כותרות TheMarker >
    ';

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    תגובות (35)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      30/11/10 19:28:

    צטט: גרבו 2010-11-30 11:23:35

    אכן ניק משלים עם הדברים,
    מקבל תדרוך ומה שמניע אותו היא
    האהבה והצפייה לפגוש בניקול,,,
    סליחה על האיחור בתגובה,,,,
    מרתק כתמיד
    תודה גרטה.*:*

    .

    לא איחרת גרטה יקרה, מתי שאת קוראת זה

    בסדר. התגובה שלך מעודדת אותי כמו תמיד

    ומשמחת אותי מאוד. המון תודות גרטה. 

      30/11/10 19:26:

    צטט: ron294 2010-11-28 16:56:11

    אלה הם רגעי מתח במצב של קרצ'נדו גובר.
    תודה על עוד קטע מהפנט.
    רוני

    .

    תודה מקרב לב עבור המלים החמות ועבור

    העניין הרב בתכניי רוני. 

      30/11/10 11:23:

    אכן ניק משלים עם הדברים,
    מקבל תדרוך ומה שמניע אותו היא
    האהבה והצפייה לפגוש בניקול,,,
    סליחה על האיחור בתגובה,,,,
    מרתק כתמיד
    תודה גרטה.*:*

      28/11/10 16:56:
    אלה הם רגעי מתח במצב של קרצ'נדו גובר.
    תודה על עוד קטע מהפנט.
    רוני
      27/11/10 18:22:

    צטט: Eve688 2010-11-27 16:12:09

    המתח גובר . קשה לי להאמין שניק כל כך תמים.
    לדעתי, יפתיע בגדול.
    חוץ מזה, אין לו ברירה.
    כביכול, הוורוטיץ עושה בו מניפולציות, אך רק למראית עין.
    חשה בהפתעה קרבה בצעדי ענק...
    כתיבתך מעולה. אוהבת לקרוא את סיפורך.

    .

    אין לו ברירה זה נכון מאוד. וורוטיץ מאוד מנוסה

    בתחום הרגיש הזה. כמו בכל מותחן ההפתעות

    טופחות לנו בפנים מאחורי כל סיבוב...

    המון תודות עבור השבחים אווה ושבוע נעים. 

      27/11/10 18:20:

    צטט: י ו נ י ת 2010-11-27 07:38:06

    מרתק
    אבל לא חדש לי :-)
    *
    שבת שלום חבר

    .

    לא חדש?!? ספרי מהן חוויותייך יונית.

    המון תודות ושבוע נפלא. 

      27/11/10 18:19:

    צטט: אגני הממליץ בנועם* 2010-11-27 05:48:45

    פשוט נפלא.

    ''

     ''    ''''

             ''

    צובר כוחות...
    כח האהבה. כח הרוחני. כח השכלי.  וכח החיים.

    .

    המון תודות עבור התגובה הנלהבת.

    שבוע נפלא אגני. 

      27/11/10 18:18:

    צטט: .האחת. 2010-11-26 22:38:45

    מרתק...
    כרגיל...סוחף...
    **********

    המון תודות האחת.

    שבוע נעים. 

      27/11/10 18:17:

    צטט: .האחת. 2010-11-26 22:38:45

    מרתק...
    כרגיל...סוחף...
    **********

    .

    המון תודות האחת,

    יפה שנסחפת. 

      27/11/10 18:16:

    צטט: צוער סוכנות לביטוח 2010-11-26 22:27:05

    מרתק ומלא מתח :-)

    .

    אני שמח מאוד שקראת ונהנית,

    צוער והמון תודות עבור הברכות. 

      27/11/10 18:14:

    צטט: anaatti 2010-11-26 22:13:42

    אכן ניק שרוי בתוך מסך ערפל של פחדים ודאגה..
    ונשאב לתוך כל המהלכים שנעשים בו,,
    מפאת מצבו הריגשי הוא אינו מזהה את המניפולציות,,.*

    המתח מתפתח...

    .

    מתפתח על אש קטנה ענתי, אבל בעוצמה

    רבה. הוא מזהה ומדחיק ומכאן הפחדים...

    המון תודות ענתי. 

      27/11/10 16:12:
    המתח גובר . קשה לי להאמין שניק כל כך תמים.
    לדעתי, יפתיע בגדול.
    חוץ מזה, אין לו ברירה.
    כביכול, הוורוטיץ עושה בו מניפולציות, אך רק למראית עין.
    חשה בהפתעה קרבה בצעדי ענק...
    כתיבתך מעולה. אוהבת לקרוא את סיפורך.
      27/11/10 07:38:
    מרתק
    אבל לא חדש לי :-)
    *
    שבת שלום חבר

    פשוט נפלא.

    ''

     ''    ''''

             ''

    צובר כוחות...
    כח האהבה. כח הרוחני. כח השכלי.  וכח החיים.

      26/11/10 22:38:
    מרתק...
    כרגיל...סוחף...
    **********
    מרתק ומלא מתח :-)
      26/11/10 22:13:
    אכן ניק שרוי בתוך מסך ערפל של פחדים ודאגה..
    ונשאב לתוך כל המהלכים שנעשים בו,,
    מפאת מצבו הריגשי הוא אינו מזהה את המניפולציות,,.*

    המתח מתפתח...
      26/11/10 21:20:

    צטט: רפאלה. 2010-11-26 13:36:25

    *****
    **********
    **********

    .

    וואו כמה כוכבים להתגדר בהם רפאלה,

    הפוסט האחרון שלך על הפיצוץ בחיפה

    היה מרגש ממש. היה לכם מזל גדול!

    המון תודות ושבת שלום. 

      26/11/10 21:18:

    צטט: ניקיטה10 2010-11-26 09:47:37

    ***

    קבלתי את המברק אודי, אתה עשר.

    המון תודות ושבת שלום. 

      26/11/10 21:16:

    צטט: בטי 2000 2010-11-26 09:19:10

    קשה לי להאמין ..שניק תמים....

    אין לו הרבה אופציות...ולפיכך נוהג כך...

    וניקול....עוד ימים ידברו.....מן הסתם..

    חיים..כתיבתך מדהימה...כרגיל

    שבת מבורכת

    בטי

    .

    ניתן להניח שהוא היה קצת תמים בתחילת

    הדרך, אך לאחר שבי וכל התלאות הן שם

    והן השהות המשמימה בניו יורק למד כמה

    דברים. כך בכל אופן אני בונה את דמותו.

    ונכון אופציות רבות אין לו... ואיך אומרים  

    אצלנו: 'הוא שפוט של ניקול'.

    המון תודות בטי ושבת מהנה.

      26/11/10 21:06:

    צטט: צילום בזמן אמת 2010-11-26 08:58:27


    נהדר ...מרתק כהרגלך

    שב"ש

    .

    המון תודות צ.ב.א  הרמה אני

    מקווה קרובה לצילומים שלך.

    שבת שלום 

      26/11/10 21:04:

    צטט: דיוטימה 2010-11-26 08:27:29

    "ממתין לך ג'וב מכניס ותוכל להשיב להם את כספם ואפילו לתמוך בהם עד יומם האחרון עלי אדמות!'" "...ההצהרה הדרמטית הזו כוונה לעודד את ניק ובו זמנית לשעבד את ניק למטרותיהם..."
    בקי היטב במלאכתו, הוורוטיץ הזה, מהלכים לו אל ליבו הנבוך של ניק והסופר בקי היטב בטבע האדם וממשיך להוביל את הדמויות באמינות רבה!

    .

    הביקורת החמה שלך דיוטימה (זו אכן ביקורת ולא רק תגובה)

    מאוד משמחת אותי והשבחים בפרט. אני כמובן אינני רשאי

    להעיד על עצמי לטוב או לרע, ולכן המלים שלך המעידות עד

    כמה התרשמת מהקטע, הן ציון דרך מלהיב, תמריץ שיסייע

    לי להמשיך ולכתוב עוד עלילות בעתיד. המון תודות דיוטימה.

    שבת נעימה ומלאת השראה.

      26/11/10 20:57:

    צטט: *מרוית באהבה.* 2010-11-26 06:04:14

    איזה כייף לפתוח את הבוקר עם סיפורך.

    ממשיך לרתק אותי ולסחוף אותי עוד ועוד.

    קדימה תזדרז עם הפרק הבא בבקשה.לשון בחוץ

    כוכב וחיבוקי לך יקירי.

    ''

    .

    אני מודה לך מאוד רווית נפש יקרה וקוראת

    נאמנה שלי, עבור העידוד והתגובות החמות

    והנלהבות, המפתיעות אותי מדי פעם.

    אין מלים בפי. סופשבוע נפלא רווית. 

      26/11/10 20:54:

    צטט: סאלינה 2010-11-26 05:48:03

    חיים יקר,
    תודה על עוד פרק בסיפור המתח וההרפתקאות בו
    מככב ניק חברנו וניקול הטיפה פחות חברתנו....
    מה יעשה הלאה או יותר נכון מה מתכננים עבורו...
    זאת נדע בהמשך...
    סופשבוע נעים ורגוע !!
    סאלינה

    .

    ההמשך קרוב מאוד סאלינה, ודברים רבים

    כמובן יתבררו וגם יסתבכו, איך אפשר שלא...

    המון תודות סאלינה וסופשבוע מהנה. 

      26/11/10 13:36:
    *****
    **********
    **********
      26/11/10 09:47:
    ***
      26/11/10 09:19:

    קשה לי להאמין ..שניק תמים....

    אין לו הרבה אופציות...ולפיכך נוהג כך...

    וניקול....עוד ימים ידברו.....מן הסתם..

    חיים..כתיבתך מדהימה...כרגיל

    שבת מבורכת

    בטי

      26/11/10 08:58:

    נהדר ...מרתק כהרגלך

    שב"ש
      26/11/10 08:27:

    "ממתין לך ג'וב מכניס ותוכל להשיב להם את כספם ואפילו לתמוך בהם עד יומם האחרון עלי אדמות!'" "...ההצהרה הדרמטית הזו כוונה לעודד את ניק ובו זמנית לשעבד את ניק למטרותיהם..."
    בקי היטב במלאכתו, הוורוטיץ הזה, מהלכים לו אל ליבו הנבוך של ניק והסופר בקי היטב בטבע האדם וממשיך להוביל את הדמויות באמינות רבה!

      26/11/10 06:04:

    איזה כייף לפתוח את הבוקר עם סיפורך.

    ממשיך לרתק אותי ולסחוף אותי עוד ועוד.

    קדימה תזדרז עם הפרק הבא בבקשה.לשון בחוץ

    כוכב וחיבוקי לך יקירי.

    ''

      26/11/10 05:48:
    חיים יקר,
    תודה על עוד פרק בסיפור המתח וההרפתקאות בו
    מככב ניק חברנו וניקול הטיפה פחות חברתנו....
    מה יעשה הלאה או יותר נכון מה מתכננים עבורו...
    זאת נדע בהמשך...
    סופשבוע נעים ורגוע !!
    סאלינה
      25/11/10 23:41:

    צטט: CPA Oved Haklay 2010-11-25 23:27:57

    מרתק

    .

    תודה עובד, אני שרותקת.

    סוף שבוע נעים. 

      25/11/10 23:27:
    מרתק
      25/11/10 21:53:

    צטט: debie30 2010-11-25 21:49:39

    הם הרי הקשוחים והאכזריים יותר מכל,

    רק הווייטקונג יכול להתחרות בהם,

    מביניהם זוועתי יותר. א

    ך אם אני רוצה לראות את ניקול שוב,

    מוטב שאשמור על מוצא פי!

    האם אין זה העיקרון הזהה 'אומרטה'

    המדריך אותם ואת המאפיה... ל

    מה שאשקר את עצמי, מוטב שאודה באמת,

    אני כבר תקוע בבוץ הזה עד צווארי!

     

    חיים,

    לניק מהבהבת לרגע הנורה האדומה,

    אך הוא מתעלם ממנה...

    מחכה לפרק הבא בקוצר רוח.


    תודה וסופשבוע נפלא

    דבי

    .

    הוא לא מתעלם דבי הוא משלים עם גורלו,

    על אף הספקות. המון תודות דבי וסוף שבוע

    מלא השראה. 

      25/11/10 21:49:

    הם הרי הקשוחים והאכזריים יותר מכל,

    רק הווייטקונג יכול להתחרות בהם,

    מביניהם זוועתי יותר. א

    ך אם אני רוצה לראות את ניקול שוב,

    מוטב שאשמור על מוצא פי!

    האם אין זה העיקרון הזהה 'אומרטה'

    המדריך אותם ואת המאפיה... ל

    מה שאשקר את עצמי, מוטב שאודה באמת,

    אני כבר תקוע בבוץ הזה עד צווארי!

     

    חיים,

    לניק מהבהבת לרגע הנורה האדומה,

    אך הוא מתעלם ממנה...

    מחכה לפרק הבא בקוצר רוח.


    תודה וסופשבוע נפלא

    דבי

    0

    הקינוח 'משימה בשלט רחוק' – קטע

    35 תגובות   יום חמישי, 25/11/10, 21:05

    http://cafe.themarker.com/image/1815975/
    'ובכן...' חייך אליו ג'והן, מיד לאחר שהמלצר הפנה להם את גבו. יש לי רק עוד כמה פרטים בודדים אודות העניין הכה יקר עבורך, אך די בהם כדי להנחותך אליה. הפרטים הבודדים האלה הם למעשה ההוראות שלך.' הוא ציין בהחלטיות מבלי להרפות מעיניו של ניק, קורא אותו כמו ספר פתוח. זה היה רגע קריטי, הוא חייב לשכנע את ניק כי "ניקול שלו" נשמרה עבורו בלבד. אם היא משכה בכמה חוטים בינתיים וניהלה רומן אחד או יותר זה לא עסקו של ניק כמובן, וגם לא עסקו שלו. אולם זה לא היה יעד מסובך להשגה, אמונתו העיוורת של ניק הוכחה כבלתי ניתנת לערעור, ודבר ככל הנראה לא יגרום לו לשנות את דעתו.

    'אתה מבין ללא כל ספק שאני לא מכיר אותה, והפרטים הבודדים אותם אני יודע וכבר שמעת אותם ממני, הם לא יותר מאשר הוראותיך.'

    המלים הללו נחתו על ניק כמו מפולת שלגים. ניקול ידעה כל פרט ופרט גם את הזעיר ביותר... לא טעיתי אז, היא ידעה בדיוק איך, מתי וכיצד! לעומת ג'והן שיודע רק שם וזה יכול שם קוד של חברה, ככל שהדבר נוגע לו! לא עם סייגון היו לה קשרים אלא אתם! היא חלק מרשת העכביש הסבוכה הזו, כמו ג'והן וכפי שאני מהווה חלק ממנה מעתה ואילך – בין אם אני רוצה בכך או לאו! אם האלוהים הקדושה! המאפיה היא קבוצה של ילדים בהשוואה למקצוענים היעילים והאכזריים הללו! זה הם! זה הם ללא ספק שביימו את ההצלה שלי... זה הם מאחורי המוות של עלובי החיים האלה שליוו אותי לשולי הג'ונגל, רגע לפני שההליקופטרים הופיעו... אבל האם זה יכול להיות אמיתי...? האם אני יכול להיות כל כך חשוב עבורם...? הוא נקלע לבלבול חושים מוחלט, ולא היה מסוגל להאמין להערכותיו הוא שזה עתה חלפו במוחו. אלוהים הטוב... הוא לא חדל לחשוב מזועזע עד עומק נשמתו. הם הרי הקשוחים והאכזריים יותר מכל, רק הווייטקונג יכול להתחרות בהם, מי מביניהם זוועתי יותר. אך אם אני רוצה לראות את ניקול שוב, מוטב שאשמור על מוצא פי! האם אין זה העיקרון הזהה 'אומרטה' המדריך אותם ואת המאפיה... למה שאשקר את עצמי, מוטב שאודה באמת, אני כבר תקוע בבוץ הזה עד צווארי! הוא סיכם לעצמו בהבזק מודעות פתאומי. אם ברצוני לשרוד מוטב שאסתום את פי! הוא השתעל קלות מנסה להתאושש, להתרכז, במאמץ לקרוע מעליו את מסך הערפל של הפחדים והדאגה.

    ג'והן דיבר אליו, הוא יכול היה לראות את שפתיו הנעות, אולם לא שמע אלא את המלים האחרונות.

    הדלת נפתחה והמלצר הופיע פעם נוספת. בדיוק בזמן! כמו התגבורת של חיל הפרשים במערבון, המגיעה ברגע האחרון... ניק הרהר בהקלה.

    'אנו רוצים שדבר לא ידאיג אותך, הדאגות הן שלנו.' ג'והן המשיך בדבריו מיד לאחר הסתלקותו של המלצר. 'התכנון של כל ההכנות הדרושות הן באחריותנו.'

    'איזה דאגות, מה אמרת לפני רגע?' ניק קטע אותו. 'מצטער לא עקבתי אחר המשפט האחרון שלך.'

    לנקבה הזאת יש אחיזה מהממת עליו! הסלאבי הרהר בשביעות רצון רבה מתגליותיו. 'אני אחזור על עיקרי דבריי, הם ההוראות שלך!' הוא ציין ברמז קל בלבד של אזהרה, והמשיך מיד במונולוג שלו בסבלנות. 'ביום שני הבא אתה תיקח את הרכבת של שמונה בבוקר למונטריאול. ארוז את בגדיך וקח מעט כסף אתך, נאמר חמש מאות ירוקים...'

    'חמש מאות ירוקים, מאיפה אני צריך לקחת סכום כזה של כסף?!?' קטע אותו ניק בפאניקה פתאומית. רכבת למונטריאול ביום שני זה ועוד חצי אלפייה על הראש שלי... 'אבי נגר בגמלאות ואני... עבדתי איזה חמישה ימים בודדים במהלך שמונה עשר החודשים האחרונים!'

    'האם אין לאביך חשבון חיסכון?'

    'כן יש לו, אבל אני לא יכול לבקש ממנו סכום כזה. אני גר בביתו, אוכל על שולחנו, כל שמונה עשר החודשים האלה.'

    'יש לך את כל סוף השבוע לשכנע אותו.'

    'אבל איך... אני נטל על צווארם, אני לא עובד, אני מסתובב עם פרצוף חמוץ כל היום ולא עושה כלום.'

    'הרגע, אני יודע, אני יכול לספק לך את הכסף הזה בזה הרגע. אך הדברים חייבים להיראות טבעיים! יש המון עבודה שם, פתח כל עיתון ותראה בעצמך.' הוא הוסיף וערך הפוגה קלה להלעיט את פיו בנתח הבשר האחרון על צלחתו. אך לא המתין לניק להשמיע את הסתייגויותיו. 'אמור להוריך שממתין לך ג'וב מכניס שם, וכדי להקל עליך אמור להם כי החלטת ללמוד להשלמת תואר. אתה תלמד בערבים כמובן.'

    'ומה אם אני אכשל, אני לא טוב בזה, אף פעם לא הייתי...'

    'אל תזלזל בעצמך, אתה עדיין צעיר מאוד ואינך יודע למה אתה באמת מוכשר!' השיב לו ג'והן בנחרצות, כאילו שהוא מכירו מזה שנים רבות. 'בוא נסתכל על זה מזווית אחרת, האינך חושב ששינוי דרסטי בחייך כמו השינוי הנוכחי שאתה עומד לחוות, יוציא אותך מהאדישות שלך? האינך סבור שנוכחותה של ניקול תביא אותך להישגים שלא חלמת להשיג בחייך?'

    ניק כחכך בגרונו, הוא לא היה משוכנע עדיין.

    'אף אחד לא הציע לך ג'וב אולם לא תשקר להוריך. משום שממתין לך ג'וב מכניס ותוכל להשיב להם את כספם ואפילו לתמוך בהם עד יומם האחרון עלי אדמות!'

    אחד המלצרים הגיח עם הבעלים בעקבותיו, הבעלים עצר ליד שולחנם. 'נהנים מהאוכל אני מקווה?'

    'בהחלט ונהנים מאוד, תודה.' ג'והן חייך אליו באדיבות.

    'אני שמח לשמוע ואני הוא זה החייב להודות לכם רבותיי.' הבעלים ציין ונע לשולחן אחר.

    הקינוח הובא ולמרות שהם היו חופשיים לדבר הם קינחו בשקט, ג'והן הוסיף לבחון את פניו.

    'אוקי, לקחתי את הרכבת,' ניק קטע את הדממה המעיקה שנפלה ביניהם לפתע. 'הגעתי לשם ואז מה?'

    'נהג מונית יאסוף אותך, הוא ייצור אתך מגע ויתייחס אליך כאל מכר וותיק שלו. לא תצטרך לחפש אותו, זו המטלה שלו למצוא אותך. הוא יקרא בשמך, יחבק אותך ואתה תחקה אותו. זה כל מה שאתה צריך לעשות, פשוט לא? וזה דרך אגב כל מה שאתה צריך לזכור.'

    לוורוטיץ לא היה יותר זמן להקדיש לניק. הארוחה הסתיימה והתגובות האיטיות של ניק עלו על עצביו. למרות הניסיון הנרחב שלו וסבלנותו, נמאס לו. הוא כבר רצה לראות את כל העניין מאחוריו. יש לו פגישה בעוד שעה מרגע מסוים זה, עם צעירה נאה ביותר, שהוא השתוקק לחבק ולנשק שוב. הם תינו אהבים בפגישה האחרונה שלהם רק שלשום, והניחוח של עורה העדין דגדג את נחיריו עדיין, או האם זה נובע מהזוג הצעיר בשולחן הסמוך? הקרבה שלהם הטרידה אותו לפתע, הוא הזמין את החשבון שילם אותו ועשה מאמץ להשלים את הפגישה עם ניק כהלכה. 'הוא יביא אותך לכתובתך החדשה, אתה לא צריך לבקש יותר מזה, לא כן?' הוא הוסיף ליידע את ניק. 'אם הוא לא יעדכן אותך בפרטי השלבים הבאים, אל תדאג, ניצור אתך קשר, לא נשאיר אותך באפלה.' הוא הוסיף בפרץ צחוק מוזר ועצבני, שנשמע כמפייס ומאיים באותה המידה.

    'אני אלווה אותך לתחתית, אני רוצה ללחוץ עמך ידיים!' הוא ציין בחיוך שכולו נדיבות וחום. 'אני לא חושב שנוסיף להיפגש בעתיד, אולם אני אעשה את מיטב מאמציי לעבוד עמך שוב!' ההצהרה הדרמטית הזו כוונה לעודד את ניק ובו זמנית לשעבד את ניק למטרותיהם, והייתה מלווה באחת מהבעות הפנים הכנות ביותר ברפרטואר של וורוטיץ.

     

    © חיים קדמן 1991 – כל הזכויות שמורות

     

    דרג את התוכן: