לנגע הבא שמתי לב אצל גברים ונשים כאחד: תיאור אישי בקפה דה-מרקר/פייסבוק/וכו' המורכב משורת הצהרות תלושות על הרגלים אזוטריים ו/או מטפוריים ו/או בלתי-אפשריים שכביכול משרטטים את דמותו (המקורית והמפתיעה) של הכותב.
דוג' לגבר: בונה ספסלים, שותה בלי סוכר, סופר ציפורים, מדבר בתמונות, דובר קירגיזית עתיקה, קוטף פרחים אבל לא דורך על הדשא.
דוג' לאישה: מדברת בשתיקה, מקשיבה בקול, רודפת דרקונים, מאבדת מפתחות, לא באה עם אחריות, ממלאה מציתים.
את שתי חתיכות הזבאללה הנ"ל כתבתי בפחות מדקה ועם מינימום שכתובים. אז הנה היתרון הראשון בגישה הזו: חוסכת זמן ומחשבה.
יש יתרונות נוספים, שהראשי שבהם הוא במקרה גם היתרון היעיל ביותר בכל צורת תקשורת: היעדר משמעות. התיאורים הללו מוסרים בדיוק אפס מידע, מלבד המסר "אני מתוחכמ/ת", ובכך מבטיחים את המסתוריות המשגעת של בעל/ת הפרופיל - כי כידוע לנו, אין מצב שמישהו לירי וקשה-לפענוח יהיה נאד נפוח ומשעמם.
ולכן, כשירות לקורא, להלן טיפים לכתיבת תיאור אישי מסוג זה:
1. על הרשימה להיות מורכבת בעיקר מפעלים.
2. יש לכלול לפחות פועל שלילי אחד (1) שמראה מה הכותב/ת לא עושה או אוהב/ת. דוג': לא שומר קופונים, לא מחייכת בצילומים.
3. עוזר לכלול ניגודים או יענו-ניגודים. הללו ימחישו את הטבע המורכב שלך. דוג': אוהבת ילדים, סולדת מכלבלבים; רואה כדורגל, שונא ספורט.
4. לא לחשוב - לשפוך! חשוב: המטרה איננה אשכרה "לומר" משהו (פפפפט! איזה רעיון ארכאי ומייגע...), אז חובה לתת דרור לתת-מודע וליצירתיות הטבעית שלך, שהיא כידוע אינסופית ואהובה על הבריות.
בהצלחה!
Smugness is not a good quality (אילוסטרציה) |
ההלך
בתגובה על יושבים
ההלך
בתגובה על הבלה-בלה על התבוללות היא בלילת בילבולים מהבולבול
תגובות (40)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מצבך בכלל לא רע. הייתי מוריד את "עושה ניסויים בבני אדם", אבל חוץ מזה הכל ענייני וברור - בכלל לא הבליל הפלצני הנידון בפוסט שלי. :)
"יש יתרונות נוספים, שהראשי שבהם הוא במקרה גם היתרון היעיל ביותר בכל צורת תקשורת: היעדר משמעות. התיאורים הללו מוסרים בדיוק אפס מידע, מלבד המסר "אני מתוחכמ/ת", ובכך מבטיחים את המסתוריות המשגעת של בעל/ת הפרופיל - כי כידוע לנו, אין מצב שמישהו לירי וקשה-לפענוח יהיה נאד נפוח ומשעמם."
אחח, תענוג. אתה יכול לחזור על זה שוב, בבקשה? זה כל-כך מרגיע! (כמובן שזה גרם לי לרוץ ולבדוק עד כמה חטאתי אצלי בתיאור. ספרתי רק 3 פעלים ו-0 ניגודים, ואני יודעת שרציתי להגיד משהו, אז נראה לי שיצאתי בסדר)
אני מרימה את הכפפה, אבל אני לא בטוחה אם האוגרים שיש לי בראש מתכננים לנוע בקרוב כדי להפיק מספיק אנרגיה להמציא שאלות מוצלחות כמו של"עושי עבודות היד על פוסטר בר רפאלי בשני חלקים".
ברור שהכל פיברוק של פיברוק של פיברוק, אבל יודעת מה? השאלון הוא רעיון לא רע. גם אני אהבתי אותם, ביחוד כיון שידעתי איך לבחור את התשובות שיתנו לי תוצאה שתחמיא לאגו שלי. רוצה לעבוד במשותף?
פפפט זה צליל שאט נפש קל הנוצר בנשיפה בין השיניים העליונות לשפה התחתונה. הוא נשמע כך: PFFFT.
את "לומר" אני אשאיר כאנדרטה לבורות שלי.
וחוץ מזה מה זה בעצם "לומר"?
פפפפפט.
שיכול להגדיר את זה. לפחות ביחס לאנשים שהכרתי מחוץ לקפה ומה שהם אומרים על עצמם, לפעמים זו ממש בעיית שיפוט, איך נאמר את זה? שמתברר שאנשים לא ממש מכירים את עצמם, וכל זה, מבלי שאני נכנסת למושג או למשמעות של ה- false self
כמו ציור או רישום. היכולת להעתיק אוביקט באופן מדויק לבין אלה שלא מסוגלים. היכולת לצטט מישהו מדוייק ואלה שלא יכולים.
אם הייתי מדברת על מוזיקה, אז קיים המטרונום המחדד את הצליל ואומר מתי יש זיוף ומתי לא. יש לנו מרכזים במוח שחלקם לא מכויילים ואז אנשים רואים מה שבא להם.
זה לא מדעי, זה נסיון להסבר "ספרותי" על תופעה אנושית.
הרבה אנשים עושים את זה - אני חושב שזה דווקא אחד מהעקרונות החיוביים של הבלוג (וכתיבה בכלל): חשיפה סלקטיבית לשם אפקט מסוים. בתיאורי הפרופיל מהסוג שתיארתי, עם זאת, לא חושפים אפילו טפח. יותר מפברקים טפח.
סתם ניסיתי אולי לא בהצלחה מרובה
לעשות ויזואליזציה של אחת מההגדרות שלך.
חחחחחחחחח
לקחתי צילום ממאגר בחו"ל
אני ידועה כטיפשה
אבל לא עד כדי כך.
את לא בכיוון - אין לי מושג של מי התמונה, אבל אני מקווה שלא של מישהי אמיתית בקפה. להבהרה: הפוסט מבודח ולא נכתב על אף אחד או אחת אישית. קפיש? :)
זה מקרה, שכל מילה תזיק, לא?
תגיד לי אם אני בכיוון?
הרעיון האמיתי או הרעיון המבודח בפוסט?
זה לא בדיוק אותו דבר - את אשכרה אומרת משהו בתיאור הנ"ל, מוסרת מידע קונקרטי ומפיגה מסתורין במקום לבנות אותו. אין לך מה לדאוג, את לא מחונטרשת.
זה לא בדיוק אותו דבר - את אשכרה אומרת משהו בתיאור הנ"ל, מוסרת מידע קונקרטי ומפיגה מסתורין במקום לבנות אותו. אין לך מה לדאוג, את לא מחנטרשת.
אולי הייתי הולכת על עיקרון "משיכה שלילית"
לא ספונטאנית, לא אוהבת את שלמה ארצי
וגם לא פתוחה להצעות.
זה דווקא מעולה לדעתי - התחייבות ברורה להימנע מבחירת נושא אולטרה קלישאית. לא נפלת בכלל. :)
או, אין הנחתום! שכחתי את זה. אין הנחתום זה נהדר. זה אומר: זה לא שאין לי מה לספר על עצמי. להפך, אני עמוק, חם ומדליק, אבל מידת הצניעות שאני מבורך בה מונעת ממני. ואני גם שולט במסורת ישראל ומכתמיה, אבל שנון להפליא, ולכן לא אצטט את הפתגם כולו.
ואלה היו 60 שניות על הנושא "איך הופכים שאלונים משמימים ובאנליים לקודים של סאב טקסט".
("לא בלוג על יחסים" :-) )
בונד.
ג'יימס בונד.
התיאור האישי המחונטרש הזה הוא רק אחד מתריסרי תיאורים מחונטרשים הנהוגים באתר (כולל שלי, אני מניח). אני שמח שיכולתי לסייע לך עם הערכה מקצועית. מה את אומרת על "אין הנחתום"?
קופה "אוּ! אוּ!" או קופה רושמת?
הכל למען השחוֹק והג'עג'וע. סתם דבר שהבחנתי בו באתר. כמובן שגם אנשים מעניינים רבים משתמשים בפטנט הנזכר בפוסט. :)
ידעתי שאנשים שאני אוהב לקרוא עשויים להתאים לפוסט - אבל כמו בפסיכומטרי, זה שכל הנאדים כותבים כזה, לא אומר שכל הכותבים כזה הם נאדים. או שזה נאדות?
העיקר הצחוק. :)
לדעתי אפשר כל יום לכתוב משהו חדש.
באמת.
שוחה בעמוקים בלי מצופים
התיאור האישי המחונטרש זה כמעט טוב כמו "רק על עצמי לספר ידעתי". שזה במילים אחרות: לא מצאתי אפילו דבר אחד לספר על עצמי, אבל אני מלא בענווה חיננית וגם יש לי השכלה פואטית רחבה.
דווקא אין שלילי בכלל, אני מאוד חיובית וכמובן ערטילאית מאוד. אבל אי אפשר לטעות אצלי. קופה נשארת קופה :)
ישר ולפנים. בלי חישובים ובלי חשבונות
עושה משופמים ועושה שפם.
לא עוצר באדום ולא נוהג
קשור מאוד לסינרה של אימי ז"ל.
עשיר מאוד, בתולעים. אוהב לדוג.
אתה בחור באמת מדהים.
:-)