כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    רוזמן יחיאל חיליק

    הבלוק עוסק בחומרים המאפשרים לכל אחד מאתנו לבנות שורה, טור, קיר, חומה, בית, לנקד, לפסק, לכרוך ולהציג את היצירה על רבדיה, גווניה, פלאיה ומנעמיה.
    http://www.facebook.com/roseman.hilik

    0

    "מלח הארץ"

    4 תגובות   יום שבת, 27/11/10, 13:10

     

     

    מלח הארץ

     

    "אַתֶּם מֶלַח הָאָרֶץ, וְאִם תֹּאבַד לַמֶּלַח מְלִיחוּתוֹ, כֵּיצַד תֻּחְזַר לוֹ? הֵן לֹא יִצְלַח עוֹד לְשׁוּם דָּבָר כִּי אִם לְהַשְׁלִיכוֹ הַחוּצָה לִהְיוֹת מִרְמָס לְרַגְלֵי הַבְּרִיּוֹת". (מתי, פרק ה׳ 13)

     

     

     

    השבוע התפרסמה ב"הארץ" כתבה רחבת היקף אודות עבודת המאסטר של מנאל שלבי, פמניסטית ערביה, חברת המפלגה הקומוניסטית הטוענת טענה גורפת אודות הקושי של נשים ערביות לרכוש לעצמן מקום נוכח עויינות גברית, יהודית, פוליטית, מגדרית – וכלשונה -  "הכי קשה להיות אשה, פלסטינית, אזרחית ישראל, פעילה פוליטית, פמיניסטית".

     

    באמת?

     

    ואני במשך שנים סברתי שהכי קשה להיות גבר, אשכנזי, לוחם, בעל משפחה,  עובד אדמה, בעל נחלה או חבר קיבוץ האמור להמשיך לשאת על עצמו הבטחה להמשכיות היסטוריה מפוארת של הגשמה ויצירה, קליטה ותרומה לחברה, לכלכלה, לחוסנה ויציבותה של המדינה. ושאינו מקבל השלמת הכנסה, לא דיור ציבורי ושחוק טל אינו פוטר אותו משירות צבאי. קשה מכל, לשאת על הגב את הטפילים התובעים לפטור אותם מכל חובותיהם האזרחיים.

     

    לאותו גבר, "מלח הארץ ", אין שום קרן מלגות שתוכל לקדם אותו, לתמוך בו, הוא אינו ערבי, מזרחי, אתיופי, עיוור, חרש, יוצא ברית המועצות לשעבר, חבר קהילת גמ"ח,  הוא אינו שייך לקהילת מתפללי בית הכנסת ואינו נזקק למועצה דתית כלשהי .

     

    זה אותו גבר שיהודה שנהב מכנה אותו אטוּם, נצלן, גזען, שמאל מזויף, ליברל מזויף, מכחיש פערים חברתיים, הומניסט מערבי התלוש מההוויה החברתית.

     

    גבר זה הוא חוטר ונצר ליהודים שמאסו בחיי השנור, בתלות רבת שנים בפריץ, בקיסר, בגוי, בשכן, בגביר ובאחר. חלוצים שהחליטו לקחת את גורלם בידיהם. אין כאן ביטול תורה, או התנכרות למצוות היסוד של  מתנחלי הארץ הזו, אלא רצון לקיים את רוחה של התורה:  "אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁבָּאתִי לְבַטֵּל אֶת הַתּוֹרָה אוֹ אֶת הַנְּבִיאִים; לֹא בָּאתִי לְבַטֵּל כִּי אִם לְקַיֵּם...." (מתי ה:17 )

     

    לתקווה זו של קיום דברי הנביאים לא היו שותפים ערביי ארץ ישראל אשר פרעו ביהודים שחיו בארץ הזו, לשאיפה זו לא היו שותפים יהודי אתיופיה, סוריה, עיראק, מצריים, אלג'יריה, מרוקו, תוניסיה, לוב, או כל ארץ מוסלמית אחרת בה חיו היהודים בכבוד (לדברי היסטוריונים מזרחיים) בטרם "הועלו" לישראל.

     

    סבי עליו השלום, עלה לארץ בסוף המאה התשע-עשרה מתימן. סבי שייך לעליה הדתית ולא לעליה שבאה לייצר "יהודי חדש". סבי לא נטש את הלימוד, את הגמרא, הכיפה, הציציות, ספסל בית הכנסת. סבי לא התכחש לאוצרות הדת היהודית, אך לאמר עליו שהייתה לו תודעה של הקמת חברה חדשה, מדינה, הנהגה פוליטית, יהא משום עשיית שקר היסטורי. סבי אינו שייך למלח הארץ, ילדיו לא התגייסו לסיירות, גם לא נכדיו, ילדיו לא רכשו נחלות חקלאיות ולא עבדו את האדמה, גם לא נכדיו, ילדיו לא יצרו בתחום האומנות הפלסטית, התנועה, השירה והפרוזה. ילדיו נכדיו ניניו וצאצאיו התפזרו על פני הארץ מבלי שנטלו חלק בהנהגתה, בעיצוב תרבותה, עברה וחזונה.

     

    אצל הגבר, "מלח הארץ", קיים משא כבד שעליו "לפרק". עליו לעכל את עובדת היותו שייך לגרעין היוצר של החברה הישראלית. לגרעין שמליחותו מכשירה תבשילים חברתיים, תרבותיים, ביטחוניים. מליחות המסממת כל תביעה או תלונה כנגד "החברה" כישות ברת-יכולות של נתינה. ל"חברה" יש לתת, לתרום, להתנדב. בקורס טיס האחרון שיעור הקיבוצניקים והמושבניקים היה פי חמישה עשר משיעורם באוכלוסיה. המליחות הזו עוברת בתורשה ואין לעקור אותה. מספר בני עדות המזרח בקורס היה 4 (מהם שניים למשפחה מעורבת). מספר הדתיים 4 (פחות משיעורם באוכלוסיה).

     

    הגבר, "מלח הארץ" הוא עובד אדמה. כמה קשה הבחירה הזו בעידן המודרני. כאשר כל חבריו יושבים על כורסאות היי-טק, ממלאים את שורות העסקנים הפוליטיים, אוחזים במשרות ציבוריות, ממשיך "מלח הארץ" לעבד את נחלתו, לקדם בדרכים מודרניות את משק החלב, את הלולים האוטומטיים, את הכלים החקלאיים, זני הענבים, זני הכותנה, הנשירים, טיוב הקרקע, השקייה. "מלח הארץ" הקים את החברה הגדולה ביותר בעולם להשקייה, טפטוף ובקרה חקלאית. שיאים רבים קבע "מלח הארץ" לתנובתה של האדמה, בין אם זו אדמת בעל סביב הקיבוץ בנגב ובין אם זו אדמת שלחין הזקוקה למים המצויים כאן במשורה.

     

    להיות "מלח הארץ" אינו דבר מובן מאליו. יש לעמול קשות כדי להיות ראוי לתואר, למרות דפוסי ההורשה הקיימים כאן. פייר בורדיה, הפילוסוף הצרפתי, אשר חקר את התרבות הצרפתית וגרורתה האלג'יראית תבע את מושג ההביטוס, כשם מקוצר לכללי המשחק התרבותיים של עם, חברה, מעמד.

     

    ההביטוס של "לחם הארץ" הוא הקשה ביותר. מעין סגפנות מהולה בכאב ואובדן, זיעת-עמלים מעורבת בדמעות השכול, ביכורי קציר חיטים נישאים בטנא עם מחשבי בקרה, עת זמיר הגיעה עת לסכור את פיות המלעזים, טפילי העת הזו.

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    ,

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/11/10 16:47:



      היי ידידי
      יש לזכור שאת השיוך ל- "מלח הארץ" טבעו האחרים, לא האדם עצמו.
      הוא הלך אחר לבו, עשה כרצונו, ואם חש כי מוטל עליו! - הייתה זו בחירתו.
      ככל הידוע עיטור זה גרם להם נחת, כתוסף לפרי עמלם שהתממש.
      אדם יוצר וחי בעולמו, ודי לו בזה


      ''

      ''

      ''

        28/11/10 08:43:

      צטט: יובל רובין 2010-11-28 08:41:10

      הדבר הקשה ביותר בלהיות נצר למשפחת "מלח הארץ" היא העובדה שהאידיאולוגיה והשליחות שאתה משרת מפקיעים אותך מעצמך. השירות והחובה לשרת את הרשת החברתית לה את שייך באים לפני ההחובה לשרת את עצמך, את מי שאתה. השילוב הזה יוצר חברה שיכולה לייצר בקלות לאומנות א-מוסרית ולצפות מחבריה הנאמנים ביותר לשרת את הלאומנות הזו ללא כל פקפוק. ראינו בהיסטוריה את ההשלכות לחברה מסוג זה, ואנחנו רואים את ההשלכות האלה עד היום בכל מיני חברות ועמים. החיפוש אחר "עצמך" הוא לעתים קרובות מייגע ומתסכל, וכרוך במפגשים רבים עם כל מה שזר לך, אך בסופו של דבר - זהו הניצוץ שאלוהים בחר ליטוע בך. לכן, דינן של אידיאולוגיות להיבחן בזהירות ובספקנות רבה על ידי מי שחברים בהם. בכל מקרה - אהבתי וכיכבתי

       

      מעולה!!!
        27/11/10 14:08:
      אהבתי
      מאוד!
      עוצמתך
      ניכרת
      בכל שורה!
      גם הציטוטים
      חזקים ומחזקים
      את התיזה!
      כה נכון
      כה צודק!
      תודה
      על
      הכיוון
      האידיאל
      ובעיקר
      על מימושו!
      אוריאל זוהר

      ארכיון

      פרופיל

      חיליק רוזמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין