אני ואלון סוף סוף מאורסים, אנחנו יוצאים כבר ארבע שנים מתוכם שנתיים גרים יחד, כך לא זה המקום לשקר, כבר  ממש  קיוויתי לקבל ממנו את ההצעה ולדעת שזהו, שאנחנו עומדים להינשא ולהפוך בעל ואישה.

שאנחנו מאורסים. חשבתי שזה יהיה נפלא, שמשהו בתקופה הזו יגביר את האינטימיות ביננו ואפילו יחדש את הרומטיקה ויעורר בנו משהו חדש.

אבל בבמציאות, מסתבר שזו לא כזו חגיגה ושבמקום להינות בגדול, אני די מחכה שכל ההכנות וההתארגניות האלה, כבר יהיו מאחורי.

האמת שכל התקופה הזו אנחנו מדברים רק על מה צריך, רצים ממקום למקום מנהלים המון המון שיחות עם דיג'י וקייטרינג ומעצבת והרשימה עוד ארוכה ומעייפת.

אני מוצאת את עצמי עורכת דיונים מייגים עם חמותי לעתיד שתחייה, מקבלת יעוץ גם מבלי שביקשתי ובכלל חיי הפכו לנחלת הכלל וכל אחד דוחף את האף שלו ומסביר לי מה נכון ומה טעות גמורה. בתור אחת ששומרת על הפרטיות שלנו בקנאות היסטרית אתם יכולים לתאר לעצמכם איך בקלות התקופה הזו הפכה לסוג של משהו שאני באמת באמת, רק נחכה שיגמר כבר, שאני ואלון נעמוד כבר מתחת לחופה נתרגש נרקוד עם כל החברים ונקום לבוקר חדש כזוג נשוי ובעיקר נקום אנשים שלפחות חצי טון של טרטורים והצקות ירד מסדר יומם, שקט !!

נקודת אור אחת גדולה יש בכל הדבר הזה, המפלט הקטן שלי ששמור רק לי 

בו כל החלטה ורצון נתון רק לי ולרצונותי - סלון הכלות ליאנה.

שם, אני יכולה לנוח בשקט, אני משתדלת להגיע עם נועה (החברה הלא מציקה ששלי :-) או לבד. שם אני פשוט נהנית: מהיחס החם, מהסבלנות, מהמקצועיות של כולם, שם נותנים לי להתבטא ולקבל בדיוק את מה שאני רוצה ולא משנה כמה אני משנה את דעתי או מתלבטת, שם נותנים לי את כל הזמן והאפשרות לומר מה שאני רוצה והכל קורה נכון.

ליאנה סלון כלות הייתה אולי הבחירה הכי נכונה שלי בכל התהליך הזה, ליאנה ואלון :-)

אז בהזדמנות זו אחלו לי מזל טוב, שיעבור טוב ומעים ושהערב הזה כבר כבר יגיע…