ומה את יודעת על זריחותיי שקיעותיי עליי? וגם אני איני יודע דבר על ימייך לילותייך על שתמיד רצית להיות. אבל יש לי מילים בהן אוכל לחפש. ומה לך יש,אשה? הדי לך בחייך להיטיב עימך שקט? אני לוגם ממרקחת אצבעותיי בין קלידי פסנתרי,להתפאר השחור כשחור הלבן רך צחור בין חריצי חלון מיושן שמך ניטח לטיפות. הערב,קניתי לך יין משובח עלֶי זמן אלגום לי ממנו אותך למזכרת. (כל הזכויות שמורות ליגאל פילר) |