כידוע קוויקי או סטוץ הוא זיק משיכה מינית מזדמן בין אישה לגבר גם אם כל אחד מהם נשוי באושר לבן או בת זוגו. יש כאלה שקיבלו חינוך סגפני שיסרבו לו בכל מקרה. יש כאלה שמחפשים אותו ולא מוצאים וזה גורם להם תסכול. יש כאלה שהוא נא להם בקלות ויש כאלה שמעולם לא הזדמן להם. אבל בכל המקרים קוויקי נעשה מרצון על ידי גבר ואישה בוגרים. אם הוא לא נעשה מרצון הוא אונס נתעב.

נניח שמה שהיה בין ניצב בר לב לבין שתי הנשים שהתלוננו נגדו אינו אונס, כי אם היה אונס הוא ראוי לשבת כשכנו של קצב בבית האסורים. אבל סטוץ ישן כבר מנע ממנו את המפכ"לות, גם אם הוא היה המועמד הראוי מבין כל המועמדים. האם דבר כזה יכול לקרות במדינה נורמלית.

ושתי הנשים המתלוננות. האם יכול להיות שזו שכבר ברור לכל שהיה בינה לבין בר לב קוויקי התלוננה מתוך קלות דעת כששמעה שאישה אחרת שאינה מכירה כלל התלוננה על משהו מיני נגד בר לב. האם יכול להיות שהיא אמרה לעצמה: "יאללה, נדפוק את הממזר ששכח אותי אחרי הסטוץ". מין נקמה קטנונית שנקראה בדרכה במקרה.  ואילו האישה השנייה - כל מה שנשמע לטובתה ולהצדקתה הוא שהיא "דוקטורית". מה זה הטיעון האידיוטי הזה שמניח שמי שעשה דוקטורט באוניברסיטה הוא דובר אמת בהגדרה.

אני מודע היטב לפגיעותן הבלתי נסבלת של נשים, כל הנשים, וקודם כל בידי כל הדתות וגם בידי רוב רובם של הגברים שהם בדרך כלל שוביניסטים. אבל יש גם שכל ישר והגינות מינימלית שבה חייב כל אדם באשר הוא, גבר כאישה. לא כל פלירט או ניסיון לפלירט כשרחוקים מהבית הוא הטרדה מינית. במיוחד כשמישהי נזכרת בו אחרי שנתיים ומכריזה לתקשורת שהיא נזכרה בו רק כששמעה שבר לב הוא אחד המועמדים לתפקיד המפכ"ל ו - "אני לא מסכימה שאיש כמוהו יהיה מפכ"ל." מה נותן לגברת א. את הזכות הזו להסכמה או אי-הסכמה? העובדה שהיא "דוקטורית", כדברי חברותיה הרצות לתקשורת.