כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    קנולר

    כל מה שמרגיז אותי, או מהנה ומי יודע אולי גם אי אלו הגיגים

    ארכיון

    תגובות (23)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      11/12/10 19:16:

    צטט: דנה.גל 2010-12-11 10:12:04

    קראתי לפני מליון שנה ועכשיו מתחשק לי שוב... תודה

     

     

     

    דנה, את לא תצטערי.

      11/12/10 10:12:
    קראתי לפני מליון שנה ועכשיו מתחשק לי שוב... תודה
      1/12/10 17:53:

    צטט: mom.doc 2010-12-01 10:45:45

    יש לי מטופלת שזה הספר האהוב עליה ביותר.
    ראיתי אותו פעם בספריה של המועצה האזורית שלנו.
    תודה יהודית.

     

     

     

    לאופי את רופאה נהדרת אם את מדברת עם מטופלים על הספרים שהם אוהבים.

      1/12/10 17:52:

    צטט: קאיה 2010-12-01 14:40:05

    צטט: קנולר 2010-11-30 23:11:59

    חוית אני בעד חנופה בכל מצב, עוד אף אחד לא מת מזה. מצד שני לא לימדו אותנו שאסור לשקר? ראית שאריה בא?

    משקר? מואה? אמרתי "כשאגיע לגיל" אבל לא אמרתי איזה  .

     יצא לנו madar tej מהביקור של אריה?

     

     

     

    בשביל זה תצטרכי לבקר אצל אמא שלו.

      1/12/10 14:40:

    צטט: קנולר 2010-11-30 23:11:59

    חוית אני בעד חנופה בכל מצב, עוד אף אחד לא מת מזה. מצד שני לא לימדו אותנו שאסור לשקר? ראית שאריה בא?

    משקר? מואה? אמרתי "כשאגיע לגיל" אבל לא אמרתי איזה  .

     יצא לנו madar tej מהביקור של אריה?

      1/12/10 10:45:
    יש לי מטופלת שזה הספר האהוב עליה ביותר.
    ראיתי אותו פעם בספריה של המועצה האזורית שלנו.
    תודה יהודית.
      30/11/10 23:11:
    חוית אני בעד חנופה בכל מצב, עוד אף אחד לא מת מזה. מצד שני לא לימדו אותנו שאסור לשקר? ראית שאריה בא?
      30/11/10 23:07:

    צטט: Arye 2010-11-30 16:14:45

    תודה על ההמלצה! קניתי את הספר (מאחר שאני כבר בן 40-ומשהו), כדי לקרוא בטיסה ארצה ב-10 לדצמ'. באנגלית הוא נקרא
    Mr. God, This is Anna

     

     

     

    אז בעוד כמה ימים נוכל להחליף חוויות

      30/11/10 16:33:

    צטט: קנולר 2010-11-30 11:54:08

    צטט: עט להשכיר ניצה צמרת 2010-11-30 01:15:27

    מר אל כאן אנה. רק השם עושה לי להתרגש. לא קראתי בנעוריי ואני מקבלת את המלצה שלך כי עברתי כבר את שנתי ה-40 זה מכבר. אפשר למצוא את הספר בחנויות?

     

    אפשר להתחנף לבעלות הפוסט, להשבע שהספר יוחזר ולקבלו לזמן מדוד.קריצה

     

     

    אני שומרת לעצמי את הזכות להתחנף אל בעלת הפוסט כשאגיע לגיל.

    בעצם אני מוכנה להתחנף אליה גם עם בלי הספר.

      30/11/10 16:14:
    תודה על ההמלצה! קניתי את הספר (מאחר שאני כבר בן 40-ומשהו), כדי לקרוא בטיסה ארצה ב-10 לדצמ'. באנגלית הוא נקרא
    Mr. God, This is Anna
      30/11/10 12:02:
    תודה לך קנולרית יקרה על השיתוף
    אני לא קוראת בזמן האחרון אבל אשמח לקרוא מתישהו.
    נשיקות וחג חנוכה שמח
    D
      30/11/10 11:54:

    צטט: עט להשכיר ניצה צמרת 2010-11-30 01:15:27

    מר אל כאן אנה. רק השם עושה לי להתרגש. לא קראתי בנעוריי ואני מקבלת את המלצה שלך כי עברתי כבר את שנתי ה-40 זה מכבר. אפשר למצוא את הספר בחנויות?

     

    אפשר להתחנף לבעלות הפוסט, להשבע שהספר יוחזר ולקבלו לזמן מדוד.קריצה

    מר אל כאן אנה. רק השם עושה לי להתרגש. לא קראתי בנעוריי ואני מקבלת את המלצה שלך כי עברתי כבר את שנתי ה-40 זה מכבר. אפשר למצוא את הספר בחנויות?
      29/11/10 23:56:

    צטט: דיוטימה 2010-11-29 17:05:54

    סקירתך מעניינת ומסקרנת.
    המלצתך בסוף הדברים: "... ספר פילוסופי שאסור לקריאה לפני גיל ארבעים", תמוהה מעט, מאחר שהשאלות עולות - אם באמת ואם כביכול - מנפש רכה...

    הזכיר לי כמובן את המלצת -ציוויו של הרמב"ם על "מורה נבוכים" שלו...
    האומנם עד כדי כך יש בו בספר הילדים הזה כדי לבלבל נבוכים?

    משערת שלא טרחו להוציא מהדורה חדשה של ספר מיוחד שכזה, בטענה: "אינו שיווקי".

    הנהניתי מהביקור!

     

     

    דיוטימה, אכן מחשבתי על כך שגם בקבלה אין לעסוק  לפני גיל ארבעים. נכון ששאלות פילוסופיות עולות בגיל צעיר, אבל אני חושבת שאין די אורך רוח בגיל הזה לעקוב אחרי ניסיונותיה ומחשבותיה של ילדה קטנה כפי שהן עולות בתחכום רב מספר זה.

      29/11/10 23:51:
    טינקרבל, בועז, בת יוסף, דני טל, גלילה - תודה על תגובותיכם-חיממתם לי את הלב.
      29/11/10 17:05:

    סקירתך מעניינת ומסקרנת.
    המלצתך בסוף הדברים: "... ספר פילוסופי שאסור לקריאה לפני גיל ארבעים", תמוהה מעט, מאחר שהשאלות עולות - אם באמת ואם כביכול - מנפש רכה...

    הזכיר לי כמובן את המלצת -ציוויו של הרמב"ם על "מורה נבוכים" שלו...
    האומנם עד כדי כך יש בו בספר הילדים הזה כדי לבלבל נבוכים?

    משערת שלא טרחו להוציא מהדורה חדשה של ספר מיוחד שכזה, בטענה: "אינו שיווקי".

    הנהניתי מהביקור!

      28/11/10 22:30:
    איזו סקירה יפה ומעניינת, קנולר.
    פוסט שכול כולו מעיד עליך.
    מקסימה אחת
      28/11/10 16:16:
    תודה על הסקירה.
      28/11/10 09:16:
    סיקרנת אותי. אחפש.
      28/11/10 08:43:
    ראשית, תודה על ההמלצה.
    ועכשיו לעניין עצמו (:
    התעלומה הזאת, של זהות המחבר/סופר
    שבתה את ליבי.
    את האלמנט הזה הזכרתי פעם באיזה
    סיפור קצר שכתבתי.
    לא מזמן חשבתי להרחיב את העניין הזה,
    בסיפור קצר נוסף..., זה מנקר לי בראש
    כבר מס' ימים. כמה מוזר שהעלית את
    הפוסט הזה, שאולי מעט יעיר בי ת'מוזה...
    (~:
      27/11/10 18:24:
    ספר נפלא
      27/11/10 18:19:
    לבנה, איך את מצליחה תמיד להיות הראשונה? תודה.
      27/11/10 17:24:
    יהודית,
    תודה על ההמלצה.
    שבוע טוב.

    מר אל כאן אנה - סקירת ספר

    23 תגובות   יום שבת, 27/11/10, 14:10

    סיימתי כרגע את קריאת הספר  מר אל כאן אנה, שזכרתיו מקריאה ראשונה כספר מופלא ומיועד לילדים ונוער. הספר מנוקד ומאוייר  בידי פאפס, יצא לאור ב-1974 ותורגם מאנגלית בידי אוריאל אופק  ב-1979.

     

    הספר מתאר את מעלליה של אנה, ילדה שובבה וצמאת ידע שברחה מביתה אותו היא מתארת בספר כ"חדר של שוטרים עם דם". היא נפגשת עם פין, בחור ענק, פשוט וכמוה סקרן וצמא ידע בלילה ערפילי בשנות ה-30 של המאה הקודמת, על הרציף במזרח לונדון. בספר מתאר פין את שלוש השנים וחצי שהשניים בילו ביחד לפני שאנה מתה בתאונה לפני שנתה השמינית. הוא מתאר את חוויותיהם במירוץ אחר שאלות בנוגע לחיים, מתמטיקה, כימיה, ומר אל - חברה הקרוב ביותר של אנה.

     

    דרך הספר נשאלות שאלות רבות על מהות הקיום שלנו, על אמונה, על החיים ועל המוות. שאלות אלו מוגשות בצורה ישירה וכמעט לא ערוכה בשפה של ילדה בת 5 ונענות גם בעזרת הגיון של ילדה בת 5. או כמו שמתאר את זה פין:

     

    באחרית דבר כותב אוריאל אופק כי הספר הובא לידו בידי מו"ל שספר לו כי המחבר ביקש להישאר בעילום שם. המו"ל חשב  לפי תוכן כתב היד כי כתב אותו תאולוג, פילוסוף, או מתמטיקאי אבל כשהאיש הגיע הוא ראה בחור מגודל שהציג את עצמו כפין, שגדל בשכונת פועלים בלונדון  וניחן בנפש תמימה וסקרנית. לא היה ידוע דבר מעבר לכך. 

     

    בשל יופיו של הספר השאלה בדבר זהותו של המחבר רדפה אחרי ומאחר והכרתי את אוריאל אופק המנוח שאלתי אותו, באחת ההזדמנויות  מי זה באמת פין. אופק משך בכתפיו ואמר, כל מה שכתבתי באחרית דבר זה מה שאני יודע.

     

    בהמלצת חברה מהעבודה נברתי בספרייתי, מצאתי את הספר וקראתי אותו בשנית בהנאה גדולה. הספר העוסק במהות האלוהים לפי מחשבותיה של ילדה קטנה קדם בהרבה להולדתו של "אלוהי הגוגל" ושם בזכות הויקפדיה גיליתי כי  מדובר בספר של סופר בשם סידני ג'ורג' הופקינס, שחי בסומרסט באנגליה. אך גם מידע זה הוא בגדר שמועה, לפי הויקיפדיה.

     

    למידע בויקיפדיה נכתבו מספר תגובות של אנשים שמאד, מאד לא אהבו את הספר, ולכן היה לי חשוב לכתוב עליו. לדעתי, הספר שיועד לבני נוער הוא בעצם ספר פילוסופי שאסור לקריאה לפני גיל ארבעים. מאד ממליצה עליו לבעלי לב תמים וסקרן, כמו הגיבורה והמחבר.

     

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      קנולר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      הודעות מערכת קפה דה מרקר