כותרות TheMarker >
    ';

    היום שהיה

    בלוג אינפורמטיבי בעיקר, מבחר נושאים מכל העולם, וגם קצת מפרי עטי..

    0

    1953: כך תגרמי אושר לגבר

    37 תגובות   יום שלישי, 23/11/10, 21:37

     

    מצאתי בנט את "המדריך לאשה" ההזוי והשוביניסט הזה משנת 1953, בו ישנם 11 "חוקים" לאיך אשה אמורה לגרום לגבר אושר. המדריך הזה יצא לאור בספרד בעת שפרנקו הרודן כיהן בממשלה פשיסטית.  לא יאומן ומקומם לראות איזה תפקיד נועד לאשה באותן השנים.. לעיתים חשבתי שמדובר בבדיחה. אם זה לא היה
    עצוב ומקומם כל כך, זה היה מצחיק.
    הנה התרגום בעברית של מדריך הזוי זה.
     
     
    ''
     
    אשה חייכנית ומאושרת אשר הבריקה מחבת כמו יהלום, היא המזמינה את הקוראות ללמוד ולהפנים 11 הדברות האלו, שבשנת 1953, היו המפתח לעשות בעל למאושר.
     
     
     
     
     
    ''
    האוכל האהוב עליו...תכנני אותו בהנדסה גסטרונומית
     
    1. חוק מספר 1, מתייחס לאוכל כמו שהיה מצופה, והוא מורה לרעיה הנאמנה והמגוננת איך לשמח את קיבתו של בעלה הקדוש.
    "ארוחת הערב חייבת להיות מוכנה" זועקת הכותרת.
    "תכנני עם זמן ארוחת ערב טעימה שתהיה מוכנה כאשר הוא חוזר הביתה"
    "זו אחת הדרכים לידע אותו שחשבת עליו ושצרכיו חשובים לך. רוב הגברים גובעים מרעב כאשר הם חוזרים מהעבודה".
    "תכיני את מנתו האהובה!" (לתבל בציאניד?)
     
     
     
     
    ''
    מה עם הפודרה? והעגילים? וה5 דקות מנוחה?
     
    2. "תופיעי יפה!"
    "תנוחי 5 דקות לפני הגעתו, כדי שימצא אותך רעננה וזוהרת"
    "תקני את איפורך, תסתרקי ושימי סרט בשערך ותשתדלי להראות כאשה ראויה עבורו. תזכרי שלבעלך היה יום מאוד קשה, ובעבודתו היה לו קשר רק עם עמיתים לעבודה". (בטח בטח. אתם מבינים? היא צריכה לנוח 5 דקות "בשבילו" אפילו לא בשבילה, כי היא לא עשתה כלום כל היום, היא רק כיבסה ביד, ניקתה את הבית, ערכה קניות, בישלה, גיהצה, לקחה והביאה את הילדים מבית הספר, הכינה ארוחת ערב לטעמו, תפרה את גרביו המחוררים, קילחה את הילדים ומי יודע מה עוד. ואחרי זה הוא צריך לקבל גם את ה5 דקות מנוחה שלה כפרס, ושלא תעז לקבל את פניו עייפה וסחוטה. כל הכבוד.)
     
     
    ''
    חובתך להיות מתוקה ולשעשע אותו..
     
    3. "תהיי מתוקה ומעניינת"
    "יומו המשעמם בעבודה צריך להשתפר. חובתך לעשות הכל כדי להשיג זאת".
    "אחד מחובותייך הבסיסיים, הוא לשעשע אותו!" (ברור. הוא גירד את הביצים בעבודה מרוב שעמום, וכמו בסעיף מס`2, מאחר שאת "רק" עסקת בעבודות הבית, חובתך הוא לשעשע אותו, כי ממש נותר לך אנרגיה, מצב רוח, יצירתיות ועוד הרבה דברים כדי שתוכלי לשעשע ולפנק את הגבר שלך שכמעט התפגר משעמום במשרד. ברור, לא?)
     
     
     
     
     
    ''
    כל כך נהנת לנקות על ארבע את הפנלים!.. איזה אושר
     
    4. "נקי וסדרי את הבית!!"
    "ביתך חייב להיות מבריק!" (בתמונה האשה חייכנית ומאושרת שוב, כורעת על הרצפה עם דלי ומברשת)
    "תעשי סיבוב אחרון בין החדרים, סלון, שירותים ומטבח, לפני הגעתו. הרימי את ספרי הילדים, צעצועים וכל מה שיכול להפריע לו בדרכו. אל תשכחי לנקות את קורי העכביש.." (רגע.. לא צריך שטיח אדום? אני מתפלאה. אני מקווה שנשים חכמות באותה תקופה, השאירו איזה צעצוע על הדרך, ובהרבה מזל בעלה הקדוש שבר רגל.)
     
     
     
     
    ''
    תני לו להרגיש בגן עדן.. לא חשוב הגיהנום שלך
     
    5. "תני לו להרגיש שהוא בגן עדן"
    "במשך חודשי החורף הקרים, את חייבת להכין את האח לפני הגעתו. בעלך ירגיש שהוא הגיע לגן עדן של מנוחה, סדר ושלווה. דבר זה ישפר גם את מצב רוחך"
    "לאחר הכל לדאוג לרווחתו יגרום לך לסיפוק אישי גדול"
    (הסיפוק האישי הכי גדול, זה לשלוח אותו ישירות לגן עדן.. או לגיהנום.)
     
     
     
     
    ''
    אל תשכחי להכין את הרובוטים הקטנים גם.. הכל למענו
     
    6. "הכיני את הילדים!"
    "סרקי אותם, רחצי את ידיהם והחליפי להם בגדים. הם האוצרות הקטנים שלו והוא ירצה לראותם זוהרים"
    "קחי לך כמה דקות לסדר אותם לפני הגעתו".
    (זה לא כולל ב5 הדקות המנוחה שלך. ותגידי תודה.)
     
     
     
     
     
    ''
    ששש.. אל תהיי ברברית.. הוא זקוק לשקט
     
    7. "מזערי את הרעש!"
    "בזמן הגעתו כבי את מכונת הכביסה, שואב אבק וכל מכשיר הגורם לרעש. למדי גם את הילדים לא להרעיש ושישמרו על שקט בכניסתו. תחשבי על כל הרעש שבעלך נאלץ לסבול במשך יומו הקשה במשרד"
    (מסכן. כמעט זלגה לי דמעה. ששש..יש למישהו טישו?)
     
     
     
     
    ''
    תהיי מאושרת. למענו. בכוח אפילו. כן, גם חיוך מזויף הולך.
     
    8. "תשתדלי להראות מאושרת!"
    "תני לו במתנה חיוך ענק והראי כנות ברצונותייך לרצות אותו"
    "אושרך הוא הפיצוי למאמציו היום יומי".
    (ודאי. האושר בנוי על חיוכים והרצון לרצות אותו. זהו. והכל בשבילו. היא חייבת להיות מאושרת בשבילו. לא בשביל עצמה ואפילו לא בשביל הילדים. במשטר כזה, האושר האמיתי שלה יגיע כאשר היא תקבל גט. זהו. הולך?)
     
     
     
     
     
    ''
    הקשיבי לו. ככה, כנועה ועם הבמט מושפל. בעיותייך לא מעניינים.
     
    9. "הקשיבי לו"
    "יתכן שיש לך תריסר דברים חשובים להגיד לו, אך הגעתו הוא לא הזמן הראוי לכך."
    "תני לו לדבר ראשון, זיכרי, נושאי השיחה שלו יותר חשובים משלך."
    (ראבק! הקשיבי לו. הוא יותר חשוב. כל העולם מסובב סביבו וסביב שיחתו. תשתקי. תהיי זוהרת ומאושרת. לא חשוב שאמא שלך נדרסה, או הדוד קיבל התקף לב. תני לו לדבר ראשון. שלא תעיזי גם לסתור את דבריו. תשתקי למען השם!)
     
     
     
     
    ''
    את חייבת להתחשב בעודף הסטטוסטרון שלו. אז מה אם לא חזר כל הלילה?
     
    10. "שימי את עצמך בנעליו"
    "אל תתלונני אם הוא מגיע מאוחר, אם הוא הולך לבלות בלעדייך או אם הוא לא מגיע במשך כל הלילה. נסי להבין את עולמו מלא המחויבות"
    "נסי להבין את עולמו המתוח, לחוץ ועמוס מחויבויות. הביני את הצורך שלו, להיות רגוע בבית."
    (תתביישי לך! למה את כועסת שהוא לא חזר כל הלילה? למה את לא מבינה את הצורך שלו לזיין מהצד? למה? למה הוא לא שם את עצמו בגרביונים שלך? למה?)
     
     
     
     
     
     
    ''
    למה לך להתלונן? מה חסר לך בחיים? תגידי תודה שלבעלך בעיות גדולות משלך!
     
    11. "אל תתלונני!"
    "אל תציקי ותציפי אותו בבעיות חסרות חשיבות. כל בעיה שלך, היא חסרת משמעות בהשוואה לבעיות שהוא נאלץ לעבור יום יום."
    (אל תתלונני יקירתי. הבעיה היחידה שלך היא באמת חסרת חשיבות. הבעיה שלך היא הוא. אל תתלונני, פשוט תירי בו מטווח 0 בין העיניים. אל תתלונני. תעשי.)
     
     
     
     
     
     
    ''
    אקסטרה, אקסטרה! תגידי תודה כפוית טובה! זכית בעוד טיפ יקר.. את רואה כמה מתחשבים בך?.. אבל מה? דברי בלחש...
     
    אקסטרה (כי זה לא מספיק הדיכוי למעלה)
     
    "תני לו להרגיש נוח כפי שהוא רוצה"
    "תני לו שיישב בנחת בכורסה שלו או שיזרק על הספה"
    "תהיי מוכנה עם משקה חם עבורו. סדרי את הכריות מתחת לראשו וגבו וחלצי את נעליו"
    "דברי בקול רך ומהנה"
    (דברי בקול רך ומהנה, חלצי את נעליו וזירקי על ראשו, נא דייקי במטרה.)
     
     
    ולקינוח...
     
    ''
    רעיה טובה... יודעת תמיד את מקומה!
     
    דרג את התוכן:

      תגובות (35)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/12/10 04:54:
      הבעייה שיש כאלה שמאמינים בזה ונוהגים כך גם כיום
      גם כבדיחה זה לא מוצלח
        20/12/10 20:56:
      אהבתי
        20/12/10 00:18:

      צטט: מיסיס הייד 2010-12-01 20:03:54

      צטט: lakonya 2010-12-01 17:27:07

      0. אחרי שכתבת פוסט, קראיו אותו שוב ותקני את שגיאות הכתיב.

       

      זה מה שמפריע לך? אני צריכה להתנצל על כך שעברית היא לא שפת האם שלי והתרגום קשה לי?

      סורי, אני משקיעה המון בכל פוסט שלי, אך אני לא מושלמת.

       

      >> סליחה. העברית יקרה לליבי. היה לי מוזר לראות כזאת השקעה עם שגיאות כתיב... סליחה שוב.

        9/12/10 17:20:

      צטט: מיסיס הייד 2010-12-02 13:01:16

      צטט: דן לב פועם 2010-12-02 09:23:19

      גם מסמך מטופש מלפני 60 שנה יכול לשמש כפלטפורמה להבעת השנאה העמוקה לגברים. צר לי שלא פגשת בחייך את הגבר הנכון שיכבד אותך, וייתן לך תחושה של שוויון, התחלקות בנטל ונשיאה שווה בכייף של גידול הילדים.
      אני משוכנע שאילו היה אחד כזה לא היתה המרירות כלפי הגבר מתפרצת בצורה כזו. כשם שהגבר שכתב את המסמך הספרדי הנ"ל הוא גבר שאינו באמת אוהב, מעריך ומכבד נשים, לא את אשתו, לא את בנותיו ולא את אמו, כך חווית הגברים שלך גם היא פגומה. מכיוון שאת חייה בחברה פתוחה בה את רשאית לבחור את בן זוגך לפי מידותיו ומעלותיו תוכלי להרגיש שגם לך יש חלק בעובדה שהבחור שאת אהבת פעם ובחרת בו לחלוק עימו את חייך הוא בעצם שוביניסט נצלן.  אילו היית אשה חרדית, שבן זוגה נבחר עבורה על ידי הוריה, הרי שנטל האשמה הוא על מי שבחר בעבורה. והתכונות שהם מחפשים שונות מאד ממה שאת מחפשת.

      נתון מס' 1: מגוחך לחשוב שכל הגברים אותו הדבר.

      נתון מס' 2: ברור לחלוטין שלכותבת יש חוויה לא טובה עם גברים.
      נתון מס' 3: הנחת העבודה שלי היא שהכותבת שייכת למגזר שבו בן הזוג אינו מוכתב על ידי אחרים, כמו חרדים או ערבים.

      נתון מס' 4: הכותבת בחרה לעצמה בן זוג למרות מידותיו הלא תרומיות.

      מסקנה: בן הזוג נבחר בשל תכונות אחרות: יפי תוארו, כספו, הצלחתו, כאריזמה או כל סיבה אחרת.

      תוצאה: מרירות והתכנסות בתוך הבועה המגדרית. שם, לפחות, "אחיותיה" מבינות ללבה.

      הפקת לקחים: כשרוצים גבר מכבד, מעריך ומתחלק בנטל יש לבחון זאת כבר בשלב החיזורים. אין גבר שוביניסט שמסוגל לרמות אשה בעלת עיניים פקוחות לאורך זמן. זר הפרחים הענק, המתנות המרשימות, המחוות האביריות והמחמאות המופרזות אינם שייכים לגבר מעריך ואוהב, אלא לגבר חלקלק שלמד בבית הספר של החיים איך נשים אוהבות שמרמים אותן.

      אינני יודע עלייך דבר, אבל אני מקווה שאת מספיק צעירה כדי שיהיה לך צ'אנס לסיבוב נוסף.     

      משהו אישי: אילו הייתי מוצא בבלוג של האשה שאיתי ביטויים רבי עוצמה כאלו של תסכול - לא הייתי כועס. לחלוטין לא! ההיפך הוא הנכון!  הייתי ממהר לעשות דווקא בדק בית אצל עצמי כדי לברר מה בהתנהלות המשותפת שלנו גרמה לה לתחושות עמוקות כאלו של קיפוח?  

       

      מדהים. כבודו פסיכולוג? סוציולוג? מי נתן לך תעודה לאבחן אנשים?

      כל כך צפוי שגברים מסוגך, כמו המגיב הקודם, נעלבים עד עמקי נשמתם (מעניין למה) וממהרים להסיק מסקנות חפוזות ומוטעות, אך לאבחן הומור וצניות אין בידם וזה כי המרמור שאתם משליכים על אחרים נמצא בתוככם.

      עצוב מאוד. כמעט זולגת לי דמעה.

       

      מה שקרה זה שלא הבנת שהמסמך המטופש הזה סאטירי והקדשת לו פוסט , שזה מילא , מה שבאמת מדהים זה שאת מגדירה את זה כ"הומור וציניות "(שלא לאמר תיחכום..) . אכן הישג למין הנשי.

      האמת שחוץ מ10 ו11 זה נהדר!

      תהילה זוהר

      מענה קולי

      האמת שחוץ מ10 ו11 כל שאר נהדרים!

      תהילה זוהר

      מענה קולי

        7/12/10 15:16:
      היי היי , זה אני שרוני 18 מהבלוגיה
        3/12/10 15:06:
      טיפים טובים ... הייתי מבטל כמה והייתי משכפל אחרים :)))
        2/12/10 21:09:

      צטט: מיסיס הייד 2010-12-02 12:56:23

      צטט: איל נבו 2010-12-02 01:46:08

      טוב את לא יוצאת מהפוסט הזה. מדובר בבדיחה, שמילא שלא הבנת אותה ואת מתפרצת לדלת פתוחה, שכן כולם יודעים שזו בדיחה, אבל העיטורים שהוספת, מלבד היותם אינפנטילים ממש, הם רוויי שנאה לאולי גבר ספציפי, אולי גבר כללי, אבל איך הם קשורים לבדיחה הזו? בגלל שפרנקו אמר (נניח שזו לא היתה בדיחה) אז את בקטע של לירות בבעל? המתכון שלך לאושר הוא מוקדח בדיוק כמו המתכון של הכותב הדמיוני, אם כאמור זה היה אמיתי ולא בדיחה שלא הבנת (ואל תייחסי גם את זה לקשיי שפה, שהרי זה נכתב בשפתך)

       

      אוייי כמה חפירות!

      כמה צרות מוחין! אם טרם הבנת שההערות נכתבו בהומור ושאני אדם מאוד ציני, אז באמת צר לי שפגעתי באגו הגברי הקולקטיבי שלך. מדהים איך אתה וקודמך מסיקים חיים שלמים של בן אדם על סמך כתיבת כמה אותיות. והאמת רחוקה כל כך.

      זה עצוב.

       

      זה לא עולה כסף להגיד "חפירות". זה גם לא עולה כסף להאשים אותי בהגנה על האגו הגברי שלי. לא, הפגיעה שלך היא לא בגברים ולא בנשים, אלא באנושיות, קונספט שבוודאי אינו נהיר לך כלל. בסדר, הכרנו, קטלגנו, הלכנו הלאה.

        2/12/10 16:09:
      לצערי יש היום מספיק אנשים שחושבים כך.
      שהשיאה צריכה לשמש משרתת לרצונות המשפחה והגבר
      ואין לה שום מהות משל עצמה.
        2/12/10 13:01:

      צטט: דן לב פועם 2010-12-02 09:23:19

      גם מסמך מטופש מלפני 60 שנה יכול לשמש כפלטפורמה להבעת השנאה העמוקה לגברים. צר לי שלא פגשת בחייך את הגבר הנכון שיכבד אותך, וייתן לך תחושה של שוויון, התחלקות בנטל ונשיאה שווה בכייף של גידול הילדים.
      אני משוכנע שאילו היה אחד כזה לא היתה המרירות כלפי הגבר מתפרצת בצורה כזו. כשם שהגבר שכתב את המסמך הספרדי הנ"ל הוא גבר שאינו באמת אוהב, מעריך ומכבד נשים, לא את אשתו, לא את בנותיו ולא את אמו, כך חווית הגברים שלך גם היא פגומה. מכיוון שאת חייה בחברה פתוחה בה את רשאית לבחור את בן זוגך לפי מידותיו ומעלותיו תוכלי להרגיש שגם לך יש חלק בעובדה שהבחור שאת אהבת פעם ובחרת בו לחלוק עימו את חייך הוא בעצם שוביניסט נצלן.  אילו היית אשה חרדית, שבן זוגה נבחר עבורה על ידי הוריה, הרי שנטל האשמה הוא על מי שבחר בעבורה. והתכונות שהם מחפשים שונות מאד ממה שאת מחפשת.

      נתון מס' 1: מגוחך לחשוב שכל הגברים אותו הדבר.

      נתון מס' 2: ברור לחלוטין שלכותבת יש חוויה לא טובה עם גברים.
      נתון מס' 3: הנחת העבודה שלי היא שהכותבת שייכת למגזר שבו בן הזוג אינו מוכתב על ידי אחרים, כמו חרדים או ערבים.

      נתון מס' 4: הכותבת בחרה לעצמה בן זוג למרות מידותיו הלא תרומיות.

      מסקנה: בן הזוג נבחר בשל תכונות אחרות: יפי תוארו, כספו, הצלחתו, כאריזמה או כל סיבה אחרת.

      תוצאה: מרירות והתכנסות בתוך הבועה המגדרית. שם, לפחות, "אחיותיה" מבינות ללבה.

      הפקת לקחים: כשרוצים גבר מכבד, מעריך ומתחלק בנטל יש לבחון זאת כבר בשלב החיזורים. אין גבר שוביניסט שמסוגל לרמות אשה בעלת עיניים פקוחות לאורך זמן. זר הפרחים הענק, המתנות המרשימות, המחוות האביריות והמחמאות המופרזות אינם שייכים לגבר מעריך ואוהב, אלא לגבר חלקלק שלמד בבית הספר של החיים איך נשים אוהבות שמרמים אותן.

      אינני יודע עלייך דבר, אבל אני מקווה שאת מספיק צעירה כדי שיהיה לך צ'אנס לסיבוב נוסף.     

      משהו אישי: אילו הייתי מוצא בבלוג של האשה שאיתי ביטויים רבי עוצמה כאלו של תסכול - לא הייתי כועס. לחלוטין לא! ההיפך הוא הנכון!  הייתי ממהר לעשות דווקא בדק בית אצל עצמי כדי לברר מה בהתנהלות המשותפת שלנו גרמה לה לתחושות עמוקות כאלו של קיפוח?  

       

      מדהים. כבודו פסיכולוג? סוציולוג? מי נתן לך תעודה לאבחן אנשים?

      כל כך צפוי שגברים מסוגך, כמו המגיב הקודם, נעלבים עד עמקי נשמתם (מעניין למה) וממהרים להסיק מסקנות חפוזות ומוטעות, אך לאבחן הומור וצניות אין בידם וזה כי המרמור שאתם משליכים על אחרים נמצא בתוככם.

      עצוב מאוד. כמעט זולגת לי דמעה.

        2/12/10 12:56:

      צטט: איל נבו 2010-12-02 01:46:08

      טוב את לא יוצאת מהפוסט הזה. מדובר בבדיחה, שמילא שלא הבנת אותה ואת מתפרצת לדלת פתוחה, שכן כולם יודעים שזו בדיחה, אבל העיטורים שהוספת, מלבד היותם אינפנטילים ממש, הם רוויי שנאה לאולי גבר ספציפי, אולי גבר כללי, אבל איך הם קשורים לבדיחה הזו? בגלל שפרנקו אמר (נניח שזו לא היתה בדיחה) אז את בקטע של לירות בבעל? המתכון שלך לאושר הוא מוקדח בדיוק כמו המתכון של הכותב הדמיוני, אם כאמור זה היה אמיתי ולא בדיחה שלא הבנת (ואל תייחסי גם את זה לקשיי שפה, שהרי זה נכתב בשפתך)

       

      אוייי כמה חפירות!

      כמה צרות מוחין! אם טרם הבנת שההערות נכתבו בהומור ושאני אדם מאוד ציני, אז באמת צר לי שפגעתי באגו הגברי הקולקטיבי שלך. מדהים איך אתה וקודמך מסיקים חיים שלמים של בן אדם על סמך כתיבת כמה אותיות. והאמת רחוקה כל כך.

      זה עצוב.

        2/12/10 09:23:

      גם מסמך מטופש מלפני 60 שנה יכול לשמש כפלטפורמה להבעת השנאה העמוקה לגברים. צר לי שלא פגשת בחייך את הגבר הנכון שיכבד אותך, וייתן לך תחושה של שוויון, התחלקות בנטל ונשיאה שווה בכייף של גידול הילדים.
      אני משוכנע שאילו היה אחד כזה לא היתה המרירות כלפי הגבר מתפרצת בצורה כזו. כשם שהגבר שכתב את המסמך הספרדי הנ"ל הוא גבר שאינו באמת אוהב, מעריך ומכבד נשים, לא את אשתו, לא את בנותיו ולא את אמו, כך חווית הגברים שלך גם היא פגומה. מכיוון שאת חייה בחברה פתוחה בה את רשאית לבחור את בן זוגך לפי מידותיו ומעלותיו תוכלי להרגיש שגם לך יש חלק בעובדה שהבחור שאת אהבת פעם ובחרת בו לחלוק עימו את חייך הוא בעצם שוביניסט נצלן.  אילו היית אשה חרדית, שבן זוגה נבחר עבורה על ידי הוריה, הרי שנטל האשמה הוא על מי שבחר בעבורה. והתכונות שהם מחפשים שונות מאד ממה שאת מחפשת.

      נתון מס' 1: מגוחך לחשוב שכל הגברים אותו הדבר.

      נתון מס' 2: ברור לחלוטין שלכותבת יש חוויה לא טובה עם גברים.
      נתון מס' 3: הנחת העבודה שלי היא שהכותבת שייכת למגזר שבו בן הזוג אינו מוכתב על ידי אחרים, כמו חרדים או ערבים.

      נתון מס' 4: הכותבת בחרה לעצמה בן זוג למרות מידותיו הלא תרומיות.

      מסקנה: בן הזוג נבחר בשל תכונות אחרות: יפי תוארו, כספו, הצלחתו, כאריזמה או כל סיבה אחרת.

      תוצאה: מרירות והתכנסות בתוך הבועה המגדרית. שם, לפחות, "אחיותיה" מבינות ללבה.

      הפקת לקחים: כשרוצים גבר מכבד, מעריך ומתחלק בנטל יש לבחון זאת כבר בשלב החיזורים. אין גבר שוביניסט שמסוגל לרמות אשה בעלת עיניים פקוחות לאורך זמן. זר הפרחים הענק, המתנות המרשימות, המחוות האביריות והמחמאות המופרזות אינם שייכים לגבר מעריך ואוהב, אלא לגבר חלקלק שלמד בבית הספר של החיים איך נשים אוהבות שמרמים אותן.

      אינני יודע עלייך דבר, אבל אני מקווה שאת מספיק צעירה כדי שיהיה לך צ'אנס לסיבוב נוסף.     

      משהו אישי: אילו הייתי מוצא בבלוג של האשה שאיתי ביטויים רבי עוצמה כאלו של תסכול - לא הייתי כועס. לחלוטין לא! ההיפך הוא הנכון!  הייתי ממהר לעשות דווקא בדק בית אצל עצמי כדי לברר מה בהתנהלות המשותפת שלנו גרמה לה לתחושות עמוקות כאלו של קיפוח?  

        2/12/10 01:46:
      טוב את לא יוצאת מהפוסט הזה. מדובר בבדיחה, שמילא שלא הבנת אותה ואת מתפרצת לדלת פתוחה, שכן כולם יודעים שזו בדיחה, אבל העיטורים שהוספת, מלבד היותם אינפנטילים ממש, הם רוויי שנאה לאולי גבר ספציפי, אולי גבר כללי, אבל איך הם קשורים לבדיחה הזו? בגלל שפרנקו אמר (נניח שזו לא היתה בדיחה) אז את בקטע של לירות בבעל? המתכון שלך לאושר הוא מוקדח בדיוק כמו המתכון של הכותב הדמיוני, אם כאמור זה היה אמיתי ולא בדיחה שלא הבנת (ואל תייחסי גם את זה לקשיי שפה, שהרי זה נכתב בשפתך)
        1/12/10 20:03:

      צטט: lakonya 2010-12-01 17:27:07

      0. אחרי שכתבת פוסט, קראיו אותו שוב ותקני את שגיאות הכתיב.

       

      זה מה שמפריע לך? אני צריכה להתנצל על כך שעברית היא לא שפת האם שלי והתרגום קשה לי?

      סורי, אני משקיעה המון בכל פוסט שלי, אך אני לא מושלמת.

        1/12/10 19:39:
      מדריך מצויין, מאד חבל שנשים שכחו איך זה להיות אישה ואיך לגרום לגבר להרגיש כאחד כזה, לצערי גם אצל הגברים יש בעיה דומה.
      חבל שכיום בארץ לא מוצאים מדריך דומה כשיעור חובה בתיכון
        1/12/10 18:34:


      איזה יופי !


      כעת אני יודע איך צריך להתנהל הבית שלי, איך לחנך את בנותי ולמה ללמד את בני לצפות.


      תודה לכותב/ת על הבאת הדברים הללו לעולמנו.


      אבל, רגע..... מה עם סקס ? (אה, סליחה, את זה הוא עושה בס' 10. את רואה איך הוא מתחשב בך ? הוא יודע מראש שיהיה לך כאב ראש אז הוא מקפיד שלא להטריד את מנוחתך).


      איזה בעל נשמה !


      הוא אפילו לא מתערב מפסיק את שטף דיבורך (ס' 9).


      בקיצור – אמריקה ורסנו !
        1/12/10 18:27:

      צטט: מיסיס הייד 2010-12-01 15:43:53

      צטט: Lucky12 2010-12-01 15:37:35

      צטט: MlleOren 2010-12-01 15:23:17

      Me recuerda a mi abuela. Hasta la animacion se parece a mi abuela.
      Es el espiritu de la epoca, y no me molesta

      Mi abuelo trabajaba durisimo para mantener a la familia, y mi abuela se quedaba en casa,


      lo menos que podia hacer es mostrar un poco de

      , gratitud
      y ser una buena esposa

       

       

       

      hombre, lo pones como si estar en casa era tan fácil (me refiero a los trabajos de casa). pues que mi parece mas difícil ser "atrapada" en casa (aunque hay algunas e incluso algunos que lo prefieren) pero vamos... no lo juzgo lo de que era más común hace años  

       

      las tareas de casa eran comunes y son hasta ahora, pero lo que a mi melosta es cosas como "lo que el tiene que decir es mas importante" "no lo reproches si no vuelve a casa a dormir" e imagenes que la mujer limpia la casa agachada en cuatro, como diciendo "eses es tu lugar mujer!"

       

       

       

      ya, claro - pero no tienes que tomarlo con tanta gravedad..no creo que la represión durante el franquismo llegó a estos niveles.. te escribí que es un bulo - y lo hicieron radical a propósito para mostrarlo como muy grotesco  

        1/12/10 17:27:
      0. אחרי שכתבת פוסט, קראיו אותו שוב ותקני את שגיאות הכתיב.
        1/12/10 17:01:
      אהבתי.
      לצערי יש גברים שחושבים שהם מרכז היקום כך גם היום!
      הגרפיקה נפלאה!
        1/12/10 15:45:

      צטט: ים סוף לוי 2010-12-01 13:11:41


      (אל תתלונני יקירתי. הבעיה היחידה שלך היא באמת חסרת חשיבות. הבעיה שלך היא הוא. אל תתלונני, פשוט תירי בו מטווח 0 בין העיניים. אל תתלונני. תעשי.)

      אויייש שאת הצחקת אותי פה!
      מלכה את.

      (אבל מה לעשות ששם לא מגדלים אשה להיות מלכה,
      אלא כלי שרת?!)

       

      חן חן יקירה :)

        1/12/10 15:43:

      צטט: Lucky12 2010-12-01 15:37:35

      צטט: MlleOren 2010-12-01 15:23:17

      Me recuerda a mi abuela. Hasta la animacion se parece a mi abuela.
      Es el espiritu de la epoca, y no me molesta

      Mi abuelo trabajaba durisimo para mantener a la familia, y mi abuela se quedaba en casa,


      lo menos que podia hacer es mostrar un poco de

      , gratitud
      y ser una buena esposa

       

       

       

      hombre, lo pones como si estar en casa era tan fácil (me refiero a los trabajos de casa). pues que mi parece mas difícil ser "atrapada" en casa (aunque hay algunas e incluso algunos que lo prefieren) pero vamos... no lo juzgo lo de que era más común hace años  

       

      las tareas de casa eran comunes y son hasta ahora, pero lo que a mi melosta es cosas como "lo que el tiene que decir es mas importante" "no lo reproches si no vuelve a casa a dormir" e imagenes que la mujer limpia la casa agachada en cuatro, como diciendo "eses es tu lugar mujer!"

        1/12/10 15:37:

      צטט: MlleOren 2010-12-01 15:23:17

      Me recuerda a mi abuela. Hasta la animacion se parece a mi abuela.
      Es el espiritu de la epoca, y no me molesta

      Mi abuelo trabajaba durisimo para mantener a la familia, y mi abuela se quedaba en casa,


      lo menos que podia hacer es mostrar un poco de

      , gratitud
      y ser una buena esposa

       

       

       

      hombre, lo pones como si estar en casa era tan fácil (me refiero a los trabajos de casa). pues que mi parece mas difícil ser "atrapada" en casa (aunque hay algunas e incluso algunos que lo prefieren) pero vamos... no lo juzgo lo de que era más común hace años  

        1/12/10 14:16:
      משעשע מאוד..
        1/12/10 13:44:
      וואו, כמה מרמור. זה כאילו שהמתיחה האינטרנטית (וכן, זה מדריך מפוברק) ממש התלבש לך כמו כפפה על היד כדי שתוכלי לפרוק פה קצת משנאת הגברים שלך. כמה קל להיות שנונה ממרומי שנת 2010 על ערכים של לפני 60 שנה... ועכשיו השאלה שלי היא - האם את מחרימה באותו הלהט את תעשיית הקומדיות הרומנטיות מהוליווד שמעבירות מסרים הרבה יותר שוביניסטים?

      אבל תחסכי ממני...אני כבר יודעת מה התשובה..
        1/12/10 13:26:
      חחחחחחחחחחחחח

      חג שמיייייייייייח
        1/12/10 13:18:

      צטט: מודרניסט 2010-12-01 12:19:34

      גם היום יש המון נשים כאלה (: הרוב המוחלט, למעשה. ועכשיו: אילו היית גבר, עם מי היית מתחתנת? עם אחת כזו... או איתך?!

      מודרניסט, אמרנו?!

      משעשע.

       

      אז ככה,

      לו אני הייתי גבר

      שיודע מה הוא שווה

      נהנה ושמח בחייו בכוחות עצמו

      (ולא עסוק בלרחם על עצמו ועל ימיו הקשים)

       

      אז יש סיכוי שהייתי מבקשת לי אשה שהיא שותפה אמיתית

      שכיף לי איתה, והיא מעניינת אותי, שיודעת ואוהבת לפנק אותי

      ואני אהנה לפנק אותה, ולדעת:

       

      שהחיוכים אמיתיים

      שכאשר היא הכינה את המנה האהובה עליי - היא עשתה את זה מרוב אהבה

      ולא "פחד שמא הוא לא ירצה אותי או שלא אהיה מספיק טובה)

      שכשהיא מקשיבה לי - זה כי אני מעניין אותה ולא כי היא ממלאת מחוייבות

       

      טוב, הבנת את הפואנטה, חבל להכביר מילים.

       

      בסופו של דבר, מודרניסט יקר - זה עניין פשוט של בטחון והערכה עצמיים.

      כשלגבר יש את זה, הוא לא מחפש כלי שרת שהתפקיד העיקרי שלה

      הוא לסבר את האגו שלו, לרומם את מצב רוחו, ולאפשר לו להמשיך להיות

      אגואיסט שנמצא בעמדת קבלה באופן קבוע, בלי קשר למה שמתרחש אצל

      ה א---ד---ם שמולו (ואפילו שהאדם הזה הוא אישה במקרה). 

       

      ואתה צודק - הרוב המוחלט של הנשים הן כאלו,

      רק מה זה אומר על הרוב המוחלט של הגברים?

        1/12/10 13:11:


      (אל תתלונני יקירתי. הבעיה היחידה שלך היא באמת חסרת חשיבות. הבעיה שלך היא הוא. אל תתלונני, פשוט תירי בו מטווח 0 בין העיניים. אל תתלונני. תעשי.)

      אויייש שאת הצחקת אותי פה!
      מלכה את.

      (אבל מה לעשות ששם לא מגדלים אשה להיות מלכה,
      אלא כלי שרת?!)

        1/12/10 12:19:
      גם היום יש המון נשים כאלה (: הרוב המוחלט, למעשה. ועכשיו: אילו היית גבר, עם מי היית מתחתנת? עם אחת כזו... או איתך?!
        1/12/10 12:00:
      הזוי. ועצוב. זה העולם שלתוכו גדלו האימהות שלנו.

      ומעורר מחשבה: מה באופן ההתנהלות שלנו ייראה מגוחך והזוי כל כך בעוד 50 שנה? מה דעתכם?
        1/12/10 11:47:

      צטט: גיל שפרלינג 2010-12-01 11:02:46

      המדריך הזה הוא לא באמת מ 1953. מדובר כנראה במשהו סאטירי שנעשה לטלויזיה בשנים האחרונות. כמו שניתן לראות בלינק הזה:
      http://sitivi.blogspot.com/2010/11/guia-de-la-buena-esposa-1953-1950s.html
      במקור זאת אנימציה ממוחשבת, שאין ספק שלא נוצרה ב 1953.
      ראו גם כאן:
      http://suewidemark.com/historyinfo/goodwife.htm
      טוענים שהטקסט הוא במקור בכלל מסוף המאה ה-19, ובשנות ה 70 הפיצו אותו כקשור לשנות ה 50, ועכשיו זה חוזר באינטרנט.
      בלי קשר, מדובר בסאטירה די מדוייקת ורלוונטית מאד גם לימינו, אבל כדאי להתייחס לדברים בתור מה שהם. לא צריך להאחז במסמך שכביכול נכתב בשנות ה 50 כדי לדבר על דיכוי נשים ולהילחם בו. המציאות קשה מספיק.

      תודה רבה!

      אבדוק זאת :)

       

        1/12/10 11:02:
      המדריך הזה הוא לא באמת מ 1953. מדובר כנראה במשהו סאטירי שנעשה לטלויזיה בשנים האחרונות. כמו שניתן לראות בלינק הזה:
      http://sitivi.blogspot.com/2010/11/guia-de-la-buena-esposa-1953-1950s.html
      במקור זאת אנימציה ממוחשבת, שאין ספק שלא נוצרה ב 1953.
      ראו גם כאן:
      http://suewidemark.com/historyinfo/goodwife.htm
      טוענים שהטקסט הוא במקור בכלל מסוף המאה ה-19, ובשנות ה 70 הפיצו אותו כקשור לשנות ה 50, ועכשיו זה חוזר באינטרנט.
      בלי קשר, מדובר בסאטירה די מדוייקת ורלוונטית מאד גם לימינו, אבל כדאי להתייחס לדברים בתור מה שהם. לא צריך להאחז במסמך שכביכול נכתב בשנות ה 50 כדי לדבר על דיכוי נשים ולהילחם בו. המציאות קשה מספיק.
        24/11/10 18:27:

      רק היום אנחנו יודעות/יודעים את האמת..........

        24/11/10 11:55:

      צטט: מצב זמני 2010-11-23 22:02:13

      מה שעצוב הוא שאני מכירה נשים כאלה בדיוק. אם תשאלי אותן - הן יכחישו בתוקף שככה זה (והן בטוח לא קראו את המדריך הזה אבל קיבלו אותו כתורה שבעל פה). והן לא חיות בעולם השלישי או במשטרים מדכאים. בעצם, הן כן חיות במשטרים מדכאים אבל מסוג אחר.

       אבל חשוב לזכור שזה שגבר כלשהו כתב את העצות האלו לא בהכרח אומר שזה היה המצב בפועל, אפילו במדינות שבהן הנשים היו תלויות בגברים במידה הרבה ביותר בכל הנוגע לפרנסה ואפילו בתקופות שלפני 50 שנה.

      כל ניסיון ל"החזיר עטרה ליושנה" לא אומר שכך היו פני הדברים אלא מראים יותר על חשש מפני שינוי יחסי הכוחות הפוליטיים.

      אשרנו וטוב לנו שכיום הנשים תלויות הרבה פחות בגברים לפרנסתן ומי ייתן והמגמה תמשיך ונשים לא ישתכרו פחות מגברים על אותה עבודה ולא יהיו מקצועות שמוגדרים כמקצועות לנשים ועל כן המשכורת בהם תהיה נמוכה יותר.

      אך כפי שנכתב בתגובה מעלי, הקטע העצוב ביותר הוא שאפילו כיום ישנן נשים שהפנימו את הדיאלקטיקה ההגליאנית וחייבות את יחסי התלות בגברים.

        23/11/10 22:02:
      מה שעצוב הוא שאני מכירה נשים כאלה בדיוק. אם תשאלי אותן - הן יכחישו בתוקף שככה זה (והן בטוח לא קראו את המדריך הזה אבל קיבלו אותו כתורה שבעל פה). והן לא חיות בעולם השלישי או במשטרים מדכאים. בעצם, הן כן חיות במשטרים מדכאים אבל מסוג אחר.

      ארכיון

      פרופיל

      מיסיס הייד
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין