0

0 תגובות   יום שלישי, 23/11/10, 11:34

אף אם ישנם בכיסך

צרורות רבים של זהובים

שב תמיד

בקרון של פשוטי העם

שם מקומך,אדם.

שתול אופקים קטנים סביב ביתך

התבונן,הם שלך

היה מוכן.

שכנתי,פרופסור לרפואה

מבכה על מר גורלה

את ריחוּקָה מכאן

ממרום סורגי מגדל השן.

אחר הגשימה חלומות זרים

הם סערו בה כחול ים

לו רק היתה נוגעת שם

במשאלות חייה הקטנות

משילה דרגותיה בפני גוזרי הדין.

רצתה לרקוד לאור זרקור

לנגן בפסנתר

לשיר במלוא גרון

ולאחוז בשרביט חייה

מפה לשם

כמנצחת.

(כל הזכויות שמורות ליגאל פילר)

דרג את התוכן: