אני מסתכל על הילד הזה בן ה-22, שעבר כל כך הרבה כאב בחייו וחושב ששום ילד לא צריך ללמוד על מותה של אמו מהטלביזיה. ששום ילד לא צריך להתמודד עם כמויות השנאה שהוטחו בדורון אשכנזי, אביו, כברוצח של עופרה.

אני זוכר כמה שנאנו אותו כולנו, את האיש ש"לקח" מאיתנו את המאמי הלאומית. שנאנו ושכחנו שהוא איבד את האישה שהוא אהב. שנאנו והתעלמנו מהילד שנשכח שקרא לה אמא ושנשאר, בסופו של דבר, שוב לבד.

אף ילד לא צריך להתחנן על תמונות הילדות שמרכיבות את הזכרונות שלו. אף ילד לא צריך להרגיש ששמטו לו את ילדותו. זה אבדן משולש - אבדן האם, אבדן האב ואבדן הזהות האישית.

יש לשי אשכנזי אצבעות ארוכות של אמן ופרצוף של ילד עצוב מדי. ילד נטול שורשים או בית שאיבד ביום אחד גם את המשפחה שהייתה מסביב, המשפחה שקיבלה אותו כבן של... כל זמן ששניהם היו בחיים.

עצוב לי על הילד הזה.