שנים ארוכות התלוננו במערב כי מדיניות הילד האחד של סין מביאה להעדפה של בנים זכרים. ההגיון מאחורי הטענה אינו מופרך - אם יש למשפחה רק צאצא אחד, המשפחה תעדיף בן זכר אשר ממשיך את השושלת מבחינת שם המשפחה (בסין אומנם האישה איננה לוקחת את שם משפחתו של הבעל, אך הילדים כן). בנוסף, באזורים הכפריים יותר, בנים זכרים הרבה יותר "מועילים" - בעזרה בעבודות הקשות בשדה ובכפר. עם זאת, המגמה הולכת ומשתנה ונראה שפתאום נוצר הגיון הרבה יותר גדול להביא בסין דווקא בנות. סיבה אחת היא "מאזן החתונה" - בסין כיום כמה עשרות מליוני גברים עודפים, מה שגורם למחסור חמור בכלות. סיכויים רבים שבן זכר פשוט "יתקע" בלי שידוך - ואז כל עניין "להעביר את שם המשפחה קדימה" מאבד משמעות ללא משפחה וילדים. אפשר להסתכל על כך גם מהכיוון ההפוך - כאשר יש יותר גברים מנשים, הסיכוי של אישה למצוא שידוך טוב עולה - למשפחות הסיניות לאט לאט מתברר שלבנות יש פשוט סיכוי טוב יותר להגיע לרמת חיים טובה יותר (ולעזור לפרנס אותם לכשיזקנו) - בין השאר משום שהבעל בד"כ יהיה "מוצלח" יותר. אבל יש עוד השערה מעניינת שמעלה הבלוג של הארי דנט. יש ציפיה חברתית ממשפחה סינית לתת כמתנת חתונה דירה לבנם. בשל מחירי הנדל"ן המשתוללים בסין, דירה הולכת והופכת למשהו שקשה מאוד לתת. לפיכך, ייתכן שחלק מהסינים יעשו את החישוב הקר - עדיף בת שתמצא שידוך טוב יותר, תעזור כנראה לפרנס בזקנה טוב יותר, וגם לא תעלה לנו הון כשתתחתן בקניית דירה... תיאוריה מעניינת. נראה האם היא תעמוד במבחן המציאות בשנים הקרובות.
|