בין הקיינסיאנים למוניטריסטים שוכנת האסכולה האוסטרית בטיפול במשבר הנוכחי אנו עדים לנוכחותן של 2 אסכולות מרכזיות בכלכלה. זו של ג'ון מיינארד קיינס- איתה מזוהים פול קרוגמן וגוז'ף שטיגליץ, אשר דוגלת בהתערבות ממשלתית ע"י הגדלה של הגרעון הממשלתי על מנת לעודד את הכלכלה, ראינו בעיקר את ארה"ב נוקטת בגישה זו על מנת לסייע בפתרון המשבר וזו של המוניטריסטים בראשם מילטון פרידמן -איתה מזוהים אלן גרינספן ופול וולקר, אשר טוענת כי הרחבת גרעון ע"י ממשלה לא תועיל לכלכלה, גישה זו אומצה בעיקר ע"י אירופה ע"י צמצום תקציב הממשלה ונקיטת צעדי צנע. לעומתם קיימת הגישה של הכלכלה האוסטרית שמזוהה עם לודוויג פון מייסס ופרידריך הייק. התיאוריה הכלכלית האוסטרית גורסת כי המחזוריות הכלכלית נראית כך: עלויות מימון נמוכות (ריבית נמוכה) גורמת ליזמים לממן יותר מדי פרויקטים. ההון מנווט לא נכון להמון תחומים לא יעילים. כאשר מגיע רגע השפל הכלכלה תקועה עם העול של עודף כושר יצור אשר לוקח שנים להתאים אותו חזרה לרמת הביקושים. כשמגיע השפל הגישה האוסטרית טוענת שאין להתערב בשום אופן בשווקים (לא מוניטרית באמצעות הורדת ריבית ולא קיינסיאנית באמצעות הרחבת גרעונות ממשלתיים) ופשוט לתת לשווקים להתנקות לבד. מילטון פרידמן טען כי הגישה האוסטרית למחזור הכלכלי גרמה לעולם הרבה עוול. גישת השווקים היעילים לא תומכת בגישה האוסטרית מכיוון שאחרונה טוענת כי אנשי עסקים יכולים לפעול באופן לא רציונלי וזה לא סביר לטענת מילטון. כלכלנים אשר אינם מזוהים עם האסכולה האוסטרית הגיעו למסקנה דומה. קנת רוגוף וכרמן ריינהרט בספרם "הפעם זה שונה" טענו שמשברים פיננסיים קודמים גרמו לתקופות ארוכות של דשדוש בצמיחה. אחד מעקרונותיו של נסים טאלב, סופר ומשקיע אשר נודע בזכות ספריו "תעתועי האקראיות" ו- "הברבור השחור", הוא הקושי לחזות אירועים עקב סיכוי לאירועים קיצוניים. זה מתאים בדיוק לדבריו של הייק אשר כתב "המשימה המעניינת של הכלכלנים היא להמחיש עד כמה מעט הם יודעים על מה שהם חושבים שהם יכולים לתכנן" קובעי המדיניות לא נוטים להראות עניין ברעיונות הכלכליים של האסכולה האוסטרית. ככל שאנו חושבים על האירועים האחרונים זה נראה מוזר שהם לא זוכים ליותר התעניינות. אם ננסה להשליך את התיאוריה האוסטרית הלכה למעשה במשבר האחרון אפשר לראות שבאירלנד וספרד לדוגמא הבנק המרכזי האירופי הוריד את רמות הריבית לשפל, מה שגרם לכך היה בניית דירות מסיבית בשתי המדינות שעלו על הביקושים ולכן ההון הוקצה לא נכון (יותר מדי לנדל"ן) מה שעתה גורם ללחצים של ירידות מחירים כדי להתאים את עצמם לשוק (ניקוי השווקים). על פי התיאוריה האוסטרית הממשלות לא אמורתו לחלץ שום בנק או חברה ופשוט לתת לשווקים לעשות את שלהם ולעבור ניקוי טבעי. אנו רואים שהעזרה ליוון לא ממש הועילה מכיוון שהאג"ח שלה נסחרות היום בתשואה גבוהה יותר מאשר לפני החילוץ. אז למה לסייע לאירלנד? או לפורטוגל? או לספרד? שהם יפשטו רגל ויחזרו מחדש לעסקים. בדיוק התהליך שגנרל מוטורס עוברת רק ללא הסיוע הממשלתי.
המשברים הפיננסיים ב-40 השנים האחרונות וההתאוששות שבאה לאחר מכן מלמדים שצריך לתת יותר משקל לתיאוריה האוסטרית או לפחות לבחון את יעילותה.
מקור הכתבה במגזין אקונומיסט
Alon Capital |