הייתי בחתונה דתית עם מחיצת הפרדה בין המינים,  לא התכוונתי אבל ממש נהניתי..

מלבד העובדה שהפכתי אט אט לשלגון בחצר גן האירועים בו עמדה לתפארת חופה של קצפת

רגע הקידושין באמת היה רגע מרגש.

כן, מרגש כמו מרגש (נטול ציניות), בכל זאת, לא עוד זוג בא בברית נישואין ו "וואו, זה כל כך מרגש"

אלא: בואנ'ה-  עומדת פה כלה בתולה זכה וטהורה שמעולם לא נגע בה גבר וכן, זה רגע מדויק בו הכול הולך להשתנות  עבורה, היא הולכת לעשות את "זה".

וכאן, מול כל הקהל הגדול והמכובד הזה שלה ושלו ושל ההורים ושל הדודים ושל החברים של אחיה (ישיבה שלמה שהגיעה בשני אוטובוסים) כשכולם עומדים נרגשים ושמחים ממעמד החופה אני בסתר ליבי חושבת כמה נפלא יכול היה להיות אם גם אני הייתי עומדת בתולה וזכה ברגע ההוא שעמדתי מתחת לחופה לצד בן זוגי הנפלא והיום אב ילדיי.

מחשבותיי שבו מנדודיהם כשראיתי שהחופה כבר הסתיימה וכולם רצים כאחוזי אמוק לתוך האולם לתפוס מקום. רק לא שוב בין שתי סבתות של מישהו שאני לא מכירה..חשבתי.

"תשמרי לי מקום"  צעקתי לעבר בת דודתי שהייתה בין פורצי הדרך וכך הבטחתי מקומי.

או אז התחילה השמחה האמיתית.. סלטים, לחמים, שתייה מכל טוב הארץ, בין לבין הפגנתי נוכחות ריקוד במעגל הנשי (כמובן) מה שהחזיר אותי לילדות של שטות שכבר נשכחה ממני והכתה בי בהפתעה בעוד אני מקפצת ומפזזת במעגלים אינסופיים כשמימיני ילדה ומולי נערה (עוד בתולה) ולשמאלי כבויה סליחה,

נשואה (קל לדעת כי הן מסומנות עם כובע, סלש כיסוי ראש סלש מטפחת צבעונית)

וכולנו כאחת אוחזות בבד עגול וענקי עם חור במרכזו (נחשו מי עומדת במרכז?) ומרימות ומורידות ומזעזעות אותו חזק חזק כי זו מצווה לשמח את הכלה (שכמעט נפלה, אגב, מרוב טלטולים).

תמונה ילדותית מושלמת שאוסיף לעוד זיכרונות ילדות המתויגים תחת: אוהל ג'ימבורי סלש פעילות ממריצה סלש רעיונות להפעלות ימי הולדת כללי.

צחקתי כל כך שכמעט ונוספה גם שלולית שתן קטנה לכל החגיגה..

לא, לא ברח לי- אני ברחתי.

הרוקדות סגרו עליי מכל עבר כשניתקתי ידיי מהמעגל. בכוחות אחרונים הדפתי אישה אחת גדולת מימדים או נכון יותר גדולת מימדיון שחסמה את הדרך.

פילסתי לי דרך בנחישות עד שגיליתי שהשירותים ממוקמים בכלל בצד האסור.. מה עושים חוץ מכמעט בתחתונים?

פעלתי בנחישות: הסתתי את וילון המחיצה בעדינות, הישרתי מבט לעבר המטרה: הדלת עם סימון הגברת וצעדתי לשם במהירות. לא העזתי להביט לצדדים.. הגעתי!

עברה בי תחושת ניצחון כאילו הייתי מרגלת שהצליחה להסתנן לשטח האויב.

טוב, עשיתי מה שעשיתי ואמנם די השקיעו בעיצוב התפאורה בשרותי הנשים (כורסא לבנה, מראה ענקית, כלי בעיטור מוזהב לצמר גפן, בקיצור בדיוק כמו בבית..)

אבל כבר נהיה לי פה משעמם.. מרחתי שכבה של אודם על שפתיי (אחרי שהשכבה הקודמת התפזרה על לחיים של כמה סבתות של אנשים שאני מכירה) ויצאתי לעולם האסור, הפעם בודקת קצת גבולות.. נעמדתי בין השולחנות וחיפשתי את בעלי.

ברגע שהבחנתי בו התחלתי צועדת לעבר השולחן בו ישב כשתחושת היסוס מתפשטת לי בגוף.

הנה, שוב הוכחתי לעצמי כמה שאני לא ממושמעת.

ישבתי במקום פנוי לצידו לכמה רגעים, שאלתי לשלומו וחשוב מזה- איזו מנה בחר למנה הראשונה וכשהרגשתי שמבטים מתחילים לסגור עליי, הרכנתי ראשי, משכתי את שולי שמלתי כלפי מטה ושבתי למקום מבטחים. (שיעור ראשון בקורס למרגלת המתחילה במתנ"ס הקרוב לביתך)

אשקר אם אומר שמסיבת החתונה הזו הייתה שונה בתכלית ממסיבות חתונה חילוניות שכן הרעש גם כאן היה מחריש אוזניים וגם כאן השקיעו בזמר משובח רק שכאן הבמה עמדה, איך לא, בצד האחר.

בעודי סועדת לשולחן קיבלתי sms מבעלי שהזמין אותי לפגישה בחצר (המקפיאה יש לזכור)

אך כמובן שנעניתי לבקשתו ויצאתי (לא לפני שהתעטפתי  בצעיפי ובעוד מס' פרטי לבוש ששאלתי  מכל הדודות שישבו בשולחני).

הפגישה הייתה קצרה אך מהנה. אני, שלא פגשתי את בעלי במשך כל אותו היום וגם לשוחח ארוכות בטלפון לא הזדמן פוגשת אותו בחצר אחורית לפגישה סודית.

יש איזה קסם בהפרדה הזו במיוחד לנוכח הטוהר הצרוף הזה שבזוג הנחמד הזה שעד לרגע שבירת הכוס אפילו לא ידע מגע ידו של מי שהולך לחיות עימו לנצח (מקווה).

וכך, אוחזת בכף ידו הגדולה והחמימה של בעלי כאילו הייתה זו הפעם הראשונה מתחילים עולים באפי ניחוחות מתוקים של שוקולד, ידינו ניתקות באחת וכל יד פונה לדרכה  להשיג מהמתוק מתוק הזה.

אני מביטה לעבר בר המשקאות השומם שנמצא בצד שלי ומבינה שהריח לא מגיע מכאן.

שוב, והפעם במיומנות, מסיטה מעט את וילון המחיצה ועיניי נפערות לרווחה.

אני מגלה שולחן ארוך וצבעוני עם מזרקת שוקולד, שיפודי פירות ומרשמלו וכמובן עמדת קרפים חמים והכול כל-כך מגרה וכל כך רחוק.

עד מהרה התחילו זורמים דיווחים ממקור מהימן שמתארגנת משלחת עם אספקה שוטפת לעברינו.

הדיווחים לא הכזיבו ואני חשתי תחושת רווחה.

כך, עם טעם של קרפ שוקולד בפה נפרדתי מכולם וסיכמתי: בחתונה הזו ממש נהניתי!