0

1 תגובות   יום חמישי, 25/11/10, 20:18

מעצי היער הכבדים

הנחתי לי שורות,שורות

לבנות בקתה בה אסתתר

בימי הגשם הקרים.

בראש גבעת הרקפות

בניתי לי במו ידיי

פינה קטנה להישמר

לקול דופקו של חורף קר.

בימי הסתו המתהפך

הערמתי לי במבואתה

שקים שקים של עצב נם

זה שנטמע בי כחבר.

ועם הגשם הראשון

העמסתיהם להגֶן

אל תוך בקתה קטנה של חום

אחד אחד נערמים.

בלילות חורקי בדידות

על מיטתי העמוסה

פרמתי לי פתילי קשרים

להיזכר,אף בכאב

הלא גם הוא

נקרא

חיים.

(כל הזכויות שמורות ליגאל פילר)

דרג את התוכן: