כותרות TheMarker >
    ';

    סיזיפוס

    תמיד ניסית? תמיד נכשלת? אין דבר, נסה/נסי שוב, היכשל/י שוב, הכשלי יותר טוב (סמואל בקט).

    Ever tried? Ever failed? No Matter, try again, fail again, Fail better.


    מחכים/ות לאמת
    מחפשי/ות האמת לא נגמרים/ות, אבל חיים/ות בזבל.

    0

    עבודה עברית בעיניים

    9 תגובות   יום רביעי, 24/11/10, 20:39

    נראה שהחקלאות היהודית בישראל אינה רוצה להתקיים בלי ניצול מחפיר זאת למרות שהציונות חרטה על דגלה את ערך עבודת האדמה כחלק מהותי של המהפכה נגד "הגלותיות".

    הסלידה העמוקה והבוטה של רוב ה"חקלאים" היהודים בישראל מעבודת כפיים והתמכרותם לעבודה זרה מאלצת אותי  להשוות עם המצב בישראל עם זה  בשווייץ ואפילו בגרמניה וזה לא שהכל פה יופי יופי. אבל א.ד. גורדון (שלמדתי בבית ספר עממי על שמו בקרית-חיים)  מתענג בקברו אם היה רואה תמונות כאלו גם בארץ "החודש":

    http://www.youtube.com/watch?v=2FLhW-qr2qY

    טוב, אז בטריילר הזה של סרט המתאר משפחת איכרים באלפים השווייצריים מתואר מקרה קיצוני משהו, אם כי בהחלט לא נדיר בקרב איכרים באזורים הרריים. הם ממש לא סולדים מעבודה גופנית כפי שאפשר לראות וכל המשפחה נרתמת למאמץ. אז נכון שהקטע נפתח באמרה בעלת גוונים סקסיטיים כאשר האיכר אומר שבלי אשה טובה כל העסק בלתי אפשר ואומר שאשה טובה היא ממש הון חשוב. על המדרונים התלולים קשה להגיע עם מכשירים ואז האיכרים משתמשים באופן רגיל בחרמשים ואת החציר הנקצר נושא האיכר על גבו כמו שעשו אבותיו מדורי דורות. כל זה לא קורה באיזו ארץ של העולם השלישי, אלא באחת הארצות עם רמת ההכנסה לנפש מהגבוהות ביותר בעולם.

    אמנם האיכרים האלו לא יכולים להתקיים בלי סובסידיות שמנות. הם לא רק מייצרים תוצרת חקלאית אלא משמשים גם "גנני הנוף" כפי שיש הקוראים להם בלעג. בכל זאת עבודת כפיים ואברים אחרים היא לא מילה גסה עבור הרבה איכרים בשווייץ ואם לא כולם אז חלק גדול מהם עושה רושם אפילו מאושר, למרות שברובם לא בדיוק עשירים גדולים ומכיוון שיש להם בדרך כלל  חלקות קטנות הם צריכים לפעמים מקור פרנסה נוסף.

    בהרבה מקרים משפחות איכרים מתמחים בכל מיני מוצרי נישה הזוכים בפופולאריות גוברת והולכת ככל שהמוצרים התעשייתים משעממים יותר וגדלים הנזקים הבריאותיים והסביבתיים שהם גורמים.  ישנו כאן בהחלט מודל שעובד ועובד לא רע.

    נכון שהיום אני גר בעיר עיר, אבל גדלתי והתחנכתי כילד טוב "התנועה המאוחדת"  קרית-חיים בשנות החמישים והשישים על ערכי העבודה ולא רק כפראזה. אמי הישישה (כמעט בת מאה), שעכשיו אנחנו נאבקים שתוכל למות בכבוד ובמעט סבל, רשום לה בתעודת הנישואים כמקצוע פועלת חקלאית והיא כנראה הדביקה את טפה בחיידק.

    אז כבר בתנועת הנוער ובבית ספר התיכון שמחתי נורא להריח את ריח ה'שכוליות והתפוזים הטריים בפרדסי הקיבוצניקים שניצלו אותנו בששון ובשחץ במחנות העבודה. וגם כאשר הייתי נח"לאי באמצע שנות השישים הערצתי למשל בהכשרה בקיבוץ אפיקים "קשיש" בן 63 בשם יהודה סמוני שהיה התגלמות גורדונאית כאשר הוא היה מזנק השכם השכם בבוקר כארי מהפלטפורמה ומתחיל להשתולל על עלי הבננות היבשים, כאילו זה היה משחק שלא חווה אף פעם וכל פעם היתה לו איזו תגלית חדשה שהיה מבשר לנו בקולי קולות. ממש חזון העלים היבשים. מדובר בעבודה משעממת ומסריחה לפי כל קנה מידה מקובל ובעמק הירדן בקיץ בוודאי. סמוני הפך זאת לחוויה יוצאת דופן עבורינו, נחל"אים תמימים ואידיאליסטים, אבל דברים כאלו היו מתחת לכבודם של ילדי השמנת הקיבוצניקים והם היו מתלוצצים על סמוני שהיה ממש איש גאוני מדהים (יותר מאוחר למדתי למשל שהיה אלוף הארץ בפתרון חידות שח). הוא לימד אותי שאין עבודות "שחורות" אלא אנשים "שחורים" (לא במובן של צבע העור).

    כן כבר אז חוץ מכמה "סמונים" בודדים היו תמימי תנועות הנוער, מזרחיים ואולי פה ושם קצת ערבים שביצעו את העבודות "השחורות" והקיבוצניקים אולי מפעם לפעם נאנסו ל"גיוסים" כאשר קלו כל הקיצים. אח"כ באו "המתנדבים" ויותר מאוחר פלסטינים והשאר רשום בתולדות ישראל. וכאן מדובר על הקיבוצניקים "הסוציאליסטיים" ומה יגידו אזובי המושבניקים?

    בתחילת שנות השבעים, הייתי כבר קצין רדיו בצי הסוחר ולמרות מרחבי האוקיאנוסים, היו לי עדיין געגועים לעבודת האדמה. אז כך באתי פעם לשבוע בהתנדבות חינם אין כסף לקיבוץ "ההשלמה" שלי, לכפר-עזה. אני עדיין זוכר אחר כמעט ארבעים שנה את הישבן השמן של הקיבוצניק שנדבק לכסא הטרקטור מעלי ואותי הדביק בדבק חזק למקלטרת מאחורה, כאשר תפקידי היה לדאוג ששורות צמחים רעננים יעברו בין שתי דיסקיות (שמונה צמדים של צלחות כאלו) ולא יעקרו על ידן. גם בלילה רדפו אחריי השורות האינסופיות של הגבעולים הרכים ואילו הקיבוצניק אפילו לא חלם כל השבוע על כך שנתחלף.

    בקיבוץ הזה מתגורר דרך אגב גם ח"כ שי חרמש שהיה חבר גרעין מעליי וגם הוא הרי קיבל חינוך דומה לשלי (אני זוכר אותו אז כבחור נלהב ואידיאולוג גדול), אבל היום מגן בעוז על זכותם של "החקלאים" הישראלים להעסיק עובדים זרים בתנאים מחפירים כמו חום ותשלומים בלתי נסבלים.

    באמצע שנות השמונים הייתי אולי הישראלי היחידי שהיה אי פעם "מתנדב" בקיבוץ. מכיוון שכבר חייתי בשווייץ וערכתי מחקר אנתרופולוגי שבמרכזו עמד הקיבוץ, היתה האפשרות לחיות חצי שנה בקיבוץ (שלא אנקוב בשמו) כ"מתנדב" בהחלט אטרקטיבית. עברתי חוויות מאוד משעשעות והזויות (חלק לא מבוטל של חברי הקיבוץ דיברו למשל אלי לעתים קרובות באנגלית שכן לא יכלו לעכל שיש "מתנדב" צבר), אבל בעיקר חוויתי יד ראשונה מצבים של ניצול רבים.

    אז באמת למעשה לא נשאר הרבה מ"כיבוש העבודה", אותו מושג קולוניאליסטי שהתכוון  בעצם לדחוק ולגרש לגמרי את האוכלוסיה הערבית ולא "רק" לנצלה כפי שעשו הקולאקים של העליה הראשונה. אבל ל"כיבוש העבודה" היו גם צדדים חיוביים, עד כמה שנגעו למהפכה הרומנטית שנועדה לחזק את הקשר של האדם עם האדמה ולא רק במובן הפשיסטי של "דם ואדמה" (Blut und Boden).

    הניסיון השווייצרי מראה שיש מקום לחקלאות אחרת שבנויה פחות על ניצול נבזי והרסני של משאבים אנושיים ואחרים. בחלק מוכנים הצרכנים לשלם מחיר גבוה עבור מוצרים בריאים יותר המיוצרים בתנאים הוגנים ובחלק אחר המדינה מוכנה לשלם הפרשים כי יש חשיבות וערך מוסף גבוה במיוחד בארץ החיה מתיירות כמו שווייץ לריאות הירוקות וטיפוח נוף כפרי ולא רק הלבשת שלמת בטון וזבל.

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/2/11 17:31:

      צטט: שירי'ס 2011-02-09 08:35:29

      לא הבנתי מה רוצה הכותב לומר? שהוא- חקלאי בנשמתו, אידיאליסט, ציוני ונעלה על פני החקלאים "המנצלים משאבים אנושיים" ואת זה הוא כותב מכסא העור בחדר העבודה הממוזג בשוויץ?

      החקלאות בישראל השתנתה לא כי החקלאים עצלים (או כי מתנדבים כמוך הפסיקו לבוא להתנדבות סמלית של חצי שנה באיזה קיבוץ בערבה). החקלאות בישראל נשחקה, כי החקלאים לא יכולים להתפרנס ממנה, שנה אחר שנה, כל חייהם, עם מדיניות ממשלה עושקת ומקשה, מכסות מגבילות, חוסר בכח אדם ישראלי-יהודי, נזקי טבע שהורסים יבול שלם במחי ברד אחד, תמורה עלובה ובעיקר עמל קשה מאוד בחום, בקור, בלילה וביום.

      אז אני מקווה שאתה נרדם טוב בלילה עיתונאי קטן שלי, אחרי שסיפקת את הטור העיתונאי המשמיץ והמיותר שלך.

                                                    ================================

      מה יש כאן להבין שלא ברור? הכותב הוא "עיתונאי חוקר" - מין תואר ללא שום גושפנקא, הוא "חוקר" ממרום שבתו בשוויץ - ודברי הבלע שלו נחשבים בחוגים מסויימים לדברי אלוהים חיים - למרות שהוא כבר מזמן לא יודע על מה הוא סח אבל כניראה שהתמלוגים שווים את החרפה.

        9/2/11 10:10:
      אמת ויציב.
        9/2/11 08:35:
      לא הבנתי מה רוצה הכותב לומר? שהוא- חקלאי בנשמתו, אידיאליסט, ציוני ונעלה על פני החקלאים "המנצלים משאבים אנושיים" ואת זה הוא כותב מכסא העור בחדר העבודה הממוזג בשוויץ?

      החקלאות בישראל השתנתה לא כי החקלאים עצלים (או כי מתנדבים כמוך הפסיקו לבוא להתנדבות סמלית של חצי שנה באיזה קיבוץ בערבה). החקלאות בישראל נשחקה, כי החקלאים לא יכולים להתפרנס ממנה, שנה אחר שנה, כל חייהם, עם מדיניות ממשלה עושקת ומקשה, מכסות מגבילות, חוסר בכח אדם ישראלי-יהודי, נזקי טבע שהורסים יבול שלם במחי ברד אחד, תמורה עלובה ובעיקר עמל קשה מאוד בחום, בקור, בלילה וביום.

      אז אני מקווה שאתה נרדם טוב בלילה עיתונאי קטן שלי, אחרי שסיפקת את הטור העיתונאי המשמיץ והמיותר שלך.
        8/1/11 06:43:
      אני מבין שזה נכון באופן כללי. לא רק בנושא החקלאות...
        7/1/11 21:48:
      עזוב, הוא עסוק בעיתונאות חוקרת. אין לו זמן למציאות.
        7/1/11 20:40:
      אני, בעז שדמות ממושב פארן, שעובד יחד עם התאילנדים שאני מעסיק , קובע, שאדון שרגא עילם לא יודע דבר וחצי דבר על תנאי העסקתם של העובדים הזרים בחום בערבה, לא ברור לי מאיפה הוא שואב את המידע הזה, בוא אלינו לערבה אדון עילם, אם לא קשה לך לנענע את עצמך משוויץ הקרירה ותווכח בעצמך עד כמה הדברים שאתה כותב הם גבבה של שטויות שהשד יודע מאיפה הן מצוצות
      בבניין הארץ ננוחם
        26/11/10 13:39:

      נדמה לי שגם באוסטריה האכרים זוכים למענקים שמנים ומדיניות "עשה זאת בעצמך" נהוגה שם.

      אני אוהבת מאד את מה שכתבת. החיבור הזה לאדמה הופך לסלוגן עבורנו ולא במובן המדיני.

      יופי.

      מומלץ במאמרים.

        24/11/10 21:53:

      למען הגילוי הנאות: קיבוצניק בהווה ובננצ'יק בעבר (על המחסן שלנו היה כתוב באותיות ענק: אנשים עובדים בבננות והעולם שותק חיוך וכהקיבוצניקים הפסיקו לעבוד בבננות, הפסקנו לגדל אותן. יכולנו להרשות לעצמנו.)

        24/11/10 21:42:

      "אז באמת למעשה לא נשאר הרבה מ"כיבוש העבודה", אותו מושג קולוניאליסטי שהתכוון בעצם לדחוק ולגרש לגמרי את האוכלוסיה הערבית ולא "רק" לנצלה"

      איך "כיבוש העבודה" (אפילו עם מרכאות כפולות ומכופלות) הוא מושג קולוניאליסטי? מה, באיזשהו מקום בעולם קולוניאליסטים ניסו לקחת מהמקומיים לא רק את המשאבים והתוצרת אלא את העבודה עצמה?

      לגרש לגמרי את האוכלוסיה הערבית? ע"י זה שתעבוד בעצמך בפרדס שלך? (או של הקולאק היהודי מהמושבה אבל לא אצל הראיס הערבי) או ע"י זה שתשכיר את עצמך לאנגלים לבנית כבישים ומה שלא יהיה? (אבא שלי עבד לפני קום המדינה כפועל בסדום יחד עם פועלים ערבים. קולוניאליסט די עלוב עם תשאל אותי). הנה אתה שגדלת על ערכי... (איזה ערכים?) יושב לך בשוויץ ותרשה לי לנחש שאתה לא מוציא פרות למרעה או קוצר תבואה לחציר. אז ההשתפכות הצדקנית שלך אין לה הרבה משקל.  גם הקיבוצניקים, אחרי שנגמרה האופוריה האידיאולוגית, לא רצו לעבוד בחקלאות. כי זה חרא של עבודה וגם לא פרנסה מי יודע מה. ברוב העולם וביחוד במדינות שבהם האוכלוסיה מתפרנסת מחקלאות, פועלים חקלאיים הם ה-lowest of the low.

      בשוויץ וגרמניה וגם יפן (ואפילו צרפת) שהן מדינות מתועשות והחקלאות בהן היא שולית, הן מבחינת החלק בתל"ג והן מבחינת מספר העוסקים בחקלאות הם יכולים לסבסד את החקלאים (שהם בני-בני בני חקלאים ולא צאצאים של בעלי קיוסק, city-slackers ש"גדלו על ערכים" ועם אידאלים "מהפכניים" בנפשם ורומנטיקת "הגשמה" בליבם החליטו בגיל 18 לשחק בחקלאות).

       

      כן, ועם נעזוב רגע את החקלאות, מה עושים 5-6 מיליון טורקים בגרמניה ולמה הם הגיעו לשם? כי הגרמנים לא רצו לעבוד בעבודות מלוכלכות, במפעלים ובשירותים וכן הלאה, ומרגע שכלכלית הם יכלו להרשות לעצמם, הם הביאו את הזרים. כנ"ל מדינות אחרות בעולם. זה לא שההערות שלך לא נכונות, אבל מה אתה נטפל? מה זה, אהבת נעורים נכזבת או משהו?

      אה, ואם כבר פוליטיקה וכאלה, כמדברים על הציונות כפרוייקט קולוניאליסטי (או אימפריאליסטי) אני תמיד תוהה, קולוניה של מי בדיוק? בשם איזה מעצמה החברה'לך הקימו פה את הקולוניה וזרקו את הילידים קיבינימט? לתפארת הצאר? להרחבת גבולות האימפריה האוסטרו-הונגרית? להקמת שותפות עסקית עם האיפריה הבריטית? ההולנדית? חיל החלוץ של הכוכב העולה אמריקה? תמהני...

      ארכיון

      פרופיל

      shraga elam
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין