ההתייחסויות העיקריות שקיבלתי לסוגיית "הסיפור המשותף" הביעו ספק ביחס ליכולת לממש אותו. הספקות התייחסו, בעיקר, לשני היבטים. הראשון הוא היעדר הרצון של ראשי ארגון לגלות את המנהיגות הנדרשת על מנת לחולל את התהליך הדרוש. ההיבט השני הוא הסיכוי הנמוך להשיג אותו בארגון מפולג.

אני מבקש להתייחס להיבט השני. בחינה שלו מציגה תנאי הכרחי - לאנשי הארגון ישנה מטרת על משותפת, מברירה או מחוסר ברירה.

אח"כ נדרשים היזמים, ראשי הארגון כי אין אחרים, לבנות את הצורך. לשם כך אני מציע את "דרך ההפחדה". אם איננו רוצים שהנכונות ל"סיפור משותף" תבוא לאחר משבר, צריך ממש להפחיד את חברי הארגון.

זו ר רק תמצית הדברים של הניתוח המפורט יותר המופיע בבלוג שלי "תובנות". לקריאה ליחצו כאן.