לפעמים קמים בבוקר. בקושי.

עייפים אחרי לילה של נדודי השינה

טרדות וחלומות, שמחזירים אחורה.

משתעלים אולי. קר בחוץ.

אין מה לעשות - צריך לתפקד.

ומי שיותר "חייל" בראש ובגוף,

מתפקד טוב יותר.

מי שיותר "לוחם" בנשמה

מתפקד טוב יותר.

מי שפחות מוותר לעצמו מתפקד טוב יותר.

בבית, ובעבודה.

משמעת.

כמה משמעת יש לי היום?

לקום. להתאפר או לטפח את עצמי. ביגוד כמו שצריך..

לא לוותר לעצמי עם הילדים

לקום מוקדם לעשות סנדוויצ'ים.

לקום מוקדם ולהעיר אותם אם צריך. לאסוף מבה"ס

למרות פקק בכביש של שעה וחצי

לא מוותרת לעצמי.

וכשאני מוותרת לעצמי

אני יודעת.

אני יודעת שנישברתי

וזה מותר אולי. או בסדר. אבל אני יודעת את זה.

החייל שבי נח.

לידי יש אנשים שאולי יכולים פחות

או אולי מוותרים לעצמם ...

אבל זה פחות אכפת לי

כי אני עסוקה במשמעת שלי

ובהתחזקות

שלפני השינה ארגיש איתה טוב

שעשיתי הכי טוב שאני יכולה

וכן! יש לי משמעת.