בפאתי העולם
שאלתי ביגוני אלונים נא נחשו?
מה יקר החופש אך הם החשו
רגעי מנוחה אינם כאן זמן רב
מ.צ. יפקוד מיד אחריו.
ריצה ותירגול עבודות מגעילות
לאסיר הן מלאכות מאד נעלות
מנת חלקם של חיילים
לחזור לתלם ,לכללים
השפלה ופגיעה ברגשות האדם
מ.צ. יאמר לא כלום להד"ם
החיילים החבושים
כל העת תיסכול חשים.
ופורקן ליצרים,
הוא להציק לאחרים.
יש חבושים הנחבטים
ולא ארחיב ארבה פרטים,
כי זהו טבע יצורים
הצפופים כעכברים.
הבטתי סביב מי לי יעזור
נשבעתי ,הלום שוב לא אחזור.
ועדים לשבועה שלושה אלונים
והתיל שעל חומת האיתנים