זהו שיר על אנשים שהיו כמעט גמורים אנשים מיוסרים שלא ידעו מקור חיים עכשיו הם נולדים כל הלילה הם שרים את שיר הלבנה שאת הלילה מאירה הם נמלטו בבעתה מהחושך הנורא אחרי שכמעט אפסה תקווה הם קמו לתחייה
זהו שיר על אנשים שנראו הכי גרועים חזרו להיות הכי טובים ועכשיו כמלאכים נשאבו אל התחתית של התרבות האנושית ומשם במעלית אל האור של בראשית אור עתיק ונעלם הכה בסנוורים הם נשברו לרסיסים רק כדי לברר סיגים
זהו שיר על אנשים יפים כל כך פשוטים נשמה של צדיקים לבשה בגדים צואים מתגלגלת בדרכים מקבצת נדחים הם עברו חיים קשים לכלכו את הבגדים אבל בפנים הם נשארו לגמרי טהורים דעת אמיתית למדו רק בחשך מגלים
ישבו במחשכים אכלו עשבים באו גזלנים היה הסתר פנים אדם היער אז הופיע ושם קץ לרדיפות די רדפנו את עצמנו הגיע זמן להיות
זהו שיר על אנשים שהיו מעוקלים אנשים ממותקים שניתקו כבלים רעים גדולים ממלאכים מעשי התחתונים תאוות האלוקים דיבור מלב תמים הם מרעידים את הסיפים בשיר שהם שרים בעשרה מזמורים את החושך מאירים
כינור בלי מיתרים פותח שערים חודר אל השחקים ומאחה שברים הם מרעידים את הסיפים בשיר שהם שרים זהו שיר על אנשים שהתחברו אל מקור חיים |