עם המון רצון לטפל ולעזור לאנשים, השתלמתי  בשיטות טיפול שונות בחמש שנים האחרונות, החל  מהילניג ורייקי וכלה בתכנות תת מודע ושיטת "העבודה". כולן עוסקות ברובד עמוק יותר מהרובד השכלי והמוכר. חלקן מתחילות במחשבה, אבל מסתיימות בנגיעה ברבדים עמוקים יותר. ואני, כמו תלמידה טובה, הקפדתי לעקוב אחר השיטות, צעד צעד, מתוך כבוד לאלה שחוו סוג של הארה והגו אותן, כך אני מאמינה.

 

לפני מספר חודשים, נפגשה דרכי בדרכו של  יאיר שמר, מטפל בתרפיה פסיכופרסונאלית שהגה מודל לשינוי חיים עמוק על ידי שימוש בדמיון מודרך. מהמפגש הראשון עימו, נשתכחה מליבי המילה טכניקה או שיטה ונכנסה המילה - אינטואיטיביות. יצאנו ביחד למסעות מרתקים ברחבי הדמיון הבלתי מוגבל שלנו, וכל מסע נבע מתוך צורך עמוק של הנשמה להגיח מתוך הערפל ולהאיר עלינו. כל מסע נגע במקומות כל כך עמוקים וחשוכים אצלי, שלא הייתי מודעת לקיומם וגם מאד הפתיעו אותי בעוצמתם. לפתע מצאתי את עצמי מטפלת בו ובמטופלים שלי בצורה אינטואיטבית לחלוטין, תוך כדי תקשור וידיעה לאן לקחת את המטופל וכיצד להוביל אותו למקום בו יוכל ליצור שינוי או התפתחות. גם השינוי המינורי ביותר ראוי להערכה במקום בו אנשים הם אמיצים דיים להפתח ולהפקיד את עצמם בידי התת מודע שלהם ובידי המטפל השומר עליהם.

 

לאחרונה, אני ויאיר בנינו קורס שנקרא "מגע הנשמה" בו אנחנו רוצים להעביר את היכולת של כל מטפל או אדם שרוצה להיות מטפל, ליצור אינטואיטביות כזו משלו, מודל שהוא יקח ויעשה אותו שלו, הבנוי על יסודות המודל הזה. בקורס יוסבר הבסיס למודל וכיצד להשתמש בו בטיפול.

 

מעבר לכך, ישנם כמובן טיפולים פרטניים לכל מי שרוצה לחוות את זה בפרטיות וביסודיות

 

אתם המעוניינים בטיפול פרטני או בקורס, מוזמנים ליצור קשר עימי או עם יאיר שמר במספרי הטלפון הבאים:

 

יאיר :052-5384022

לימור: 052-5771888

 

כל שאלה תתקבל בברכה

 

 

מטפלת הוליסטית ומנחת סדנאות

לימור הדדי

 

 

 

מאמר מאת: מאיר שמר, מטפל בתראפיה טראנספרסונלית

 

 

נוכחות נשמה - מגע הנשמה

 

אני הולך לכתוב כאן על משהו שאני חווה אותו בשנים האחרונות, בעולם האישי ובעולם הטיפולי. זהו מצב תודעה, חדשני משהו, שנקרא לו, "נוכחות נשמה".

 

אנו חיים בעידן של שינויים מהירים, ולמעשה מה שמאפיין אותם היא המגמה של כניסת "נוכחות נשמה" לכל תחום בחיינו. אבל זה לא יקרה אם לא יהיו שגרירים וחלוצים שעובדים עם אנרגיה זו באופן מודע, ומקדמים את כניסתה לחוויה האנושית, קודם כל של עצמם, ואז לזו של סביבתם. מכאן שזוהי גם שליחות.

 

זהו למעשה כלי תודעה רביעי, אחרי הרגש, התחושה והשכל, שעדיין לא ממש מוכר ומופעל במלואו בחוויה האנושית המוכרת. זהו כלי תודעה וחוויה שלא קבל עדיין לגיטימציה, ולכן לא מופעל במלא היקפו.

 

והגיע הזמן.

 

אבל כדי להפנים ולהפעיל את הכלי הזה צריך לשחרר את הכלים הישנים, ובמיוחד אלו הקונספטואליים. לא ניתן לתחום ולהגדיר את הכלי הזה בתובנות והגדרות שכליות. רק בתובנות הלב, אלו שבהם זה מהדהד כ- "מוכר, נכון, מאחד" ניתן להתחבר לכלי הזה

 

לכן זהו לא דיון אינטלקטואלי אלא יותר נסיון להעביר ולעורר חוויות.

 

אם לנסות להעביר את החוויה והמהות של "נוכחות נשמה", אז הרי זו חוויה שהגדרתי אותה לעצמי כ"אנרגיה שמכירה בערך עצמה". הכרת ערך עצמי – ערך שמחוץ לעניני העולם הזה, ללא כל נוכחות של תוספים כמו כסף, כשרון, יופי, מעמד, וכו, שהם "השוווי" שלך בעולם, - הערך שלך, שנסחר כשווה או לא שווה, בעולם האנושי. כמה את יפה, חכמה, כשרונית, או לא, וכו.

 

זהו חלק בתוכי שיכול לנוח בתוך עצמו. "אנרגיה שמסוגלת לנוח בתוך עצמה", שאינה תלויה במשאבים חיצוניים כדי להשיג שלווה. החלק שיכול להכיל את מי שאני, מבלי לצפות לנסיכה על אתון לבנה שתכיל אותי. "האנרגיה שמסוגלת להבין ולהכיל את עצמה".

 

מתוך כל הנ"ל, נולדת הידיעה, ידיעת האמת הסוביקטיבית שלי, שרק אותה אני צריך לדעת לעומקה, כדי לנהל נכון את חיי, להגשמתם המלאה.

 

למי שמושגים אלו חדשים לו, המאמץ השכלי לשייך את זה למשהו מוכר, לא יצלח. זה ישאר תאורטי, עד שלא עוברים את המסלול שמכשיר ומעורר את החוויה הזו בנפש. למי שכבר "מכור" לתהליכי התפתחות, שאלת המיליון דולר היא איך עושים זאת. איך מגיעים לזה.

 

אז איך מגיעים לזה?

 

לא מגיעים, כי זה כבר נמצא. גורמים לזה להופיע. עושים את הדברים שגורמים לזה לצוץ בתודעה. זה למעשה כמו תדר נקי, טהור, אוטנטי שכל הזמן היה, רק נבלע ברעשי התודעה. זה פשוט "אני" - בלי כל התוספות. פשוט.

 

מהם הדברים שניתן לעשות כדי לאפשר לזה לצוץ? נקרא לזה סתימת בורות שחורים, או ריפוי פצעים. זוהי למעשה נוסחה פשוטה, זו העבודה היחידה, שנדרשת להעשות. להוריד פילטרים ומסננים. ברגע שאתה סותם את רוב הבורות השחורים שלך, קול הנשמה, נוכחות הנשמה מופיעה מעצמה, באופן אוטומטי, כנוכחות מעצימה בחיים שלך.

 

זהו מחיר כבד, לפעמים, של ויתור על אזורי הנוחות, של הנגיעה בכאב. ואין לו קשר מחויב לרמות ידע עמוקות או מיומנויות טיפוליות גבוהות. ישנם לא מעט מורים ומטפלים נערצים שנמצאים בטופ, שלא עשו את המסע הזה לעומקו המלא, שבתוכם נמצאת עדיין אומללות רבה, והם גם מסוגלים ליפול לבורות ומלכודות שונות ומשונות.

 

זהו המחיר, שצריך לשלם כדי להשיג בחיים את נוכחות הנשמה: האומץ והנכונות להכנס למחוזות האפלים שבנפש, עם העזרה המתאימה, להסיר את כל התדמיות של מי שחשבת שאתה, את כל המסכות, ולהרגיש שם דברים עד הסוף. מי שמכיר את הדרך, יודע שזו הדרך היחידה, - הארוכה אבל הקצרה, - שבאמת מגיעה.

 

ראיתי זאת פעמים רבות בחוויה הטיפולית. אנשים שהיו שבר כלי, חסרי נוכחות ובטחון, שטופי חרדות ודכאונות, שהלכו ליד הקירות כדי לא למשוך תשומת לב, הזדקפו והפכו לבני אדם.

 

העבודה היתה לרדת איתם לבורות השחורים שלהם (אמנות בפני עצמה) ולסייע להם להחזיק שם תודעה, ולרפא את הילד/פצע שנמצא שם. התמדה בעבודה הזו, של הכניסה לצד האפל של הירח, גרמה לפתע, באופן לא נתפס על ידי השכל, להופעת נוכחות של העצמי האמיתי, שיש לו אמירה משמעותית, יעוד, ויכולת עמידה מול העולם.

 

העבודה עם "נוכחות נשמה" בצד של המטפל, מביאה גם היא לשינוי משמעותי.

 

הבחנתי שלטכניקות אין ערך רב, כשאתה מגיע ללב הדברים. כשאני נכנס למסע פנימי עם המתנסה, אני זונח את הטכניקות. אני מתחבר לנוכחות הנשמה שלי, "האנרגיה שמכירה את ערך עצמה ולכן יודעת את דרכה" – ומקשיב להתרחשויות, וקולות הגוף של שנינו, וזורם עם זה לאן שזה הולך, ומקשיב לאינטואיציה, היכן לעצור, היכן למקד ולהתמקד. ואז זה עובד באופן אוטנטי ומאד מדויק, נוגע במתנסה באופן מדויק. כי הנשמה נוכחת, והיא יודעת מה צריך. היא לא מתבלבלת.

 

אני עובד עם השותפה שלי לקורס בדמיון מודרך "מגע הנשמה" - לימור הדדי - על הנושאים האלו, ואני מקווה שהיא תוכל להוסף כאן מהחוויה שלה בעבודה בדרך הזו, וכיצד זה שינה לה את החוויה הטיפולית. הקורס הזה נוצר כדי להעביר את החוויה הזו הלאה, למטפלים וכבני אדם שרוצים להתפתח.