שירה
פוסטים אחרונים
- אני 26/2/14
- ודמותך 8/2/14
- ודמותך 10/1/14
- ערב השקת ספרי 8/12/13
- ערב השקה 2/12/13
- ספר שירי "אישה - שירה" 9/11/13
ארכיון
0
נחלת בנימין 17
נחלת בנימין 17
ואני יושב פה מול ביתה של סבתא שרה שהייתה תופרת עילית ברחוב של בדים ותפרה סינרים משיירים של בדים כשתש כוחה מבגדים של בובות ובגדים של בובות, כשתש כוחה מבגדים של גבירות ובגדים של גבירות, כשתש כוחה... מבעלה וריחות של פירות מסוכרים, כשתש כוחה מ"גפילתה" נהדר של דגים ואני, ילד של עשרים וחמש גרושים גדולים שקבלתי בהבטחה שתמיד אניח תפילין זורק אבנים ממרפסת ביתה על גגון פח חלוד של נפח אלמוני להפחיד חתולים דור עשירי ויותר לפני החתולים שמסביבי, היום באותו המקום, באותו הזמן חמישים שנים ויותר, אחרי ואני, שתש כוחי מזריקת אבנים כותב לה היום שירים
 צוייר ע"י הציירת הדסה תל ורדי אחות אימי |
תגובות (91)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
החזרת אותי לילדות אהוד...
שכל פיסת בד (משמעות) מצאה לה שימוש ויעוד...
של אימי שעסקה בתפירה ולא חשבה וידעה
שמעשי אמנות תחת שרביטה.
פעם כתבתי על (רגשי אשם) שבאחד מחגי פורים
הפליאה בי את יצירת תחפושת הכישוף.. עד שדבק בי הכישוף :)))
(פרוייקט בית ספרי).
נוסטלגיה...
הציור מדהים.... ואתה קסום בהתבוננותך...
גם סבתי היתה תופרת, מלכת הבדים
התרשמתי מאוד מהציור
לפעמים אני חושבת שנולדתי בתקופה הלא נכונה
כל כך מתחשק לי להיות- אז.
ציירת תמונה יפה נוסטלגית ורומנטית. תודה!
והתמונה של דודה מאוד יפה.
מתוקים מיין. ככל שהזמן עובר יותר מתוקים
תודה, תודה הרחוב נשאר אותו רחוב מבחינה חיצונית מחוץ לכביש שעבר בו, והיה משמש את קו מס' 1 כמדומני. וחנות "פיל" שהיום "מקדונלד" שבה היו קונים לנו הילדים, פעם בשנה ערב פסח נעליים חדשות לליל סדר. וחנות גלידה וויטמן באלנבי ממול... אני צריך לכתוב על זה כשיהיה זמן
תודה רינת
מעתה, נחלת בנימין לא עוד רחוב בו פרחתי בראשית הדרך ולא עוד רחוב לעסקני בדים ולא עוד רחוב.. ברשותך.
תודה תודה
תודה דיקלה
שתש כוחך לזרוק אבנים
ומה יפה יותר מלכבד את זכרה ולכתוב לה שירים ?
התמונה נפלאה
וכך גם אתה :-)
חג אורים שמח
תודה שרה
שבוע טוב
ונקווה לטוב
שרה קונפורטי
www.sarakonforty.com
תודה הייתה יפה ורומנטית תל אביב של אז
וקצת לידי גם היום
תודה וחג שמח לך ונקווה כולנו שיהיה יותר שמח בימים טרופים אלו
תודה לך
תודה, וחג שמח.
תודה :)
תודה גילה
אכן מוכשרת הייתה
ממקימי כפר האמנים עין-הוד
ואחר כך פריס ריאו דה זנירו ניו-יורק
תודה תודה וחג חנוכה שמח
תודה לילית
והתמונה פשוט מקסימה
מוכשרת דודתך הדסה תל ורדי
תודה על ביקורך אצלי בפוסט ותגובתך הנפלאה
חג שמח *
אפשר לשמוע את האבנים הפוגעות בפח ואת יללות החתולים...
אפשר לשמוע את האבנים הפוגעות בפח ואת יללות החתולים...
תודה לך סטאר וגם לך חג שמח
תודה שהבאת את זיכרונות ילדותך
חג חנוכה שמח
תודה זהבית
חג אורים שמח
תודה זהבית
חג אורים שמח
תודה רונית, וחג אורים שמח
לך וליקירייך
והציור יפהפה גם הוא
תאור מקסים, הרגשתי בתוכו
וחשתי חיבה מיידית לסבתא שרה.
הציור מאוד מזכיר את תמונתך היום.
יום נעים,
רונית
לכתיבה וליצירה.
ואנו...
אנו נתבשם מכשרונך.
תודה תמר וכן היה כייף גדול. ועוד משהו שהרגשתי לידה
"הדרת מלכות" ממש כך
תודה תודה לאה
אוהבת את החן השובב הזוכר שבך,
ממש אפשר לראות אותה-
את סבתא שרה עם ערמות הבדים ומכונת התפירה הנושנה
שנעה מכנית עם תנועות הרגליים למראשותיה... (בדומה לסבתא שרה שלי...)
ואת הבעת פניך - הילד- המתענגת עם קולות ההתנפצות של האבן על גג הפח-
איזה כיף היה שם...
תודה ששיתפת :-))
נפלא ועצום.
הכתיבה, הזמן, המקום, והציור.
http://cafe.themarker.com/image/946965/
וכי למה שאשתנה?
רק חמישים שנה וקצת!
זה לא ...
או שרק נדמה לי?
תודה
לא השתנית הרבה...:)
הכל בהומור כמובן וכןןןןן נזכרתי בעיניה של ליז טיילור מ... חתולה על גג פח לוהט... יאאוו כמה מתאים
הכל בהומור כמובן
אכן לא משתנים אלה -
ביחוד אם הם חושבים ששמבט זועם של אשה לעברם
הופך אותה למלכה...
רומנטיקה :)))
א-מן!
ואגב, הציור צוייר ממש באותו הבית האמור נ.בנימין 17 . לפני למעלה מ-50 שנה. הייתי קצת יותר צעיר. אבל.. היום אני יותר יפה
תודה ג'ו
הכל בסדר אצלי. בינתיים רק זריקת האבנים הופסקה. ואני במאבק עם עצמי בנושא זה. נראה איך נעבור את הערב אולי בכול זאת נוע אנוע.
טוב שתש כוחו מלזרוק אבנים על גגות פח
גם אם זה כיף..
שירים יותר טוב - וגם אנחנו נהנים :)
התיישב על על עצב רגיש.
תודה תודה
אבל כייף לזרוק אבנים על פח!!!
תודה ענתי, ושבת נעימה
הסיפור שלך מחדד זאת,,
וזיכרונות שנחקקו מילדותך המיוחדת לך שם,,
וטוב שתש כוחך מזריקת אבנים על פחונים,
השירים הרבה יותר נעימים
תודה, אני מודה ליושב במרומים שזכיתי ובזכותה על פי בקשתה, מול ביתה עם החברה מחב"ד אני מניח תפילין
תודה תודה
תודה יונית
תודה אהוד ו*
לאה
תודה לאה
סבתא שרה רוזנברג לבית וויסמן
לא פעם חיפשו בביתה את לוחמי האצ"ל ומפקדיו שבניה וחתניה כולם, נימנו על חייליו ומפקדיו. ועד לחיפוש מנחם בגין. שאחד מבניה היה לנהגו שנים רבות.
ולא פעם הסתתר בנה שהיה לוחם באצ"ל אצל בנה שבקבוץ שהיה בהגנה. והוא עצמו כנער מצטיין בלימודים, זכה בכבוד לפתוח את בית הכנסת הגדול באלנבי ת"א. ולאחר שאיבד את שני בניו הלך כמדריך חקלאי מטעם המדינה ללמד את ערביי עזה חקלאות מודרנית.
שנים מנכדיה נפלו במלחמות ישראל כשאחד מהם עוטר באות הגבורה.
שניים מבני המשפחה זכו להדליק משואות בימי עצמאות שונים.
והיא עצמה, ולבד. גידלה את ששת ילדיה בחרוף נפש, בגאווה, ואהבה גדולה לארץ ישראל.
רק על מבט עיניה, הנחוש, החכם והרגיש, אפשר לכתוב שירים רבים.
תודה תודה
צודקת יש בתים ומקומות שהופכים להיות קדושים בשל הזכרונות
תודה שטוטית סבתי יכולה לקרא רק מהשמים אבל יודעת שמדברים בשבחה בכל עת
תודה שטוטית סבתי יכולה לקרא רק מהשמים אבל יודעת שמדברים בשבחה בכל עת
תודה לליק
השיר מקסים ובעיקר מצא חן בעיניי זרימת המילים כמו והשיר הינו שורה אחת נמשכת
זה עולם אחר
שאני לא גדלתי עליו
אבל זה תמיד מסקרן אותי.
יפה
רק חבל שסבתא לא יכולה לקרוא את השירים
ואולי כן?
מרגש
שטוטית
כתיבה יפה...וגם התמונה...*****
אי אפשר פעמיים לככב
תודה ליאורה
הציור מדבר.
:-)
עוברת בתל אביב
עירי
עירם של סבי וסבתי
סבי בשנת 1928 בנה את נחלת בנימין
הבתים הרחובות
כמסע בזמן.
נגעת..
והציור של דודתך - מרגש.
תודה דבי
בית שהוא מחסן של זכרונות,
מתבוננים וחיים שלמים חולפים כמו סרט.
נהדר השיר
ונהדר הציור שלדודתך
תודה מרינה
תודה רותי
אחות אימי הדסה תל ורדי, ציירת מוכשרת ממקמי כפר האמנים עין-הוד, סובבה בעולם הצבעים, בארץ ובעולם כל ימיה. בימים ללא אינטרנט ותקשורת. והיא נשארה אנונימית על אף עבודותיה היפות.
בדרך מזל, הגיעו אלי מאות מרישומיה. ואני עדיין איני יודע מה הדרך הנאותה לפרסמם.
ציור מקסים!
השיר בהשראת נערה/אישה/סבתא בשם סימון. שאמרה לי אתמול. "אתה לא יודע כמה אתה מאושר, שאתה היום גר עשרים מטר ממקום הולדך. לעולם לא תדע עד כמה.
ולא את הרגשתי כשבקרתי, רק ביקרתי! בכפר הולדתי היפיפה במרוקו, על הנוף הבתים הריחות התבשילים, לא תדע.
ואתה
חמישים שנה ויותר, אחרי
שתש כוחך מזריקת אבנים (הזמן שזה לוקח...)
כותב לה שירים
לה ולך
ולנו
ועודך הילד, שאחרי.
נהדר..נוסטלגי ומחמם את הלב.
תודה שאתה כותב..גם לנו..:)
.
בלוז