כותרות TheMarker >
    ';

    ירקון חטיבת הגשר.

    מה שקורה ... קורה.
    וזה מה שגורם לי
    לכתוב את מה שאני כותב.

    0

    פרשת "וישב" - וישב = שביו... יוסף גלעד = פיוס דלגע ...דלג עזה

    26 תגובות   יום שלישי, 23/11/10, 09:10

    יוסף של גלעד...

    הפרשה ושברה...

    חלום המתקיים ואולי גם נגוז...

    וישב אותיות שביו.

     

    ''

    כמה מילים על הפרשה.

     

    פרשת 'וישב'

    "וישב יעקב, בארץ מגורי אביו--בארץ, כנען.

    אלה תולדות יעקב,

    יוסף בן-שבע-עשרה שנה היה רעה את-אחיו בצאן,

    והוא נער את-בני בלהה ואת-בני זלפה, נשי אביו;

    ויבא יוסף את-דבתם רעה, אל-אביהם.

    וישראל,

    אהב את-יוסף מכל-בניו--כי-בן-זקנים הוא, לו;

    ועשה לו, כתנת פסים ".

     

     

    "וישב יעקב"-

    במדרש,

    כל מקום שנאמר 'וישב' , אינו אלא לשון צער.
    ביקש יעקב לישב בשלווה - קפץ עליו רוגזו של יוסף'.
    "וישב" שהוא לשון של נחת ורוגע,

    כאשר כל הפרשה מאופיינת בחוסר נחת ובאי ישוב הדעת.

    מדרש רבה פד, ג :

    אמר רבי אחא :
    בשעה שהצדיקים יושבים בשלווה ומבקשים לישב בעולם הזה
    השטן בא ומקטרג,

    אמר,

    לא דיים  שמתוקן להם לעולם הבא
    אלא שהם מבקשים לישב בשלוה בעולם הזה...
    תדע לך שהוא כן יעקב אבינו,

    על ידי שבקש לישב בשלוה בעולם הזה
    נזדווג לו שטנו של יוסף,

    כלומר,

    עניין מכירת יוסף.


    וכמו שכתוב 'וישב יעקב'
    "לא שלותי, ולא שקטתי ולא-נחתי; ויבא רגז" (איוב ג, כו)

    לא שלותי - מעשו

    ולא שקטתי - מלבן

    ולא נחתי - מדינה

    ואז,

    'ויבא רגז' - בא עלי רגזו של יוסף."

     

     

    המדרש מפרש -

    שמכיוון שיעקב רצה לשבת בעולם הזה,

    באו עליו כל הצרות המוזכרות בפרשה.

    העבודה בעולם הזה היא תמידית.

     

     

    "יוסף בן-שבע-עשרה שנה היה רעה את-אחיו בצאן".

    אין כתוב שהיה רועה איתם - "עם אחיו",

    איתם... - מילה המבטאת קירבה...

     

    האחים מתחילים לפתח יחס שלילי.

    "ויראו אחיו, כי-אותו אהב אביהם מכל-אחיו--וישנאו, אותו; ולא יכלו, דברו לשלום."

    האחים שונאים את יוסף המקבל מיעקב כתונת פסים ולא יכולים לדברו לשלום.

     

    מעיר רבי יהונתן אייבשיץ,

    שעיקר הצרה הייתה

    שלא יכלו לדבר אחד עם השני,
    ואילו נדברו ביניהם ,

    אפשר שהיו מוצאים דרך

    לרכך השנאה שאפיינה את היחסים.

     

    יוסף,

    הבן האהוב על אביו ושנוא על אחיו,

    שנאה שמקורה בקנאה.

    אין פלא,

    שיוסף עורר את זעמם של אחיו.

    מכאן הלימוד הוא

    שאין להעדיף בן אחד לטובה,

    שמזה יוצא נזק גדול,

    שהקנאה מוציאה את האדם מן העולם.

     

    "וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו - ועשה לו כתנת פסים"

    כאות לחיבתו

    תפר יעקב לבנו כתונת מיוחדת -"כתונת פסים".
    ומאותה כתונת

    יצאו פסים פסים של מאורעות תקלות ויסורים.


    מה היא כתונת הפסים?  

    בגד מעולה היה.
    "כתונת פסים"-לבוש מלכותי,

    כתונת ששרווליה היו מגיעים עד פס (כף) היד
    מה שאפיין את מי שהיה פטור מעבודת כפיים.

     

    "פסים"- לשון פיס וגורל ,

    שהאחים הטילו ביניהם.

    מי יביא הכותונת ליעקב.
     

    "פסים"-ראשי תיבות,

    על צרות שיבואו:

    פוטיפר,

    סוחרים ,

    ישמעאלים ,

    מידיינים.


    "פסים"-רמז לעתיד ,

    פס- ים, שנקרע ים סוף לפניהם.

     

    כתונת הפסים ,

    סיפור שראשיתו בירידת יוסף למצרים וסיומו בעת מעבר ים סוף.

     

    ה"פסים" רומזים ליעוד של יוסף ,

    עליו לאפס את המציאות ולחדש מציאות טובה יותר,

    משופעת ברב ברכה-

    "יהי פסת בר בארץ".


    הכותונת מלווה את המאורעות הקשורים ביוסף ובעם ישראל כולו .

     

    פ"ס - ראשי תיבות של פשט וסוד.

    כתונת הפסים היא הופעה של סוד,

    פנימי ועליון,

    המלובש בפשט החיצוני והגלוי לעין.

     

    החלום ושברו.

    "ויחלם יוסף חלום,

    ויגד לאחיו;

    ויוספו עוד, שנא אותו...

    גדול השלום שכל הברכות כלולות בו.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (26)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/11/10 18:12:
      שבת שלום לך חבר יקר..
      תודה לפוסט הנפלא.
      *
        26/11/10 18:12:
      שבת שלום לך חבר יקר..
      תודה לפוסט הנפלא.
      *
        26/11/10 11:23:

       

      וישב ... זו הפרשה שלי !

      כ' כסלו {השבת} יום הולדתי ...

      תודה וברכה *

       

      ''

      איזה כייפ שיש לי כוכב לחלוקה.

      קבל אותו ממני - באהבה.

       

       

      ''
        25/11/10 23:02:
      תודה לך.
      ****
        25/11/10 02:59:

      צטט: halper 2010-11-24 23:52:59

      ''

      הוספת תגובה

       

        24/11/10 23:52:

      ''

      הוספת תגובה

        24/11/10 21:23:

      יפה מאוד

      וברוך הבא.

      מי שרוצה   ממליצה כרגיל כל שבוע

      לשמוע עוד...עם הרבה הרבה ....סודות+ עם אקטואליה 

      הרב  שלי - בקשה ..

      http://ravshimondahanshlita.blogspot.com/2010/11/vayeshev.html

       

        24/11/10 20:44:
      פוסט ענק,תבורכו.
      שבת שלום
        24/11/10 19:24:
      תודה לך פוזית*
        24/11/10 18:18:
      אמת, העבודה בעולם הזה היא תמידית כיוון שהשינוי הוא צמידי בעולם הזה (כפי שציין בודהה) כך שתמיד צריך לעבוד בכדי להסתגל לו כל פעם מחדש...

      בנוסף תודה על הפירוש של ה"פסים".
        24/11/10 18:18:
      אמת, העבודה בעולם הזה היא תמידית כיוון שהשינוי הוא צמידי בעולם הזה (כפי שציין בודהה) כך שתמיד צריך לעבוד בכדי להסתגל לו כל פעם מחדש...

      בנוסף תודה על הפירוש של ה"פסים".
        24/11/10 15:31:
      nehedar ve shabat shalom
        24/11/10 14:09:
      לגבי קנאת האחים ליוסף, קראתי פרשנות שמסבירה שמכיון ששלושה דורות, האבות היו נבחרים "שרירותיים" על יד האל, חששו האחים שגם בדורם יהיה כך. המועמד הטבעי לבחירה, לו התנהלה, היתה יוסף ולכן היו כה עוינים.
      אלא שההליך לא התמשך וכם האחים היו בעצם במעמד שווה
        24/11/10 13:29:

      כוכב* של יום רביעי.

      קליק אל המשפט הבא...

      פרשת "וישב" - וישב = שביו... יוסף גלעד = פיוס דלגע ...דלג עזה

      והנכם נמצאים כבר בפרשה.

       

      http://cafe.themarker.com/image/1071917/

        24/11/10 00:44:

      וכמו שכתוב 'וישב יעקב'
      "לא שלותי, ולא שקטתי ולא-נחתי; ויבא רגז" (איוב ג, כו)

      לא שלותי - מעשו

      ולא שקטתי - מלבן

      ולא נחתי - מדינה

      ואז,

      'ויבא רגז' -

      בא עלי רגזו של יוסף."

        23/11/10 23:38:

      למגיבים ולמשתתפים...תודה.

      ''
        23/11/10 22:01:
      איזה כייף לקרוא את הפוסט הזה..
      תמיד אהבתי תנ"ך...
      אהבתי את יוסף..
      תודה על ההנאה שגרמת לי.
      *
        23/11/10 22:01:
      איזה כייף לקרוא את הפוסט הזה..
      תמיד אהבתי תנ"ך...
      אהבתי את יוסף..
      תודה על ההנאה שגרמת לי.
      *
        23/11/10 17:45:
      תודה תבורך********
        23/11/10 16:08:
      תודה ע המידע
      זוהי
        23/11/10 15:39:

      יופי של פוסט.

      תודה על הפרשנות והשיתוף.

      ממני כוכב וחיבוקי באהבה.נשיקה

       

      ''

        23/11/10 14:58:
      *
        23/11/10 11:40:
      *****
      כמה יופי וחוכמה
      יש בפרשנות הזאת ...
      אהבתי מאוד
        23/11/10 10:38:
      ראיתי את המדרש על וישב.
      ואהבתי את הפירושים עם
      ההוספות.תודה.
        23/11/10 09:14:

      כחוט השערה -

      מדקדק הקב"ה עם הצדיקים...כחוט השערה.

      רצה ישראל לישב בשלוה...

      מיד קפץ עליו רוגזו של יוסף...

       

      יוסף בבור

      איור - חיים רון.

      ארכיון