לשרה יש נוכחות. המון נוכחות. האישה הזאת היא כל כולה נוכחות. אין בה אפילו מיליגרם אחד שאינו גורם לך להרגיש בנוכחות.

היא בת למעלה משישים, בכך אין ספק, וקשה לנחש. שיערה הקצר בתספורת קוצים אופנתית, צבוע לחום כהה. על פניה המלאים משקפי ראייה גדולים, מדגישים את קו הגבות. העיניים מאופרות ברימל שחור וקו כחול. שפתיה המלאות חפות מאיפור. אין לה קמטים מלבד אותם קמטי הבעה כשהיא מדברת, בקול הבס העמוק. לאוזניה עגילי זהב צמודים בצורה של עיגולים גדולים, במרכז אבן אדומה כהה. העגילים בהחלט מדברים באותה שפה של המשקפיים. נדמה שהזהב משתלב בצבע עורה השחום קלות ונותנים לו ברק וגימור איכותי במיוחד.

היא עוטה מעיל שחור גדול וקשה לראות את הביגוד שתחתיו. יחד עם זאת אפילו הצעיף משדר נוכחות בגווני הירוק והזהב שרקומים בתוכו. מתחת למעיל מציץ הסוף של חצאית שחורה ונעלי צבא.

על האצבע האמצעית של יד שמאל טבעת ענקית, מזהב, עם אבן רובי אדומה וגדולה, חלק מסט התואם לעגילים. ביד ימין תמצא המון טבעות זהב דקות על כל האצבעות, אפילו על האגודל. לעולם לא תדע האם אחת מהם היא למעשה טבעת נישואין.

שרה מתיישבת ברביעיות לצד חברותיה לעבודה בשעת בוקר מוקדמת שכזאת. היא בדרכה לנהל סניף של רשת קמעונאית. מעמדה בעבודה אינו מאפשר לה להיות ידידותית לחבריה ולכן היא מקפידה לנסוע איתן אחת לכמה ימים בתחבורה הציבורית. בשאר ימות השבוע, תיסע בג'יפ. מפעם לפעם הנייד שלה מצלצל, ספק שרוצה לשאול, עובד שמחפש הנחייה. כמה רצתה שתהיה זו ביתה או אחת מנכדותיה. כשהיא אומרת "הלו" לתוך השפורפרת, במבטא אנגלוסקסי כבד, יש בקולה ציפייה. אחר כך תשמע אכזבה.

שרה היא בהחלט סוג של "הגברת הראשונה". כל נוכחותה מודעת לעובדה. והיא שולטת ביד רמה. לו רק היתה מצטרפת לפוליטיקה, לו רק היתה מעזה להגשים את יעודה.

שרה איננה דמות לסיפור קצר. היא דורשת נובלה שלמה. והאמת? מגיע לה.