שדות
מכחול הזמן מצייר את עור הלב
פוסטים פופולאריים
-
תנוחות
19/6/11 | 2204 צפיות
-
צלילי פתיחה*
3/8/11 | 1281 צפיות
-
אִמָּא
11/11/10 | 1054 צפיות
-
הַפְלֵא וָפֶלֶא
27/12/10 | 1236 צפיות
-
יונה ירוקה
5/11/10 | 1452 צפיות
-
גורל אישה
25/11/10 | 1512 צפיות
-
אוֹר בַּחֹרֶף
14/1/11 | 1499 צפיות
-
אבני סליחה
8/5/11 | 1513 צפיות
-
אַהֲבָה בִּטְיוּטוֹת
23/10/10 | 1236 צפיות
-
בתיה
16/5/11 | 2088 צפיות
-
נַנִּיח
15/11/10 | 1187 צפיות
-
אוסף צוף
31/12/10 | 1476 צפיות
-
שוב 21 באוקטובר
21/10/10 | 80 צפיות
-
קֶשֶׁב רַב קָשֶׁב*
2/10/10 | 1399 צפיות
-
נִזְכָּר
12/4/11 | 1409 צפיות
-
אני ממשיך
6/2/11 | 1816 צפיות
-
רְסִיסֵי טְיוּטָה
16/10/10 | 130 צפיות
-
יִצְחָק
19/10/10 | 40 צפיות
פוסטים אחרונים
- כָּמוֹנִי 20/8/11
- סיפור על תן שחורגב 12/8/11
- צלילי פתיחה* 3/8/11
- עֵינַי בְּעֵינַיִךְ 26/7/11
- תְּעִיָּה לֵילִית 8/7/11
- תנוחות 19/6/11
- אחזקה 26/5/11
- בתיה 16/5/11
- אבני סליחה 8/5/11
- כריך יהודי 7/5/11
- דף תורה 1/5/11
- רוח אביב 16/4/11
- נִזְכָּר 12/4/11
- מצפן בשמים 8/4/11
- עונת התורמוסים 1/4/11
הָאַיֵּה הָתַּתוֹל
(הָאַיֵּה במלרע, רק במלרע)
הוא שוכב מעולף לאחר המנה המכובדת של תפוחים כחולים שהוא בלס אמש. כולנו נהנינו מהתפוחים, אך אף אחד לא התקרב לצריפות ולהתרגשות שהוא הקרין. כל תפוח נבחן והוסנף מלוא הריאות. כל ביס נלעס למלוא מתיקותו. לעיניי התגלה שוב אותו הסיפור שהוא סיפר לי בילדותי. אותו הסיפור שניסיתי להעביר ללניפו, לבנגדול, לבנצעיר ולבנבי. הסיפור שהוא סיפר לי לראשונה ואני פערתי עיניים מאמינות של בנשמונה מול גור אריות צעיר וכחול שמדבר בשפתי ומחבקני, מלווני בצעדי ילדות כואבים.
כל שנה, כאשר אני מכין את התפוחים הכחולים, אני נוכח לדעת שהמילים שלי לא מעבירות את המראה והצלילים והעונג שרווה מולי צעיר האריות. ובכלזאת, אני ממשיך לספר אותו, כנראה משום שאני נהנה להפעיל את אותו חלק בלב הילדים שֶׁכָּמֵהַּ לידיד שכזה. באפריקה הגדיל בנבני החכם וצירף למשפחה גם את לאופארד הכחול ואת הצ'יטה הכחולה וסגולת העיניים. נראה לי שעשרות שנים התגלגל סיפור האריה הכחול למען בנבני שיודע אותו בדמו וליבו. נפלא לראות ולחוש זאת.
מהפעם הראשונה שסיפרתי לו על הפלא הזה, עוד לפני שיכול היה לדבר פרט לג'יבריש הילדותי, הוא קרן באור מעיניו וכמה לאַיֵּה הָתַּתוֹל. הוא היה מתעקש שאספר אותו ולא סייעה בידי העייפות והחזרה שוב ושוב על אותה עלילה. כל פעם העמיק הסיפור בו עוד ועוד ללא שינוי פרט אחד כמובן. לוּ העזתי לגוון את הסיפור ולשנות את המסלול בו הלך גור האריות אותו הבוקר, הייתה מתרחשת קקופוניה של בנשנתיים על השינוי המפלצתי שהעזתי לשתול בסיפור. הרי ידוע לכל שהוא יצא באותו בוקר שטוף שמש מביקתת הוריו והלך ליער לחפש חברים למשחק. כך ולא אחרת! עיניו התאכזבו יחד עם גורהאריות כאשר הארנב ברח מאימת ציפורניו, ועם האימפלה שזכרה את השריטות על גבה מאימו. וכך מפוהקים עם סבא עייף ובנבני הממתין וכמה הגענו לקרחת היער. כאן העיניים של בנבני כבר זוהרות בציפייה והוא מתחיל להסניף תפוחים בלתי נראים ומחייך באושר כאשר אני מדווח שגור האריות הבחין בעץ מאוד מוזר. כל עליו היו כחולים ובינות לענפיו בצבצו תפוחים כחולים זוהרים בשמש.
האריה מתקרב בזהירות לעץ הכחול וכך גם בנשנתיים שזוחל לגומחה שבין זרועותיי. בחשש הוא מריח את הריח המתוק שנובע מהעץ ובזהירות מקרב את אפו לתפוח כחלכל. המהומים לא ברורים עולים מבנשנתיים שמנסים להזהיר את הגור שלא יטעם, אך גורהאריות לא עומד בפיתוי ונועץ שיניו בבשר המתוק של הפרי הכחלחל והמבריק. כמה מתוק הטעם, ממש כמו מתיקות בנשנתיים בחיקי. ברור שאיאפשר להפסיק, זה פשוט חזק מכל כוח שבעולם. מתיקות התפוח ומתיקות בנבני. באותו הרגע אני בטוח שדם שניהם התערבב לנצח, ברית דמים נערכה ביניהם. עוד, עוד חושב לו גוראריות בליבו הצעיר. רק עוד אני רוצה מהמתיקות הנפלאה הזו. ועיניו של בנשנתיים מהנהנות באור שמח ששמח במתיקות הדמות שנבנית בתוכו. וכך עומדים אנו בקרחת היער ומחסלים תפוח אחר תפוח, נהנים מהמתיקות שנמסכת בקיבה. עיניו של בנשנתיים נעצמות מעט וכך גם גור האריות שנשכב למרגלות עץ התפוחים. אני מחבק את שניהם, מתכסה במתיקות שני הגורים, מיטיב את ראשי ברעמת האהבה הזו ונרדם איתם.
|
תגובות אחרונות
-
שדותקום
בתגובה על כָּמוֹנִי
-
כנרתשלי
בתגובה על חיבוק
-
HagitFriedlander
בתגובה על קירבה
-
HagitFriedlander
בתגובה על ירח אדום
-
HagitFriedlander
בתגובה על עֵינַי בְּעֵינַיִךְ
-
HagitFriedlander
בתגובה על נרות זהב
תגובות (36)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
__________________
זה ניפלא כשקוף כל יכול מתערסל על הכתף :))
(האריה שלי עדיין איתי...)
לי היה קוף כל יכול על הכתף
________________________________
הרבה שימחה שבאת גיא.
תודה :))
תודה המילים שלך שתמיד כל-כך נוגעות ומחבקות
____________________________
וודאי. לאהבה אין גבולות :))
______________________
איזה יופי! יש בזה כלכך הרבה שעדיין הוא כאן.
תודהלך, שמחתי בבואך :))
________________________
ברוכה הבאה בלוז :)
גמני אוהב תענוגות שבאים עם טעמי הבוקר...
תודה
אפשר להתכסות? :-)
תודה על המתיקות הזו!
תמר
זה היה תענוג של פוסט עם הקפה של הבוקר.
תודה
.
בלוז
_________________________
תודה:))
לכל אחד יש אריה כחול (?), אך הוא מגיע לביקור בשעות מוזרות.
גם אני הייתי רוצה לטעום תפוח כחול
ואריה כחול - יצור מלכותי
אלה סיפורים שנשארים
שבוע טוב
דבי
_______________________
תודה לך מיס H. כיף לשמוע :))
החיבורים נעשו בעצמם נכנסים אל הסיפור ויוצאים ממנו, אני זכיתי להיות שם ולהנציח את הרגעים...
_______________________
איזה יופי. את מוזמנת ואשמח מאוד לדעת את שהיה ביניכם... :)
בנבני היום כבר בן ששוחצי ובזכותו ממשיכה הסידרה לגדול ולהתפתח.
הוא לוקח חלק פעיל בהתפתחות העלילה והדמויות שמצטרפות למשפחת החיות הכחולות.
תענוג ליצור עם ילד שכזה...
*
___________________________
עונג כך להירדם. הכי מתוק...
שמח שאהבת :))
__________________
איזה יופי. שימחתני :)
____________________________________
מזתומרת, בטח שהסבא :) אנממש התאמצתי לזכות בהתכרבלות הזו.
זו זכות...
תודה :))
_______________________
תודה גליתוש. שמח שאהבת :))
___________________________
כולנו שקענו בתרדמת התפוחים הכחולים, מכוסים בשמיכת אהבה :)
___________________
חייכת אותי ושמחתי. תודה :))
_________________________________
לו יכולתי להעניק :))
שנים אחרי שהוא הופיע לראשונה בחי, גיליתי את הנמר של טרייסי של סרויאן ושמחתי שאמלי יש ולטרייסי יש, אז בטח לכולם יש!
חשפת את ההרגשה, מחלחלים לבטן. זו ההרגשה כאשר אני עם שני הגורים...
________________________________
ד"ש לגורה שלך :)
יש התכרבלות עם בנהבן שאינה דומה למה שהיכרתי כאבא.
פעימות הדם מתואמות ומתרככות אחת בתוך השנייה.
התרככות.
לא תסולא בפז האפשרות הזו שניתנה לי.
שזכיתי...
_____________________
תודה... אנאוהב כוכבים בלילה :)
"סיפור כחול" לילדים!!
מתוק-מתוק ואני כבר רוקחת ממנו סיפור מותאם לבתבתי שתבוא שוב בשבת הבאה.
מאחר שהיא כבר בת חמש, אפתח את הסיפור במילים אלו:
"סבא טוב אחד סיפר לנכד המתוק שלו בן השנתיים שפעם..."
יופי ! ♣
תודה על סיפוריפה לשעת צהריים -
אהבתי מאד
שבוע נפלא לך
אני מחבק את שניהם, מתכסה במתיקות שני הגורים, מיטיב את ראשי ברעמת האהבה הזו ונרדם איתם.
לילה טוב וחלומות פז
בנשנתיים בנבני
מתיקות התפוח ומתיקות בנבני
שניהם מתקרבים לעץ הכחול
ואיך שאתה מתכסה ומכסה
בחסד
ברעמת האהבה הזו.
יש כאן שכבה על גבי שכבה של חיבוקים כחולים מתוקים מחלחלים לבטן, מנחמים.
גמני רוצה אַיֵּה תַּתוֹל !
כל כך שימחת אותי עכשיו.
קשה למצוא מילים להגיב על חופן זה של אהבה ויופי וכוח פנימי. אבל אתה יודע, ככל שאתה שואב ממתיקות הגורים, ומי כמוני יודעת כמה עצומה היא מתיקות של גורה כזאת, הרי מה שבנבנך מקבל ממך (וקיבלו גם לניפו ובניך) לא יסולא בפז, זה נדבך בנפש ועוד הרבה יותר מזה, ובזמן שאני מסיחה את דעתך פה במילים כבר באה עוד ילדה להתרפק על הרעמה...