כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מקום אחד שלי

    ארכיון

    יופיו

    15 תגובות   יום שלישי, 23/11/10, 20:36

    כשאני לבד אני פשוט

    לבד.

    כשהוא לבד זוהי בדידות

    מזהרת.

     

     

    חשבתי שהוא מכיר את הדרך

    אל הגן האבוד

    של ילדותי.

    הלכתי אחריו

    אולי יתגלה לי דבר.

     

     

    ויופיו

    כמו בבוקר אחרי הניתוח

    כשמתעוררים

    ופתאום הכאב מפתיע

    בחדותו, בעוצמתו,

    ואין מה לעשות,

    כך כאב האובדן

     

    ----

    השיר הראשון בספר השירים שלי שיצא ב-99' בגוונים. (וראוי לומר: בספר השירים הראשון שלי).

    חיפשתי אותו בתיקיות, ואין, כי הוא ישן ואז לא הקלדתי בכלל במחשב.

    אז הקלדתי אותו מהראש. היה מעניין, קצת כמו לכתוב אותו שוב.

    דרג את התוכן:

      תגובות (15)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/2/11 12:30:

      צטט: tamara hop 2011-02-24 11:28:54

      כתיבה בזמנים שלפני המחשב, וואו, אני כבר לא זוכרת איך זה. אני מרגישה הרבה פעמים שאני כותבת רעיונות מחדש, אבל לא שיר מחדש, כי בפעם השניה זה תמיד יוצא אחרת... ולגופו של שיר: הלבד מול הבדידות המזהרת - הכל תלוי בנקודת ההשקפה. מדויק. אהבתי שהגן הוא גן ילדות, כי יש כאן שילוב של נשיות וילדותיות, ומענינת גם הציפיה ממנו, שיכיר את הדרך שהיא אולי אינה זוכרת כבר. אבל יפה ההליכה אחריו בציפיה למצוא אותה, גם זה מעורר מחשבות, על זוגיות ועל הציפיות שלנו ממנה. והיופי, שהוא כל כך קצר, והכאב, שהוא כל כך חזק. יפה, משאיר מקום ומעורר מחשבה. תודה תמר

       

      תמר, התגעגעתי! (למרות שזו אני שנמצאת כאן פחות).

      ולמקרא תגובתך - בצדק התגעגעתי.

      לי יש המון כתיבה מלפני המחשב, שיושבת לי די חזק בראש. וגם כל מיני חומרים שממתינים להקלדה ועריכה מחודשת...

      אני אוהבת מאוד את כל ההבחנות שלך, ובמיוחד את "שילוב של נשיות וילדותיות" כי זה מאוד אני.

      תודה :)

        24/2/11 11:28:
      כתיבה בזמנים שלפני המחשב, וואו, אני כבר לא זוכרת איך זה. אני מרגישה הרבה פעמים שאני כותבת רעיונות מחדש, אבל לא שיר מחדש, כי בפעם השניה זה תמיד יוצא אחרת... ולגופו של שיר: הלבד מול הבדידות המזהרת - הכל תלוי בנקודת ההשקפה. מדויק. אהבתי שהגן הוא גן ילדות, כי יש כאן שילוב של נשיות וילדותיות, ומענינת גם הציפיה ממנו, שיכיר את הדרך שהיא אולי אינה זוכרת כבר. אבל יפה ההליכה אחריו בציפיה למצוא אותה, גם זה מעורר מחשבות, על זוגיות ועל הציפיות שלנו ממנה. והיופי, שהוא כל כך קצר, והכאב, שהוא כל כך חזק. יפה, משאיר מקום ומעורר מחשבה. תודה תמר
        24/2/11 00:54:

      צטט: צבע השרב 2011-02-23 19:34:33

      אחד.

      אי אפשר להתעלם מהחיבורים

      מההבנה של הנשימה בין בית לבית

      למצוא וגם לאבד...

       

      תודה לך צבע השרב, על קריאתך הרגישה והנושמת :)

        23/2/11 19:34:

      אחד.

      אי אפשר להתעלם מהחיבורים

      מההבנה של הנשימה בין בית לבית

      למצוא וגם לאבד...

        28/12/10 14:48:

      צטט: אבנר הקטן 2010-12-20 16:44:19

      כשאני לבד בבית יושב
      אז אני פתאום חושב
      .... א.א.מילן בתרגום אחי :-)

       

      תגיד, אחיך תרגם הרבה מילן? זה יכול להיות נהדר, וגם עם לחנים...

        20/12/10 16:44:
      כשאני לבד בבית יושב
      אז אני פתאום חושב
      .... א.א.מילן בתרגום אחי :-)
        1/12/10 12:14:

      צטט: עמליה אביטל 1234 2010-12-01 10:08:32

      אני כמו גיא קרום שכתב לפניי

       

      תודה עמליה! :)

        1/12/10 12:14:

      צטט: עמליה אביטל 1234 2010-12-01 10:08:32

      אני כמו גיא קרום שכתב לפניי

       

      תודה עמליה! :)

        1/12/10 12:13:

      צטט: גיא קרום 2010-12-01 09:38:33

      ואולי כאב האובדן מהול בכאב הריפוי
      מתוך האין משהו חדש נוצר

      אהבתי את הכתיבה

       

      כל כך נכון! ויפה ניסחת. תודה :)

        1/12/10 10:08:
      אני כמו גיא קרום שכתב לפניי
        1/12/10 09:38:
      ואולי כאב האובדן מהול בכאב הריפוי
      מתוך האין משהו חדש נוצר

      אהבתי את הכתיבה
        24/11/10 17:09:

      צטט: AVNER STRAUSS 2010-11-23 23:09:13

      אהבתי
      :-)

       

      שמחתי :)

        24/11/10 17:09:

      צטט: שדותקום 2010-11-24 00:08:41

      שלושה בתים וכל בית בצבע אחר, ובכל אחד נישא באוויר ריח אחר.
      מעצבון ועד טלטלה...
      באמצע, המפה האבודה של הילדות או הנערות

      אהבתי את המסע. תודה

       

      כן, חשבתי שאולי אלה שלושה שירים...

      תודה :)

        24/11/10 00:08:
      שלושה בתים וכל בית בצבע אחר, ובכל אחד נישא באוויר ריח אחר.
      מעצבון ועד טלטלה...
      באמצע, המפה האבודה של הילדות או הנערות

      אהבתי את המסע. תודה
        23/11/10 23:09:
      אהבתי
      :-)

      פרופיל

      לי ע
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות