"יצא לי פוקס, אין לי קשר לזה. תאונה משמחת, במקרה הייתי שם"

לרוב גם אם הוא מתפרש כאירוע טוב וגם אם פחות טוב, אנו מוצאים עצמנו מוציאים אותו מהמשוואה כי הוא חריג, לא תוכנן, ובעיקר כי אנו לא יכולים למצוא את הקשר רציונאלית.

איך הכל היה נראה אם היינו משנים את האמונה ומאמינים שאין צירופי מקרים ?

מה שצריך לקרות קורה ואם קרה, ככל הנראה היה צריך לקרות, והשאלה מה המסר עבורי?

האתגר נמצא בקושי שלנו לחבר את "הנקודות" קדימה , כמו שמתאר סטיב גובס.

קל לנו יותר לפרש לאחור. לתת הסבר איך דברים התרחשו ואיך דבר הוביל לדבר, רק רטרואקטיבית .
התרגלנו לחזות את העתיד לפי ניסיון העבר בשכלולים דקים.

גם בשפה אנו חסרים כלים 95% מהשפה הינה שפה שמתארת עבר ורק כ- 5% שפה מחוללת שמייצרת אפשרות ופתח לפעולה.

לאחרונה אוסף של פניות, אירועים, חוויות שנראו לי לא מחוברים אלי וגם לא אחד לשני,  חזרו על עצמם ומאחר ולא מצאתי מיידית את הקשר בניהם, הגדרתי אותם כצרוף מקרים. רק כשבחרתי לנסות להקשיב למתנה שהם באו לתת לי ראיתי חוט מקשר שפתח לי דלת לאפשרות חדשה עבורי, למסר מתהווה עבורי, שככל הנראה לא הייתי רואה אותה אם לא הייתי נותנת לאותם מקרים מקום. המקום הזה מאפשר לי פתח לפעולה להפוך אפשרות למציאות.

איך זה יראה אם נחיה מהדמיון ולא מהניסיון?

• ניקח אחריות לשנות הקשבה לסביבה, לעצמנו ולפעול מתוך מיקוד שליטה פנימי.
• נפתח הקשבה 360 לערכים שלנו, למי שאנחנו רוצים להיות, ונפעל משם. נקשיב לכל מה שקורה לנו ולא רק למה שמתאים לנוסחא לפיה גדלנו או התרגלנו.
• נראה בכל אירוע (טוב או רע) כהזדמנות שיכולה להפוך לאפשרות שאולי קודם לא התייחסנו אליה כי נראתה לא רלוונטית. אפשרות ללמידה, אפשרות לשינוי, אפשרות לסנכרון.
• נשחרר את האמונות, ניסיון העבר, הנחות היסוד והצרכים שלנו שלרוב משאירים אותנו בטוחים, לא מסתכנים אבל לעיתים גם מתוסכלים.

ברגע שנהיה מחוברים ונפעל מתוך נאמנות לעצמנו, גם אם אין לה תעודת ביטוח והוכחות על סמך ניסיון, נתאמץ פחות, הרעשים יירגעו ומתוך שקט של סנכרון ניתן להקשיב לקול הפנימי. מתוך השחרור וחוסר מאמץ נראה את האפשרות וההזדמנות שלא ראינו קודם למרות שהייתה ממש שם.

שמחה להביא את הפרספקטיבה של דיפאק צ'ופרה, מספרו, כוחם של צירופי מקרים - הגשמה ספונטנית של השאיפות,

כשאנחנו חיים את חיינו מתוך הכרה בצרופי מקרים ובמשמעות שלהם, אנחנו מתחברים לשדה האפשרויות האינסופי העומד ביסוד כל הדברים. כאן מתחיל הקסם. מצב של קסם אני מכנה בשם "ייעוד מסוכנרן", והוא זה הפותח בפנינו אפשרות להגשמה ספונטאנית של כל שאיפותינו. הייעוד המסונכרן מחייב אותנו להתחבר למקום הנמצא עמוק בתוכנו, ובמקביל לפקוח עינינו אל המחול המורכב של צירופי המקרים בעולמנו הפיזי. הוא מחייב אותנו להבין את טבעם העמוק של הדברים, להכיר במעיין התבונה הנובע אשר יוצר את עולמנו ללא הרף, ובה בעת לקיים בתוכנו כוונה לנצל הזדמנויות מסוימות לשם שינוי מהותי של חיינו".

מה שנותר זה לתרגל לשחרר את האמונה שלנו על צירופי מקרים ולבחור לראות בהם סימנים מכוונים ולהתקרב לאפשרות.