הייתה לי בובת חרסינה יפה,שבלי כוונה שוב שברתי אותה.

בובת חרסינה עם נשמה גדולה,בובת חרסינה שלא הרבה זוכים בה

בובת חרסינה ,אין עוד אחת כזאת בעולם,ואני זכיתי בה מכולם

בובות חרסינה שנשברה כי אולי לא ידעתי,אולי לא הבנתי איך מטפלים בה..

איפה ומה  צריך לעשות ,

מה צריך לקרות

ושלפעמים  צריך להרפות,אבל אני לומד מטעיות כמו שבובת החרסינה יכולה לפעמיים לראות.

בובת החרסינה,תחזור שהיא תוכל,

אני יודע שהיא רוצה בתוך תוכה לחזור,אבל הראש שלה מבולבל.

בובות החרסינה הזו,בעייני היא כל יכולה,אבל עכשיו הזמן הזה הוא שלה ,למחשבה

וכשאתה אוהב,אם זה באמת חשוב ,צריך לתת לה כשהיא מבקשת,זמן לחשוב,ולהיות רחוקה

גם אם זה קשה,אני יודע שצריך לתת לה את זה.

כי בעתיד רק טוב יכול לצאת  מזה,

למדתי מהטעיות,ובקרוב אני מקווה שיהיה לי עוד צאנס  לשנות

בובת החרסינה שלי כל כך עדינה,מודה שלפעמים לא הקשבתי לה.לא אעשה יותר טעות כזו מציקה

אני אוהב את בובת החרסינה הזו לא משנה מה,גם אם עכשיו היא מתקשה להחזיר לי אהבה.

רק היא תוכל לדעת מתי היא מוכנה

בובת חרסינה,מדהימה,

מקווה  שתתני לי הזדמנות לתקן

לא ללחוץ או לעצבן,

בובות חרסינה שלי, קחי לך תזמן שתצטרכי אחכה לך,לא אבקש או אדרוש להגביר.

אני יודע שאסור ללחוץ,שאת דבר שביר..

אני יודע שהזמן יעשה את שלו.

וששתי בבות חרסינה  יזכו שוב זה בזו.

מישהו אמר לי שמתנה בהיפוך אותיות זו המתנה

אז  שווה לי להמתין ולחכות בשקט,בפינה.

עד אשר שוב תרצה לתת לי את כולה.

עד אשר נוכל לנהל שוב שיחות בלתי נשכחות שיכנסו לתוך הנשמה

או אפילו להביט בעניים,באהבה

דבר אחד אני מבטיח כבר עכשיו לה

אם תהיה כאן שוב אהבה, אתן לה את כל המקום שהיא צריכה......

בובת החרסינה פיתחה כלפי כרגע שנאה,

היא לא מקבלת אותי,כמו שאני,אבל אני מקבל אותה..

היא פוחדת שוב להרגיש כלפי אהבה.

בובת החרסינה כבר לא שלי,אני מלא אהבה,

לבובה שכל פעם מחדש אותי מכזיבה

בובת חרסינה,קטנה שלי יפה.

למרות הכל,אוהב אותך מאוד

ומחכה לך באהבה,למרות שאת חשה כעס ושנאה

ומה עם הדמעות שירודות?

והעצבות הנוראה?,

זה לא חשוב בכלל

מה שחשוב הוא התקווה,התפילה,שמלווה בדמעה בכל לילה בחסות החשכה.

מי ייתן ובעתיד,שוב,

נתחבר לאותה נשמה.