אני שאהבתי אותך ,

שעשיתי הכל כמו שצריך בדמיוני

לפי הספרים לפי השירים,

הותרת בי רטט עזוב,

את יושבת כמו בול עץ בוהה על מסך ערפל,

לא רואה כלום ממטר, אף פעם לא ראית איש ממטר ,

ומה אני - אויר ללא מוצא,

רודפת אחרייך כמו טיפשה מנסה לגונן עלייך

מכל טרף ואת הפכת לי לאויבת סמויה.

את נהנית להסתכל על מילים חלקלקות

אבל הכוס שלי חלק מדיי לטעמך,

של תינוקת את אומרת ,

פדופיליות תמיד היה הצד החלש שלך,

לפעמים את תוהה מהיכן הגעת ומה מקור ההשראה שלך

לחלק סטיקים מיובשים באינטרנט לאנשים זרים ולמכור להם

שאת רוקדת בחצי סיבוב על כיסא הגלגלים

שלך ומגלגלת ג'וינט תוך כדי-

תתעוררי ההזיות נגמרו כשחשבתי על

הימים בהם נגעתי בך ונאנחת,

אני תמיד מזייפת אבל נהנת  בכל זאת

לשמוע אותך את נשימותייך

כחצי נשימה והתנשפות קלה ,

זה מעורר בי רגעים של תקווה -

זה מתוק-חמוץ  מדיי בשבילי,

לא תודה, הלכתי , זבש"ך.