כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ארכיון

    0

    פניה המוסתרים של 'הכלכלה היצירתית'?

    30 תגובות   יום שלישי, 23/11/10, 16:20

    ''

    המושג 'כלכלה יצירתית' כולל תחומים כעיצוב המוצר ועיצוב גראפי, אופנה, פרסום, ארכיטקטורה, אומנות פלסטית, סרטים, משחקי וידאו ומוצרים אודיו-ויזואליים, אנימציה, תוכנות חינוך ומשחקים, מוזיקה ואומניות הבמה והבידור, טלוויזיה, רדיו ושידורי אינטרנט, כתיבה והוצאה לאור.

     

    רשימה זו היא חלקית כי 'הכלכלה היצירתית' היא הכלכלה העוסקת בכל תחומי הגילוי והיצירה של משמעות, אסטטיקה וידע ותחומים אלה נמצאים עתה בהתרחבות מואצת.

     

    'הכלכלה היצירתית' היא התפתחות עכשווית בהתהוותה, לאחר שהיבטים רבים של 'כלכלת המידע', שקדמה לה, מיצו את עצמם והפכו לכלכלה של יצור המוני כשמידע נגיש לכל אדם ובכל מקום, ברוב המקרים חינם, בלחיצה על מקלדת המחשב.

     

    למוצרי הכלכלה היצירתית יש שני ממדים. הראשון הוא הפיסי – סליל של סרט, דפים וכריכה של ספר או CD. אולם ערכו טמון במה שהוא מייצג. התכולה יכולה להיות תוכן, תצורה וחוויה של סרט, סיפור, תמונה, משחק או שיר. היא עשויה להיות מבדרת, מלמדת או מושכת. זה הוא ערכה ולא האובייקט הפיסי שנושא אותה. כך לדוגמא בחולצת T-shirt מעוצבת העיצוב הוא שנחשב, לא חומר הגלם שממנו עשויה החולצה. מה שהוא בעל ערך ומה שדורש כישורים גדולים על מנת לייצר אותו, הוא הרעיון, הדמיון, הכישרון, הידע, והמיומנויות שמבוטאים בו ושאותם בני אדם יכולים, להעריך, להבין, לאהוב ולעשות בהם שימוש.

     

    המהירות הגדולה של הטכנולוגיה הדיגיטלית והגלובליזציה של רשתות התקשורת הפכו את מוצרי 'הכלכלה היצירתית' לאחד הסקטורים בעלי קצב הצמיחה הגדולים ביותר בכלכלה העולמית. כמה מהתאגידים המצליחים ביותר של תקופתנו התחילו כיוזמות קריאטיביות כאלה – דיסני, פייסבוק, גוגל, אמאזון הם רק חלק מהדוגמאות הבולטות לכך.

     

     כיום התאגידים הגדולים האלה נתפסים כדוגמאות הארכיטיפיות המייצגות של 'הכלכלה היצירתית', והם המסתירים את פניה האמיתיים של 'הכלכלה היצירתית' שנשענת ברובה על עסקים יצירתיים קטנים. מנקודת המבט של תאגידי הענק ההתייחסות אל עסקים קטנים כאלה היא כאל סטארט-אפים, שרובם נידונו לכישלון ורק מיעוט זעיר מהם שייקנה על ידי אותם תאגידים הוא שיעשיר את יוזמיהם ועובדיהם. זו היא צורת ההסתכלות של תאגידי הענק הגלובליים על צורת ההתנהלות של 'הכלכלה היצירתית'. אך רוב רובם של העסקים היצירתיים הקטנים אינם פועלים על פי מודל זה של סטארט-אפים. רוב רובם של יוצרי העסקים היצירתיים הקטנים מקבלים את התגמול שלהם לאו דווקא בהתעשרות האקזיט, כאשר הם מוכרים את החברה שהקימו לאחד מתאגידי הענק, אלא ביכולתם להשיג סיפוק אמנותי, סגנון חיים, מוניטין ולהתפרנס מאומנותם בסביבתם הקרובה. רק חלק קטן מאוד מהעסקים היצירתיים מצליחים לפרוץ גבולות אלה. 'הכלכלה היצירתית' במובן זה היא כלכלה של מקום, של תרבות מקומית ושל מסורת מקומית. ועל כן היא נקראת גם 'כלכלת התרבות'.

     

    הקיום של העסקים היצירתיים מותנה בעיקרו ביכולת של הסביבה הקרובה להעריך ולצרוך את המוצרים שלהם. בסביבה הקרובה אינני מתכוון רק לתושבים המקומיים, אלא גם ואף בעיקר למבקרים ותיירים שמבקרים במקום משום שהם מגלים עניין בייחודיות היצירתית שבו. הכוונה היא בעיקר לגל החדש של התיירות הנקרא 'התיירות היצירתית' שאת מהותה תיארתי בפוסט הקודם - Creative Tourism.

     

    'הכלכלה היצירתית' הזו היא כלכלה הנשענת על שני מרכיבים -  'התעשיות היצירתיות' ו'התיירות היצירתית' שניהם תומכים זה בזה ומאפשרים זה את זה. לא ניתן לקיים את 'התעשיות היצירתיות' המקומיות ללא תיירי 'התיירות היצירתית' אך גם לא ניתן לקיים את תעשיית 'התיירות היצירתית' במקומות בהם אין מגוון של עסקים קריאטיביים.

     

    'הכלכלה היצירתית' מתפתחת במרחב הציבורי ובעיקר במרחב הציבורי האורבאני. הדינמיות והגיוון, יחד עם המאפיינים התרבותיים והאסטטיים המייחדים את המרחב הציבורי האורבאני, הם גורמים חשובים בגירוי היצירתיות וכך גם במשיכתם של אנשים יצירתיים ושל תיירי התיירות היצירתית. אלה משגשגים בעיקר באותם מרכזי ערים שהם בעלי מאפיינים הייחודיים להם אך הם גם מחוברים לעולם ולהתפתחויות היצירתיות החדשות המתרחשות בו. ומכאן יובן גם פוטנציאל התרומה העצומה והישירה של 'הכלכלה היצירתית' לשגשוגם של ערים ואזורים.

     

    'הכלכלה היצירתית' במובן שאנו מתייחסים למושג זה, היא בעיקרה כלכלה לוקאלית ולא כלכלה גלובאלית, במובן זה שהיא מעוגנת במקום, בנוף ובתרבות. לישראל יש את כל הנתונים הבסיסיים הנחוצים על מנת להפוך את הכלכלה היצירתית לקטר מוליך בפיתוח הכלכלי החברתי והתרבותי של הערים והאזורים שלה. אולם על מנת שהיא תהפוך לכזו יהיה עלינו לעבור עוד תהליך ארוך ולא פשוט של בירור תפיסתי, ניהולי ורגולטיבי.

     

    המושג 'תעשיה' בהתייחסות לתרבות וקריאטיביות הוא כשלעצמו ראוי לבחינה מחודשת. זה הוא מושג שאינו מתאים לאופן התהליך היצירתי עצמו. המושג תעשייה יוחס לסקטור זה מנקודת המבט של התאגידים הגדולים דוגמת תעשיית הסרטים ההוליוודית שבה היוצר נבלע בתהליכים ושיקולים תעשייתיים. נראה לי כי ראוי היה יותר לכנות את התחום כתחום של יזמות יצירתית (Creative Enterprise).

     

     אני סקרן לדעת איזה מחשבות ורעיונות פנייה המוסתרים של 'הכלכלה היצירתית'  מעוררים בך?

    צבי לניר

    © Praxis

    דרג את התוכן:

      תגובות (30)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/3/13 03:21:

       

      כיצד מגיעים ל'כלכלה היצירתית'?

       

      החופש מזין את התרבות ואת הלמידה !  


      בכנס השנתי של "האגודה למען קידום המדע" אשר התקיים לאחרונה, נאמר רבות על הרעות של הבורות המדעית שקיימת באוכלוסייה בכללותה. מנהיגים רבים הדגישו שהידע המדעי האוניברסאלי הוא דבר מכריע בקביעת מדיניות ציבורית נבונה בדמוקרטיה, כמו כן הוא מכריע בשמירה על העליונות במדע ובטכנולוגיה.

      ההאשמה על חוסר העניין שמפגין הנוער כיום הוטלה על בתי ספרינו ועל האוניברסיטאות, בכל הרמות. בזה, יתכן שרוב האנשים יכולים להסכים. זה ברור שבתי הספר היום עושים עבודה איומה בחינוכם של ילדים ברוב התחומים -- אופי, אחריות חברתית, ואזרחות טובה, כמו כן קריאה, כתיבה, היסטוריה, ומדע. ככל שיותר כסף מוציאים, נראה שהתוצאות הן יותר עלובות. כיתות יותר קטנות, מתקנים חדשים, ציוד יותר יקר, וצבא אמיתי של צוות תמיכה שנראה שאינו עוזר.

      אולם הפתרון המוצע על ידי המרצים בכנס של "האגודה למען קידום המדע" * היה רק חזרה על אותן הנוסחאות הישנות אשר לעיתים כל כך קרובות נכשלו בשנים האחרונות יותר שיעורים במדע, יותר דרישות, יותר מדריכים מוסמכים המתווספים לתוכנית הלימודים החל מכיתה א´ ועד האוניברסיטה. מה שהמנהיגים האלה כנראה שוכחים, הוא הניסיון השורשי שהוא הבסיס של הדמוקרטיה: המקורות של הדמוקרטיה נובעים מהאמונה, שכפיה היא היפוכה של צמיחה אישית. האופן הבלתי רגיל בו צמחו הדמוקרטיות המערביות, מוכיח שככל שהאנשים נהנים מיותר חופש בתוך החברה, כן החברה בכללותה נהנית מיותר קידום אינטלקטואלי ומוסרי. הדמוקרטיות הליברליות נבנו על בסיס עקרון מאוד חשוב זה, אולם מנהיגינו בתחום החינוך, נראה שהם כל כך לא מודעים לעובדה זו, ממש כמו כל ילד בור !

      התרופה לבעיית הבורות המדעית, לכל בורות אחרת -- וגם לאלימות -- היא, לעקור אחת ולתמיד את המחלה אשר ביסודה: כפיה בבתי הספר. הטבע האנושי בחברה החופשית נרתע מכל ניסיון להכניס אותו בכוח לתוך איזושהי תבנית. ככל שיותר דרישות אנחנו מערימים על הילדים בבית הספר -- ועל הסטודנטים באוניברסיטה -- כך בטוח יותר שנרחיק אותם מהחומר אותו אנחנו מנסים לדחוף דרך גרונותיהם. התשובה האמיתית היא חופש בבית הספר -- חופש לכל ילד ונער, מכל גיל, לבחור את הפעילויות אשר סקרנותו הטבעית מובילה אותו אליהן ! ככלות הכול, הדחף של הילדים לשלוט בעולם מסביבם הוא אגדי. על בתי ספרינו לשמור את הדחף הזה חי על ידי הזנתו בחופש שהוא זקוק לו כדי לצמוח.

      נחוצות פחות פעילויות חובה, לא יותר -- למעשה, עדיף שלא תהיה פעילות חובה בכלל. אנשים אשר תוהים באם יש הגיון לדבר, עליהם להביט בניסיון שלבתי-הספר הדמוקרטיים, אשר מוקמים ממש על בסיס עקרונות אלה. התוצאות הן בסך הכול מצוינות, כפי שהיינו מצפים.  

      בתי הספר להם מדינתנו זקוקה נואשות, כדי להבטיח חברה בת קיימא של אזרחים יצירתיים, בעלי יוזמה, וחופשיים, הם בתי ספר המאפשרים לתלמידים חופש לעסוק בכל דבר שמעניין אותם. דגמים אחדים של בתי ספר כאלה קיימים בעולם כיום, והם מבשרים עולם חדש של חינוך.

      -----------------
      * ראו: דו"ח ועדת הררי, בראשותו של פרופ' חיים הררי - "מחר 98" (שימו-לב, שנת  1998 !!).

       

        5/2/11 17:50:

      לצבי שלום!

      רשימה מעניינת ו* ממני. קראתי לאחרונה גם כתבה מעניינת בעיתון הארץ על הקמת שביל ישו בגליל. לדעתי זו דוגמא ל"כלכלה יצירתית" מקומית. מה דעתך?

      בברכה אמנון

        5/2/11 16:35:

      צטט: דבי לוזיה 2010-11-24 08:47:34

      לניר
      אתה בעצם מדבר על צרכנות חווייתית - אנחנו מוכרים (או מוכרים לנו) חוויה ולא חפץ. על זה מתבססים המותגים. הערך הסימבולי עולה על הערך הכלכלי.
      אני חושבת שהרבה מהשאלות שאתה שואל מנקודת מבט כלכלית עסקית מקבלות מענה בהיבט של מחקר התרבות. אם תרצה הפנייה לחומר קריאה - כתוב לי.

       

        2/2/11 20:21:
      מרשים ,תודה לך
        2/2/11 19:21:

      היי דבי

       

      תודה לך עבור ההפניה.

       

      מחקר התרבות הוא נושא מפותח למדי. לא כך 'כלכלת התרבות' ולכך התייחסתי בפוסט זה.

       

      כמובן שיש קשר עמוק בין שני הדברים. אך החידוש הוא ביכולת לבסס כלכלה, ובעיקר כלכלה של מרכזי ערים, על ייזמות  יצירתית של תושביהם וכיצד יוצרים את האקולוגיה המעוררת אותה.

       

      צביקה לניר

       

        2/2/11 19:16:

      צטט: דבי לוזיה 2010-11-24 08:47:34

      לניר
      אתה בעצם מדבר על צרכנות חווייתית - אנחנו מוכרים (או מוכרים לנו) חוויה ולא חפץ. על זה מתבססים המותגים. הערך הסימבולי עולה על הערך הכלכלי.
      אני חושבת שהרבה מהשאלות שאתה שואל מנקודת מבט כלכלית עסקית מקבלות מענה בהיבט של מחקר התרבות. אם תרצה הפנייה לחומר קריאה - כתוב לי.

       

        16/1/11 17:07:
      מאלף כתמיד...

      שבוע נפלא

      פיני
        11/1/11 19:48:
      העשרתני!
        30/12/10 17:56:
      מרתק תמיד
        4/12/10 07:23:
      תודה לסיגל, יורם ואלי על תגובותיכם.

      אלי, לדעתי לא הכלכלה היא היצירתית. בני האדם הם היצירתיים. במושג 'הכלכלה היצירתית' הכוונה היא לכלכלה המתבססת על היצירתיות האינדיווידואלית, הקהילתית והמקומית להבחין מכלכלת הייצור ההמוני שמשטחת ומרדדת את השונות שבכל יצירה כזו ובכל אחד מאיתנו.

      בהקשר לכך אני ממליץ לך להקליד ולקרוא את The bubble generation



        1/12/10 21:02:

      צביקה,

      .

      תודה על ההזמנה. כרגיל נהניתי לקרוא. ההבחנות שהייתי עושה שונות קצת משלך.

      .

      בכל הכבוד לניסיונות החוקרים להגדיר את המושג "כלכלה יצירתית" לטעמי כלכלה היתה מאז ומתמיד "יצירתית" כי בראשיתה כמעט כל שיטה או טכנולוגיה היא חדשנית ופורצת דרך במובן זה או אחר. למשל: מצת האש הראשון, מכונת הכתיבה הראשונה, השיטות הראשונות למיון תפוזים, לאריגת שטיחים ביד או במכונה, לחליבת פרות וכו'. במובן זה אין צורך במרחב הציבורי או במרחב הציבורי האורבני כי יצירה מתרחשת גם בקהילות כפריות קטנות ויכולה להיות לגמריי אישית.

      "כלכלה מסורתית" ניתן להגדיר גם ככלכלה שהיתה בראשיתה יצירתית והתרגלנו אליה או שהיא "מסורתית" במובן זה שלא התפתחה כמעט בכלל מאז גילויה של השיטה שבבסיסה. למשל: חקלאות העושה שימוש במחרשה או "תעשייה" העושה שימוש במכונה ידנית לחביצת חמאה וגבינות וכו'

      .

      כלכלה יצירתית וכלכלה מסורתית יכולות לבוא לידי ביטוי הן ע"י ייצור המוני ( תעשייתי ממוכן ומודרני ) והן ע"י ייצור שאינו המוני ( עבודת יד ) שאפשר גם לכנותו ייחודי ( One of a kind ) או ייצור לפי הזמנה ( Made to measure ) למשל: חייטות ואופנה, ייצור יינות, ריבות, עוגיות, גבינות, שמן וכו'. השיווק יכול להיות לוקאלי או גלובלי. גלובלי אינו בהכרח המוני.

      .

      על התיירות והמלונאות היצירתית כבר שוחחנו בפוסט הקודם שלך. חלקה אכן מתבסס על מה שאפשר לכנות "כלכלת תרבות" במובן של גילוי תרבויות חדשות ונכונות להתנסות בטעימה מסגנונות חיים אחרים שזו בעצם נשמת אפה של תיירות מעצם טבעה.

      .

      בהקשר זה הייתי מציע לך לעשות שימוש גם בכותרת "פניה היצירתיים של הכלכלה המוסתרת". זו אכן כלכלה שמתגלה לעיני תיירים שמעיזים לנדוד למחוזות נידחים.

      .

      מה בכל זאת ראוי לתשומת לב ? הנכונות לסגת במקרים מסוימים מהייצור התעשייתי ולחזור לייצור הביתי, ליצוק לו תכנים חדשים ומקוריים וגם להתרכז במה שנהוג לכנות "כלכלת החוויות". זה לא בהכרח אומר שמתלווה לכך ויתור על השאיפה לעושר אף שיש כאלה שמעבר מעין זה מעניק להם יותר משמעות ואושר.  

        1/12/10 19:08:
      צבי שלום
      כרגיל,תענוג לקרוא,ולהשכיל,,
      תודה
        28/11/10 14:37:
      פגשתי בכלכלה היצירתית בדרום ת"א, ליד שוק הפשפשים שם פתחו שתי בחורות חנות בה הן מוכרות את פרי עיצובן. צלחות אוכל עם מסרים, טי שרטים עם מסרים ובעיקר חוויה אורבנית, מקומית, אישית מאוד. אין לי ספק שיש צורך בתיירות מסוג מאוד מסויים כדי לצרוך את הכלכלה היצירתית.
      אני, כמי שהתחנכה על ברכי הסוציאליזם התקשיתי להבין את המוטו, המודל העסקי ומה לעזאזל הן מוכרות שם ולמי.
      אבל לתתיר שבא מן החוץ עשויה חנות כזאת להתפרש כחנות של אומנות מקומית עם מסרים חברתיים.
        27/11/10 16:34:
      אמן סודי - לא התכוונתי לחברות מיקור ההמונים שמחלקות פרסים שהם חלק קטן מהסכומים שהם חוסכים בכך שבמקום להעסיק עובדים בפתרון בעיותיהם הם "מעסיקים" מאות אלפי גולשים תמורת פרסים.
      הכלכלה להיצירתית היא כלכלה תלויית מקום ואידיוידואלים יוצרים ולא כלכלת התאגידים הגדולים המחפשים דרכים חדשות להתייעלות ולפיתורי עובדים
        27/11/10 09:08:
      אחאב - הקפה עובד ע"י יצירת פלטפורמה של מיקור והנעת המונים ליצירה תוך כדי יצירת רווחים מפרסום - די בדומה לפייסבוק (פה יש מאמר מעניין על הנושא של מיקור המונים crowd sourcing - http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3163983,00.html
      לניר הנושא שאתה מדבר עליו נקרא creative commons שאין לו תרגום יותר מדי טוב בעברית שאחר האתגרים הגדולים הוא הזכויות והבעלות עליו ועל הפצתו - מצחיק שבסוף הפוסט הוספת סימן של זכויות יוצרים (שדרך אגב - שווה לבדוק אם הקפה הם לא שותפים לכתיבה שלך - אני לא ממש זוכר מה המדיניות שלהם) אני מאוד ממליץ על הרצאה של ליסינג בנושא - תרבות חופשית ! http://randomfoo.net/oscon/2002/lessig/free.html
        26/11/10 17:38:
      תודה לרבקה, OCN ואחאב על תגובותיכם.

      נשאלתי על ידי אחאב האם הקפה הוא כלכלה יצירתית?. אחד המאפיינים של הכלכלה היצירתית הוא שהיא כלכלה מקומית המתפתחת בערים ואזורים ואילו הרשת כמערכת של High Teck היא גלובלית. ניתן היה להפעיל את הרשת הזו מכל מקום בעולם.
      התכנים שאתה, אני וכותבים אחרים ברשת כותבים הם תלויי מקום ותרבות, אלא שאת הכסף מפרסום עושים בעלי רשת הקפה ולא אתה, אני או כותבים אחרים. כאשר יגיע הזמן (אם יגיע) שבו הכותבים יתוגמלו כספית על יצירותיהם, ניתן יהיה לדבר על הרשת כמקדמת את 'הכלכלה היצירתית.
        25/11/10 18:40:
      מעניין :)
      האם הקפה הוא כלכלה יצירתית ?
        25/11/10 17:07:
      תודה,, על המאמר המעניין
        25/11/10 16:29:
      שמחה לקרוא פוסט שמבקש ומעורר תגובות ותקשורת בין אנשים.
      נראה לי שיש קשר בין מה שקראת לו צרכנות יצירתית לבין מה שקורה בחברה בעשרות השנים האחרונות. החברה הפכה להיות יותר ויותר רציונלית, ותחרותית והדגש החברתי יותר ויותר צרכני. להגברת הצרכנות מלמדים אותנו כל הזמן שמה שיש לנו לא מספיק.בכל התחומים. העולם הפך יותר ויותר מנוכר.
      בשנים האחרונות יש חוסר נחת ותחושת ריקנות גוברת יותר ויותר בקרב רבים. המדע הרציונלי, הצרכנות והתחרות לא מספיקים לסיפוק רגשי ולתחושה של בסדר.
      כחיפוש פתרון יש נהירה לכיוון של עידן חדש,של התפתחות קהילות. (בעקר בין הירוקים.) ודגש על רגש ויצירתיות.
      מזמינה אותך לחויה של פיתוח יצירתיות וספונטניות רגשית במסע בצבע.
        25/11/10 16:20:
      תודה לעזרא, אילנה, רותי, bewolf על תגובותיכם.

      ההערה של רותי על כך שמה שמוצא כאן הוא להפוך את הקערה על פיה, עוררה בי מחשבות רבות. ליזמי הכלכלה היצירתית יש דרך פעולה שהיא שונה מזו של הכלכלה התאגידית. בעוד שהאחרונה פועלת על פי הגיון לוגי, ליניארי שבו כל דבר מוגדר בצורה 'ממצה ומוציאה' והוא תלוי תכנון ואסטרטגיה, היזמים של הכלכלה היצירתית פועלים מהשטח והם נעים כל הזמן ומגדירים את עצמם ואת סביבתם מחדש על פי ההזדמנויות והצירופים החדשים שהם מכירים ומתנסים בהם מתוך מעורבותם הישירה באקולוגיה התרבותית והכלכלית החברתית של סביבתם, בין שזו היא שכונה, עיר או איזור. אלה הם שני הגיונות פעולה שונים ומה שמוצע כאן הוא לחזור להגיון הפעולה שמתבסס על המקום, התרבות וההזדמנויות להתפתחות הדרגתית שקיימת בכל מקום.

      מבחינה זו אכן הקיבוצים אותם מזכירה אילנה היו דוגמא מצויינת למה שאני מתכוון כאן. הם יצרו יצירות בעלות ערך חברתי, תרבותי אך גם כלכלי כשמתקיים קשר בין שלושת אלה והם הזינו זה את זה ושילוביות זו היא שאפשרה אץ יצירתה של 'תעשייה יצירתית' והפכה את הקיבוצים בזמנו לאבן שואבת לתיירות המשתתפת של מי שכבר אז היו מייצגים מקדימים של 'התיירות היצירתית'.
        25/11/10 15:33:
      העולם משתנה ,
      לכן, גם הכלכלה חייבת להיות מותאמת לשנויים
      קפיאה על השמרים היא נשיגה.
      תודה על מאמרך המעמיק .
        25/11/10 15:29:
      העולם משתנה תדיר, בהתמדה
      ולפיכך, גם הכלכלה מחוייבת להיות מותאמת לשינוי זה.
      קפיאה על השמרים היא נשיגה .
      תודה על מאמרך המעניין .
        25/11/10 13:19:
      ישראל הוכיחה את יכולותיה הבסיסיות בתחום הכלכלה היצירתית והתיירות היצירתית הנגזרת ממנה במסגרת הקיבוצים. הקיבוצים היו סמל הכלכלה היצירתית שלא לומר אבן שואבת לתיירות יצירתית.כישלונם של חלק מהקיבוצים וגם מגמת ההפרטה עמעמו את הסקס אפיל היצירתי, ואולי גם משום שהקיבוצים עברו לשלב הגבורות וכמה אפשר לטחון.
      לטעמי צורת ההתיישבות הזאת יכולה לשרת מבנים כלכליים יצירתיים רב תחומיים.ולנצל את תרבות הקואופרטיב הקיימת כאן מנקודת זינוק חדשה (להבדיל מאנו באנו ארצה, סוציאליזם וככה) בעיקר בתחומי האמנות השונים. אם אני לא מובנת שאל, אני מרגישה שכתבתי יותר מידי
        25/11/10 09:07:
      הכלכלה היצירתית והתיירות היצירתית מפרקות לגורמים את הגופים הגדולים.במקום להתחיל מגופי על מתחילים מהקטנים ביותר,היוצרים תגובת שרשרת ומספקים תעסוקה או "יצירתיות" כפי שאתה קורא לפעולה.
      אני לא כלכלנית, ולא שיווקאית.ברור שלכל ארץ יש את היתרון היחסי שלה ואין לי ספק שלישראל יש הרבה יתרונות משלה והרבה כוחות יצירתיים היכולים להתחרות במוחות במדינות אחרות.אם זה טוב או רע -פתרונות לאנשי המקצוע.
      עד עתה הכלכלה הגלובאלית היתה ספינת הדגל.מה שבעצם מוצע כאן להפוך את הקערה שוב על פיה.
        25/11/10 08:00:
      אולי צריך לקדם חוקים שיאפשרו התארגנות של הגופים הקטנים,והבטחת זכויותיהם בהתאם לתרומתם לחברה
        25/11/10 06:42:
      הוספת תגובה
      תודה לכם 'את אני והעולם' גבי לוזיה ו- meirk11 על תגובתכם. הייתי רוצה להדגיש בתגובה להערה של דבי כי אני בעצם מדבר על צרכנות חוויתית, כי לא לכך התכוונתי אלא לתהליך היצירתית.
      הכלכלה היצירתית' או 'כלכלת התרבות' היא כלכלה הנשענת על יצירתיות 'יזמית של אינדיבידואליים המייצרים מוצרים שהערך הכלכלי שלהם נובע מהקניין התרבותי והאינטלקטואלי שבהם ובסביבתם התרבותית וושיש להם פוטנציאל ליצירת עושר ומקומות תעסוקה לסביבתם.

      זה הוא ההבדל העיקרי בין הכלכלה היצירתית והכלכלה המסורתית.
        25/11/10 06:40:
      הוספת תגובה
      תודה לכם 'את אני והעולם' גבי לוזיה ו- meirk11 על תגובתכם. הייתי רוצה להדגיש בתגובה להערה של דבי כי אני בעצם מדבר על צרכנות חוויתית, כי לא לכך התכוונתי אלא לתהליך היצירתית.
      הכלכלה היצירתית' או 'כלכלת התרבות' היא כלכלה הנשענת על יצירתיות 'יזמית של אינדיבידואליים המייצרים מוצרים שהערך הכלכלי שלהם נובע מהקניין התרבותי והאינטלקטואלי שבהם ובסביבתם התרבותית וושיש להם פוטנציאל ליצירת עושר ומקומות תעסוקה לסביבתם.

      זה הוא ההבדל העיקרי בין הכלכלה היצירתית והכלכלה המסורתית.
        24/11/10 13:52:
      זה מעורר בי פתיחות למה שלא מוכר בסביבה הקרובה שהכלכלה המסורתית הביאה
        24/11/10 08:47:
      לניר
      אתה בעצם מדבר על צרכנות חווייתית - אנחנו מוכרים (או מוכרים לנו) חוויה ולא חפץ. על זה מתבססים המותגים. הערך הסימבולי עולה על הערך הכלכלי.
      אני חושבת שהרבה מהשאלות שאתה שואל מנקודת מבט כלכלית עסקית מקבלות מענה בהיבט של מחקר התרבות. אם תרצה הפנייה לחומר קריאה - כתוב לי.
        23/11/10 21:33:
      אני עדיין תקוע בכלכלה המסורתית ובצרות שהיא מביאה לפתחינו.

      הבלוג של צבי לניר

      על החשיבה, ה- Web ומה שמסתתר ביניהם. ועל מה שרואים משם ולא רואים מפה.

      פרופיל

      לניר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      הפוסטים שלי כולם

      פוסטים