הערה חשובה ! לפני קריאה !

בגלל רצינות הדברים, פוסט זה כתוב כולו בורוד ! טוב. רובו.

זה איננו סוד, שהייתי בכל המלחמות ונלחמתי וכמעט הבאתי את השלום אל הארץ המובטחת, ההסכם כבר היה מוכן ואני חזרתי לי אלי אצל הבריכה בואך "התא" ואו אז הכל התפוצץ באחת.

זה איננו סוד, שכבר בימי ה-101 אני הייתי שמה, שעוד בעת שהתגייסתי, בפרופיל קרבי 96 עם קב"א 56 רק בגלל שלא הצליחו לכתוב מספר גבוה יותר, נלחמו עלי חיילות האוויר, הים והיבשה !

זה איננו סוד, ששנים עשיתי למען המולדת האהובה.

אז נכון, לא הכל היה ורוד ונעטף בשושנות.

אני עוד זוכרת את שמשון שרצה בכל מאודו לתת לי את הזנב של השועל שלו ואני, במלוא הענווה ויתרתי לו.

אני לא אשכח את מושיקו חד העין שהתאהב רק בי מבין כל זונות הצבא ולא, לא בגלל שכבר אז הייתי זונת הדואר הראשונה, אלא פשוט בגלל שהייתי הראשונה להתנדב לכל משימה.

לי, לא הפריע מזרן דק. לילות קרים, מימיה עם מים דלוחים ! כלום !

רק אני ועזית שלימים הפכה לחתולת תקיפה, כאן אצלינו ב"התא" נלחמנו יחדיו ! שתי לביאות עזות מראה וחסינות כל מטוס קרב {חוץ מלביאת המחמד שהייתה מביטה מהצד שעוד אהוב שלי לא מסיירת חרוב היה בא לשמוע תקליטים בלבד !}

שלא לדבר על טייסי האויב, שאם מישהו חייב לדעת, לא נושאים יהלום על הצ'ופצ'יק כי אם זיוף של זרקוניה סוג ז' בלבד !

ועל מה אני מלינה היום אתם שואלים בוודאי. אז ככה,

בין כל אנשי הצבא, רעי וחברי ומוקירי ומעריצי לנשק, לשסק, לפעולות התגמול, למרדפים, לאימונים ועוד היה רק אחד שלא סבל אותי מאז ! לולא הוא, הייתי כבר מזמן רמטכ"ל !

כן. כן. ניחשתן נכון זונותי היקרות והאהובות ! מדובר במאור ביג-תוחעס שעשה חלק מהמסלול לצידי, אלא שלהבדיל ממני, הוא הסתפק בפלאפלים פשוטים בלבד ולא התרומם כמוני לדרגת זונת הדואר הראשונה שזה כזכור המקבילה לעצמי בלבד ! כי אם אין אני לי מי לי ?!

מאור ביג-תוחעס. קיבל ממני סרוב. ולא סרוב פקודה, ישבנו, מול ישבנו של פיני הקטן לא נכנס כלל לאוהל המג"ד אותו עשיתי באותה תקופה.

אך הריב הגדול שלנו היה בכלל בנושא אחר.

אני כידוע מאז ומעולם שמרתי על כל חיית השדה, פרח האחו ורכב שרד משורין.

ערב אחד בפעולה שעוד יסופר בה באחד מספריו {למרות שברור שהוא לא יזקיר אותי} יצאנו יחדיו. אני כרגיל, ראשית, הטבע ורק אחר כך האויב האכזר. האויב נשאר הרי לנצח והפרחים לא ! אני צועדת לאיטי, מיישירה מבט לכלניות שהן כידוע פרח מוגן, מחפשת רקפות נחבאות אצל הסלעים והוא, מאור ביג-תוחעס רומס ברגל גסה {מידה 48.5 ביחס הפוך לישבנו השמנמן} כל פרח ועץ רענן !

הפסקתי את הפעולה !

שום סורי, לבנוני, מחבל או טייס אויב לא חשוב יותר מפרח בר. מדינתי חשובה לי מאד, אך אם לא נשמור על הטבע הרי לא תהיה כאן מדינה ! לא יהיה לילדינו מה להריח ! לא יהיה לזקנינו היכן לטייל ולא יהיה אף עץ לשבת בצילו !

מאור ביג-תוחעס מייד דיווח מג"ד לדיווח למח"ט שדיווח למפקד האוגדה שדיווח לאלוף הפיקוד, שכמובן לחש לי באוזן את רוע הגזרה.... מאור ביג-תוחעס נקרע באחת לברור בלשכה. בחוץ הפגינו המוני חובבי טבע שחיבקו עצים שהוא הפיל תוך כדי הסתערות. הוא נאלץ לעזוב את הצבא. ופרש. והחל לעזור לאנשים טובים אחרים בשמירה על גידול פרגים {הוא חשב שכך יכפר על הרס הכלניות...}

חלפו להם ימים ולילות גם. הפרגים גדלו. מאור המשיך לעשות למען המולדת {האחרת} רק ואך ורק מטוב ליבו ומתוך פטריוטיות לשמה ! הוא היה בטוח שהוא עדיין עובד מדינה.

אני כזכור, פרשתי לי אלי אצל הבריכה, מיטב מנהיגי הצבא, שועי הארץ, עשירונים 11 + באו לבקר ולהלל ולשבח את פאר היצירה, אני חייתי מין היד אל הפה.

לא עוד !

הגיע הזמן שגם אני אשא במעמסה ! ממחר לפנות בוקר אני חוזרת למדי ב', עולה על מטוס תובלה ויוצאת לעבר המשימה ! גם אני הולכת לעשות למען "התא"

החזיקו לי אצבעות !

תודה !

אנא זיכרו, אם אני לא חוזרת בזמן, ארגנו לי מכתב ממשרד החוץ, בו נאמר כי אני עושה למען שלומכם אזרחי המדינה, כי אתם שלחתני אלי המשימה ! הזכירו לביבי שאידי היה האמין שבחברי.

אני אוהבת את כולם !

הו ! אלוהי !

אני כבר מתחילה לכתוב את הספר השלישי {רגע הוא כותב שניים, אז סליחה} אני אכתוב ארבעה ! אחד בסווהילית עתיקה.

תודה !

נ.ב.

למי שהבטחתי שיפוצים ב"התא" אני עוד אשוב וארחיב את ה-מי-שפחה. בעזרתכם אזרחים טובים. אני מבטיחה !

וכתמיד. מילה של זונת הדואר הראשונה זו תמיד. תמיד מילה !