כותרות TheMarker >>
    page id : 9

    ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café

    כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.

    ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.

    אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי

    בלוג


    בלוג נדוש.

    הברווזון המכוער,זיונים, ואהבה

    30 תגובות   יום רביעי, 28/3/07, 11:46

    הברווזון המכוער הוא אחד מספרי הילדות איתם פיתחתי יחס של שינאה-אהבה.

    מצד אחד קיוויתי שהסיפור נכון ויום אחד אהיה ברבור, אך כמו כל סיפור אחר שקראתי חששתי שהוא רק סיפור ולא אמת.

    בילדותי כמו כל "חנון" אחר, תמיד הייתי קצת בצד וצפיתי.

    צפיתי איך הכח הוא השולט, הבנות נמשכו לכח ולא למח, וכל-כך קינאתי וכעסתי.

    בתחילה לא הבנתי למה הכח שולט ולא המח, אך בגיל צעיר, אתה מהר מאוד מקבל את העולם כמו שהוא, והשלמתי עם המצב. ככה זה חשבתי, ואני אשאר תמיד ברווזון מכוער כי אין לי כח.

    ההשלמה הזו הייתה משולה לכניעה, שנמשכה לאורך כל שנות העשרה המאוחרים, אך אז אט אט חל שינוי. העניין הוא שהשינוי לא חל אצלי, אלא בסביבתי (הבנות) כי אני כבר השלמתי עם המשוואה של כח=הצלחה=יופי=בנות=חברות=זיונים, ולכן לא שמתי לב לשינוי.

    לפתע הייתי מוקף בידידות שרצו שאעזור להם להתכונן למבחנים, הזמינו אותי לחדרם שהוריהם לא היו בבית, ואני, עם המשוואה בראש לא הבנתי שהן רוצות אותי, והמשכתי ללמד אותם.

    אך לפתע המשוואה התנפצה בזכות אחת עקשנית וחמודה שאני אוקיר לה תודה עד יום מותי. (כן, כן,רק אחרי גיל 20), ההתנפצות הייתה מהירה כל כך ובעלת עוצמה (תרתי משמע), עד שהיא הצליחה להפוך את הקערה על פיה, ומייד נפלתי לטעות הבאה, הדבר היחיד ששונה במשוואה היה מח במקום כח מלווה בתחושת נקמה וכעס.

    וכך היא נראתה: מח=הצלחה=יופי=חברות=זיונים + אני חייב להשלים את הפער על התקופה שלא הבנתי. מרוב כעס ונקמה, למילה אהבה ( כפי שבטח שמתם לב) לא היה מקום במשוואה.

     

    עד שהכעס פג (כמה שנים) ואני התעייפתי. ונזכרתי שוב בברווזון המכוער שהפך לברבור, והתביישתי. ואז לפתע פתאום נעלמה המשוואה כליל ושום משוואה אחרת לא החליפה אותה,

     

    מלבד הכמיהה לאהבה.

     

    birdeye

     

    נ.ב.

    לעזעזל, אמא שלי פתחה בלוג בCAFE :(

    דרג את התוכן:

      תגובות (29)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/9/09 13:13:

      הסגנון ודרך הכתיבה - יפים ומושכים לקרוא 

      אהבתי * 

       

        25/8/09 10:00:

      בנות מחפשות בחורים יפים ולא ברווזונים מכוערים

      אבל זה לא אומר שברווזונים מכוערים לא יכולים למצוא זיונים גם כן

      יש עניין של בטחון שהוא גם מאוד חשוב, בנים עם בטחון יכולים לעשות הכל

        19/6/07 04:16:

       

      צטט: nomas 2007-06-18 22:10:34

       

      ..מה שרק מוכיח את טענתי: late bloomers הם הכי משובחים...

       

      וגם, בסוד: קבל את הזדהותי ברמות מפחידות. יאללה קבל גם כוכב על הדרך, למה לא.

       אני איתך, בתור לייט בלומר מזדהה לחלוטין,

      הייתי עם גשר בגיל 17, וגם הייתי בחורה איך אומרים - מלאה, דאבה בלשון ההמונים. בגיל 21 הפכתי לברבורית ולקח לי כמה שנים להבין. עד היום לפעמים אני מסתכלת במראה ולשניה רואה את הבחורה המלאה עם הגשר. הרבה טיפול, והרבה אהבה נדרשו בשביל לגרום לי לראות את מי שאני היום. 

        18/6/07 22:10:

       

      ..מה שרק מוכיח את טענתי: late bloomers  הם הכי משובחים...

       

      וגם, בסוד: קבל את הזדהותי ברמות מפחידות. יאללה קבל גם כוכב על הדרך, למה לא.

        10/5/07 18:19:

       

      צטט: ditosh 2007-05-10 17:17:35

      אני דיי חדשה, איך לכל הרוחות נותנים פה כוכב? בכל אופן... ממני קיבלת :-)

      את אולי חדשה, אבל את מקבלת ממני תודה גדולה וחיבוק.

      אנשים משום מה לא קוראים פוסטים ישנים למרות שכולם יודעים שהפוסטים הראשונים הכי שווים :)

      תודה על הכוכב.

        10/5/07 17:17:
      אני דיי חדשה, איך לכל הרוחות נותנים פה כוכב? בכל אופן... ממני קיבלת :-)
        31/3/07 22:13:

      אמא...

      בלוג...

      מלחיץ...

       

      למרות שהיום כבר אין לי כלום להסתיר מאמא שלי. אני מוכן לספר הכל, היא פשוט לא רוצה לשמוע את הדברים האלה על הילד הקטן שלה. זה נחמד כזה. היא שואלת שאלות בזהירות, ואני עונה לה בכנות וישירות, היא עושה פרצוף של שוק הפתעה ומנסה לקטוע אותי, או להסתלק מהמקום ;)

       

      אז עכשיו בנושאים שכבר נגענו וראיתי שהיא ממש לא רוצה לדעת, אני מסתיר, אבל רק עד הפעם הבאה שהיא תשאל - כי מי ששואל שאלה ישירה, מקבל תשובה ישירה - ואם אין לו את האומץ לעמוד בפני התשובה, שלא ישאל, אה? קורץ

        29/3/07 11:08:

      הכל רציני.

      גם ההומור.

      ולכל דבר יש מסר.

       

      birdeye

      הרופא  של הקפה.

       

      נ.ב. מבטיח לקרוא

        29/3/07 11:02:

      לא יודעת מה מידת הרצינות בפוסט הזה והוא נחמד גם אם זה רק הומור. אבל.. 

      לגבי הקשר בין התפתחות הילד וחוויות נעורים לחיינו הבוגרים -

      יצא לי לקרוא ספר של דר' הנדריקס "לשמור על אהבה הזאת" וזה שפך אור על הרבה דברים שקרו וממשיכים לקרות לי ולאנשים סביבי.

       

      ממליצה בחום.. 

       

        28/3/07 22:30:

      צריך להוסיף אייקון של מכונת כביסה.

      גם לי זה קרה עם אמא שלי. הכל משתבש בעולם הזה, איי טל יו.

        28/3/07 22:18:

      אם רק יוסיפו לכאן אייקון של עוף, נוכל להעביר לכאן את ארוחת הצהריים המסורתית שלנו של יום שישי.

       

        28/3/07 22:10:

       

      צטט: idah 2007-03-28 20:50:49

      מזל יש בלוגים - אני לומדת על בני דברים שלא ממש ידעתי!!! כמה טיפוסי להורים לחשוב שהם יודעים הכל!

       

      אני אוהבת אותך בדיוק כמו שאתה!

       

      אמא

      מחר יש לה יום הולדת. כולכם מוזמנים לבלוג שלה למסור לה מזל טוב.

      birdeye

      מת עליך אמא :)

        28/3/07 21:27:

       

      צטט: vg10 2007-03-28 17:00:25

       

      צטט: o_s 2007-03-28 15:43:43

      לצערי אין לי בשורות טובות בשבילך. מנסיוני לייט בלומרס מפנימים את הצורך להוכיח ולכבוש הישר לתוך האמיגדלה. זה קיים שם אפילו אם הם כבר לא יודעים למה.

       

      מדויק. :)

       

      אבל את כזו יפה - שבי בשקט...תודה....:)

       

       

       

      קודם כל תודה. את יודעת, אני בחורה, מה שאומר שאני סאקרית של מחמאות, גם אם אני אכחיש את זה עד שאהיה כחולה.

       

      רק למען הרקורד, הייתי טום-בוי עד שממש לא הייתה ברירה (ואני מתכוונת - אם הייתי מתעקשת להמשיך להתלבש כמו בן ולהקפיד על תספורת תואמת לדקה אחת נוספת הייתי מתוייגת בתור הליידי בוי הראשונה בארץ). אז נכון שזה לא ממש לייט בלומר, אבל אני בהחלט יודעת מה זה אומר לשחק עם הכוחות (הנשיים במקרה שלי) ולבדוק את הגבולות והיכולות שלהם שוב ושוב. ושוב...

       

      אז מותר לי :-) 

        28/3/07 21:26:

       

      צטט: idah 2007-03-28 20:50:49

      מזל יש בלוגים - אני לומדת על בני דברים שלא ממש ידעתי!!! כמה טיפוסי להורים לחשוב שהם יודעים הכל!

       

      אני אוהבת אותך בדיוק כמו שאתה!

       

      אמא

      אואו

      וזה מזכיר לי את הלילה שהיא תפסה אותי.

      birdeye

        28/3/07 21:03:

      אידה, איך יכול להיות שאת אוהבת אותו בדיוק כמו שהוא, אם רק הרגע גילית עליו דברים שלא ידעת ?

       

      אולי כדאי שתשקלי שוב... :)

       

        28/3/07 20:50:

      מזל יש בלוגים - אני לומדת על בני דברים שלא ממש ידעתי!!! כמה טיפוסי להורים לחשוב שהם יודעים הכל!

       

      אני אוהבת אותך בדיוק כמו שאתה!

       

      אמא

        28/3/07 20:45:

      זה קל מידי...

       

      הנה אמא שלך:

       

      http://cafe.themarker.com/view.php?u=29466

       

       

        28/3/07 19:58:

      אתגר לכולם.

      נראה מי הראשון שימצא את אמא שלי בקפה.

      birdeye

        28/3/07 19:54:

       

      צטט: dananda 2007-03-28 19:39:16

      סוף סוף :)

       

      קבל כוכב מכל הלב

      ולחשוב שכל זה בגלל נמני.

       

      birdeye

        28/3/07 19:41:

       

      סיים סטורי עבור בנות שהיו תום - בוי. אולי לא אחד לאחד, אבל להיות אחד מהחבר'ה וביום בהיר אחד (לא ממש יום אחד, יותר מדוייק תקופת העשרה), לגלות שמברווזון נהיית ברבור, זו טראומה בפני עצמה (חסל סדר משחקי בנים, בפרט כדורגל). לקח לי כמה שנים לנסות להסתיר את מה שצמח באופן טבעי ובניגוד להסכמתי.. כל זאת, עד שהשלמתי או לחילופין עד שהמוח התגבר עלי :)

       

       

      אני מנסה לחשוב מה הייתי מרגישה/ עושה אם אבא שלי היה פותח בלוג פה..

      לא טריוויאלי. אבל היה וכן, הייתי מבלה את רוב שעותי בניתוח הבלוג שלו. מילה במילה.

       

      אמא'לההההה !הפתעה

        28/3/07 19:37:

       

      צטט: automated alice 2007-03-28 13:41:32

      יש לי בנדוד בן 7. הוא סובל מאיזושהי תסמונת ששכחתי את שמה, שגורמת לו להתקשות ביצירת קשרים עם בני גילו. הילד הזה מבריק, רוצה להיות מדען, ומדבר בעברית הכי תקנית שיצא לי לשמוע. חנון על, בקיצור, וכנראה זאת הסיבה שאין לו חברים בגילו.
      המבוגרים שיוצא לו לשוחח איתם מיד נשבים בקסמיו, אבל ילדים? לא אתפלא אם הוא חוטף מכות כל יום...
      אמרתי לאבא שלו שהבנדוד לא צריך לצפות להצלחה גדולה עם בנות. לא עד אחרי הצבא, בכל אופן, כי אז בנות מתחילות להתעורר ולהבין מה טוב באמת.

      תקריאי לו את הברווזון המכוער בשמי.

      birdeye

        28/3/07 19:39:

      סוף סוף :)

       

      קבל כוכב מכל הלב 

        28/3/07 19:18:

       

      צטט: באבא קסם 2007-03-28 19:11:49

       

      תגיד, אתה הבן של אריה ?

      oh boy

        28/3/07 19:11:

      יש לי הרבה מה להגיד, זה בהחלט מדבר אלי אם כי ממש לא עברנו את אותו מסלול.

      מה שכן, אני קצת מזועזע מהעניין עם אמא שלך. איזה פחד.

       

      תגיד, אתה הבן של אריה ?

        28/3/07 17:00:

       

      צטט: o_s 2007-03-28 15:43:43

      לצערי אין לי בשורות טובות בשבילך. מנסיוני לייט בלומרס מפנימים את הצורך להוכיח ולכבוש הישר לתוך האמיגדלה. זה קיים שם אפילו אם הם כבר לא יודעים למה.

       

      מדויק.  :)

       

      אבל את כזו יפה - שבי בשקט...תודה....:)

       

       

       

        28/3/07 15:56:

       

      צטט: o_s 2007-03-28 15:43:43

      לצערי אין לי בשורות טובות בשבילך. מנסיוני לייט בלומרס מפנימים את הצורך להוכיח ולכבוש הישר לתוך האמיגדלה. זה קיים שם אפילו אם הם כבר לא יודעים למה.

       

      אבל אני יודע. ועל זה בדיוק הפוסט.

      birdeye

      נ.ב.

      ראי זאת כחץ מהלייט בלומרס לארלי בלומרס.

        28/3/07 15:43:

      לצערי אין לי בשורות טובות בשבילך. מנסיוני לייט בלומרס מפנימים את הצורך להוכיח ולכבוש הישר לתוך האמיגדלה. זה קיים שם אפילו אם הם כבר לא יודעים למה.

       

        28/3/07 13:41:
      יש לי בנדוד בן 7. הוא סובל מאיזושהי תסמונת ששכחתי את שמה, שגורמת לו להתקשות ביצירת קשרים עם בני גילו. הילד הזה מבריק, רוצה להיות מדען, ומדבר בעברית הכי תקנית שיצא לי לשמוע. חנון על, בקיצור, וכנראה זאת הסיבה שאין לו חברים בגילו.
      המבוגרים שיוצא לו לשוחח איתם מיד נשבים בקסמיו, אבל ילדים? לא אתפלא אם הוא חוטף מכות כל יום...
      אמרתי לאבא שלו שהבנדוד לא צריך לצפות להצלחה גדולה עם בנות. לא עד אחרי הצבא, בכל אופן, כי אז בנות מתחילות להתעורר ולהבין מה טוב באמת.
      אני מודה שאנחנו קצת טפשות בקטע הזה (עכשיו אני אחטוף מכל הנשים שיקראו את זה. אני בטוחה)...: מתישהו בשנות העשרים לחיינו, אנחנו (אלה שיודעות מה טוב בשבילן) תופסות את עצמינו יוצאות עם איזה חתיך-אבל-טיפש שאין מה לדבר איתו וקולטות שאין כמו חנונים. המוח זה אחד הדברים הכי סקסיים בעולם, ומישהו שנון שווה עשרות מונים יותר ממישהו חזק. (והשילוב המנצח: חנון שיודע לתקן את המחשב, וגם לתקן את מכונת הכביסה. יאמי).
      אני מבינה את הצורך שלך בנקמה. אתה גם במקום טוב להוציא אותה אל הפועל: אני בטוחה שזה שאתה רופא עושה לך רק טוב עם הליידיז (ומספיק לראות את התגובות של הנשים לפוסטים שלך. תמיד המילה "דוקטור" כתובה שם, ואם הייתה נאמרת, אני בטוחה שנימת התפנקות טיזרית הייתה מצטרפת אליה).
      ואם הנקמה כבר יצאה לך מהסיסטם, כנראה אותה כמיהה לאהבה תסופק מהר יותר משנדמה לך. אין סיבה שלא.
      חנונים זה הכי, אחי.....
      בהצלחה:)
        28/3/07 12:36:

      דוקטור

      סוף סוף משהו שאני יכולה להנות ממנו...

      סקסיות זה רק בראש ....תמיד היתה ותמיד תהייה.

       

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      birdeye
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין