איך לגבב תיאור אישי מחונטרש ב-60 שניות
לנגע הבא שמתי לב אצל גברים ונשים כאחד: תיאור אישי בקפה דה-מרקר/פייסבוק/וכו' המורכב משורת הצהרות תלושות על הרגלים אזוטריים ו/או מטפוריים ו/או בלתי-אפשריים שכביכול משרטטים את דמותו (המקורית והמפתיעה) של הכותב.
דוג' לגבר: בונה ספסלים, שותה בלי סוכר, סופר ציפורים, מדבר בתמונות, דובר קירגיזית עתיקה, קוטף פרחים אבל לא דורך על הדשא.
דוג' לאישה: מדברת בשתיקה, מקשיבה בקול, רודפת דרקונים, מאבדת מפתחות, לא באה עם אחריות, ממלאה מציתים.
את שתי חתיכות הזבאללה הנ"ל כתבתי בפחות מדקה ועם מינימום שכתובים. אז הנה היתרון הראשון בגישה הזו: חוסכת זמן ומחשבה.
יש יתרונות נוספים, שהראשי שבהם הוא במקרה גם היתרון היעיל ביותר בכל צורת תקשורת: היעדר משמעות. התיאורים הללו מוסרים בדיוק אפס מידע, מלבד המסר "אני מתוחכמ/ת", ובכך מבטיחים את המסתוריות המשגעת של בעל/ת הפרופיל - כי כידוע לנו, אין מצב שמישהו לירי וקשה-לפענוח יהיה נאד נפוח ומשעמם.
ולכן, כשירות לקורא, להלן טיפים לכתיבת תיאור אישי מסוג זה:
1. על הרשימה להיות מורכבת בעיקר מפעלים.
2. יש לכלול לפחות פועל שלילי אחד (1) שמראה מה הכותב/ת לא עושה או אוהב/ת. דוג': לא שומר קופונים, לא מחייכת בצילומים.
3. עוזר לכלול ניגודים או יענו-ניגודים. הללו ימחישו את הטבע המורכב שלך. דוג': אוהבת ילדים, סולדת מכלבלבים; רואה כדורגל, שונא ספורט.
4. לא לחשוב - לשפוך! חשוב: המטרה איננה אשכרה "לומר" משהו (פפפפט! איזה רעיון ארכאי ומייגע...), אז חובה לתת דרור לתת-מודע וליצירתיות הטבעית שלך, שהיא כידוע אינסופית ואהובה על הבריות.
בהצלחה!
 Smugness is not a good quality (אילוסטרציה) |