כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    על פלאש ואהבות אחרות

    אחרי שלוש שנים של תכנות פלאש ואהבה עזה למקצוע הזה, אני מפסיק את הכל כדי לעבור לאיזור מוכה הקסאמים וללמוד שם קולנוע.

    כדי לא לשכוח, אנסה לכתוב פה דברים....

    ג'ו

    0 תגובות   יום שבת, 27/11/10, 18:44
    פרולוג:

    פנים, יום, סט צילומים

    ג'ו נמצא בסט של סרט, הסט הוא סט גדול עם תאורה וניצבים. הוא מתפקד שם כעוזר תאורה ועוזר הפקה וסאונדמן. באמצע הרמה של סט הוא מחזיק חצובה גדולה בידו האחת ופנס כבד בשניה, ועל כתפו תיק מצלמה גדול. הוא נראה קצת שאינו מתאים למקום, אך היחס של שאר העובדים הוא רגיל (הם אינם מזלזלים בו). הבמאית יושבת מול המוניטור ומחזיקה את התסריט, מסתכלת על התסריט ומתכננת בראשה את השוט הבא. עוזר הבמאי מגיע אליה ולוחש לה באוזן.

     

     ע. במאי

    אנחנו עידכנו את הלו"ז, נחזור לצלם בעוד 10 דקות.

     

    הבמאית מהנהנת בחיוב, היא קצת לחוצה מהדברים. עוזר הבמאי יוצא מהפריים.

     

    ג'ו עוצר, מתלבט כמה שניות ולבסוף מחליט. הוא מתקרב אל הבמאית ונעמד לידה, היא מסתכלת עליו והוא עליה. הוא עדיין מחזיק את הדברים עליו. לבסוף הוא מתעשת ופונה אל הבמאית.

     

    ג'ו

    אני מצטער, אני הבטחתי לסרט אחר שאני אעזור להם. הם פשוט עושים דוקומנטרי והם רצו שאני אתראיין.

     

    הבמאית מוציאה טלפון סלולרי ומתחילה לדבר בו תוך כדי דיבור של ג'ו. לאחר כמה מילים, הוא עושה תנועה חדה כדי להשתיק אותו.

    ג'ו
    אנחנו יכולים למצוא מחליף.

    הבמאית חוזרת על תנועת ההשתקה בעצבים. ג'ו מתנועע בחוסר שביעות רצון.
    הבמאית מסיימת לדבר בטלפון ופונה אל ג'ו.

    בימאית
    אל תלך. [מחייכת] אני צריכה אותך.

     

    ג'ו עוצר שניה. עושה חישובים בראשו. הוא מתלבט בין שתי ההתחייבויות שלו, לבסוף הוא מחליט.


     

     

    סצינה ראשונה:

    חוץ, יום, חצר של בית פרטי.

     

    חצר הבית של ג'ו היא חצר גדולה מלאה בעצמים ישנים, חלקים של מכוניות, כלים לפרזול, לול עם תרנגולות ומכוניות ישנות. ג'ו שומר את כל הדברים האלו למקרה שיצטרך אותם. הוא אינו חושב על כך שייתכן שתהיה לו את האפשרות לקנות חדשים.

    רני הוא כתב בערוץ המקומי אשר קיבל משימה להביא סיפור טוב למהדורת יום שישי. הוא אינו מכיר את ג'ו, רק משמועות וג'ו עצמו לא מעניין אותו. הוא רק יודע שג'ו יכול להביא סיפור מאוד מעניין.

     

    ג'ו מגיע ממרפסת ביתו, סוחב על גבו שולחן ושני כיסאות ומניח אותם במרכז החצר, בזמן שהצלם מתמקם בעמדה בה הם רוצים לצלם את ג'ו. רני נשען על עמוד ומעשן סיגריה. כאשר ג'ו מסיים לשים את הכיסאות זה מול זה, רני מעיף את חצי הסיגריה הדולקת בחצר של ג'ו.


    רני ניגש לג'ו בזמן שהצלם מסדר את המצלמה, ומנסה לפתוח איתו שיחה בעמידה כדי לשבור את הקרח.

    הצלם מסדר את מצלמת הוידאו המקצועית על חצובה ובודק שהכל עובד.

    רני לוחץ לג'ו את היד.

     

     

    ג'ו:

    ככה זה בסדר?

     

    רני:

    [מצביע על הכיסא של ג'ו] אני רוצה שתזיז את זה, שיהיה בדיוק מולו.

     

    ג'ו מזיז את הכיסא ורני מסמן לו, כך כמה שניות עד שרני מסמן שהוא מרוצה.

    רני:

    קודם כל, תודה שהסכמת להתראיין לסרט שלי.

     

    ג'ו:

    מממ אם אפשר לעזור. מה בדיוק אתה רוצה לדעת?

     

    רני:

    אני הייתי רוצה שתדבר על הפעילות שאתה עושה למען הקהילה.

    איך אתה עוזר לאנשים, סוגר פינות לאנשים, בקיצר עוזר להם.

     

    ג'ו:

    תודה רבה אבל... אני לא חושב שזה כל כך חשוב שאני אדבר [בזמן הדיבור, רני קוטע אותו]...

     

    רני (קוטע את ג'ו):

    זה בסדר, אני אשאל אותך שאלות ואתה פשוט תענה עליהן. אני אציג אותך.

     

    ג'ו:

    אני לא יודע... מה יש להגיד פה?

     

    רני:

    אל תדאג. אני אדובב אותך.

     

    ג'ו:

    אוקיי....

     

    רני:

    תעזור לי פה, ג'ו, אני רק צריך את הראיון הקצר הזה וזהו.

     

    צלם:

    רני, אני מוכן.

     

     

     

    רני יושב על הכיסא שג'ו הביא לו, וג'ו מתיישב על הכיסא שלו. הכיסא, שהושם על פינה של אבן, מתנדנד ומט ליפול. ג'ו, שהתיישב עליו, מגיב מהר. הוא מנסה לתקן את ישיבתו בעוד רני מסתכל עליו. הוא נלחץ מכך ותנועותיו נהיות מגושמות.

    בסופו של דבר, הכיסא מתיישר.

     

    רני מסתכל על הצלם, ומסמן לו להתחיל לצלם. הוא מסתכל על ג'ו. ג'ו מנסה לדבר ראשון בכדי להשיח את הדעת מהתקלה שקרתה עכשיו.

     

    ג'ו:

    אוקיי.

    על מה אתם רוצים שאני אדבר?

     

    רני:

    עליך.

    מה אתה עושה בחיים?

    מה אתה חושב על עצמך?

     

    ג'ו:

    עליי... אה... אני משתדל לחיות פשוט.

    ו... לא יודע מה יש לי לספר.

     

    רני:

    אתה ידוע כאחד שאוהב לעזור לאחרים, במה אתה עוזר להם?

     

     ג'ו נלחץ מהשאלות האלו. הוא מדבר בהססנות, כל שאלה פוגעת בו והוא מתפתל בכסאו. לאט לאט השאלות נהיות מלחיצות עוד יותר. ג'ו עדיין מנסה לשים על פניו ארשת רגועה שתסתיר את הסערה שבפנים.

     

    ג'ו:

    כן.. אם הם צריכים...


    רני מעוות את פניו, וממשיך ללחוץ.

     

    רני:

    הגיעו אלי שמועות שאם צריך לארגן משהו, להעביר דירה לשפץ משהו, אז לפנות אליך, כי אתה עושה את זה.

    איך כולם יודעים שאם יש תקלה או בעיה כלשהי, טלפון אליך ואתה מסדר את הכל?

     

    ג'ו מנסה להתייחס ברצינות אל השאלה. הוא עוצר וחושב עליה. הוא חוזר עליה כמנסה לחשוב.

     

    ג'ו:

    איך הם יודעים? ...

     

    רני:

    גם שמעתי שאתה עושה את זה גם בתור פרנסה. שאתה מתנדב בעמותות אבל אתה עצמאי.

     

    ג'ו:

    זה נכון...

     

    רני:

    ושאתה נורא משתדל ולוקח על עצמך המון אחריות, ומתקשרים אליך אם יש בעיה.

     

    ג'ו מרגיש מאוד נבוך ולא נוח.

     

    ג'ו:

    מממ כן...

     

    ג'ו מסתכל על המצלמה מספר שניות בלי להגיד מילה.

     

    רני:

    אני רואה שאנחנו קצת מתקשים להפתח פה... [פוזל לעבר הצלם וחוזר להסתכל על ג'ו ממשיך לשאול בצורה מהירה וחסרת סבלנות]

    ספר לי על הילדוּת שלך. איפה גדלת? מה אתה אוהב לאכול? מהם הקונפליקטים הפנימיים שלך? מה אתה מרגיש? את מי את אוהב? למה אתה עושה את מה שאתה עושה? מהן השאיפות שלך בחיים? לאן אתה שואף להגיע? מה מניע אותך? אילו תחביבים יש לך? אילו תחביבים היו לך בילדות? האם הגשמת את כל חלומותיך? האם אתה בדרך להגשימם? ספר לי על הדברים שאתה עושה, מהו הפרוייקט הקשה ביותר? האם חששת לעשותו? איך הגיב מי שהזמין את הפרוייקט? האם אתם עכשיו חברים? האם יש לך חברים? היית מגדיר את עצמך אדם חשוב? האם אחרים מגדירים אותך כחשוב? איך אתה נראה בעיני אחרים? איך היית רוצה להיראות בעיני אחרים? מה אתה עושה בזמנך הפנוי? כמה זמן פנוי יש לך? מה דעתך על חיי זוגיות? יש לך חברה? אישה? אהבה?

    מי אתה באמת?

     

    תוך כדי דיבורו של רני, ג'ו מתחיל להרגיש שלא בנוח עם כל השאלות. הוא מתנועע בחוסר נוחות על הכיסא, אך אינו אומר מילה. הוא מנסה לחשוב ברצינות על כל אחת מהשאלות, אך לפני שהוא מגיע לתשובה כבר נשאלת שאלה אחרת. ג'ו לאט לאט מסתגר בתוך עצמו. אך הוא אינו רוצה לאכזב את רני.

     

    כאשר ג'ו מרגיש שאינו יכול לשאת בלחץ, הוא קופץ ממקומו באמצע אחת מרצף השאלות, רני ממשיך ומסיים לשאול את השאלה בזמן שג'ו ממתין בעצבנות בשביל שיוכל לשאול:

     

    ג'ו:

    רוצים לשתות משהו?

     

    רני מבין שהוא לחץ את ג'ו יותר מידי ומנצל את ההזדמנות כדי להיות ידידותי. 

     

    רני:

    וואלה כן, למה לא.

    תה בשבילי וקפה בשבילו.

    תודה.

     

    לאחר שג'ו קם לעמדת הקפה, רני לוחש לצלם.

     

    רני:

    קוס אמק עם הבן אדם הזה!

     

    ג'ו הולך להכין את הקפה.

    בזמן שג'ו מתעסק בעמדת הקפה, רני והצלם מתעסקים עם ציוד הצילום. הם מתחילים לדבר על הסרט והמצלמה ומעלים תהיה למה לא הייתה קלטת. רני מעיף צ'פחה לצלם. הצלם מכניס קלטת למצלמה, כל אותו זמן ג'ו בעמדת הקפה.


    במהלך הפעולה הבאה, נשמעים פלאשבקים של השיחה, הם נשמעים בהתחלה רגילים והופכים סוערים יותר ומלחיצים יותר. ג'ו נשאר במבט חתום, עם עוויתות קטנות בפנים מידי פעם.  המצלמה מתקרבת לאיטה אל ג'ו.

    ג'ו ניגש לעמדת הקפה ולוקח כוס ריקה ביד ימין ומקפיץ אותה באוויר בסיבוב ותופס אותה ביד שמאל. לוקח שקית תיון ומעיף אותה באוויר באותו הזמן שהוא מעיף בסיבוב את המיכל החרסינה הסגור של הקפה, תופס אותו בשתי ידיים ומספיק להרים כוס ריקה ולתפוס את התיון בתוכה. לוקח שתי כוסות ריקות ומקפיץ אותן באוויר בסיבוב, מעיף באוויר שתי כפיות ותופס את הכוסות בשתי הידיים ומניח על השולחן, תופס את הכפיות בשתי הידיים ומכניס למיכל הקפה ומעמיס חופן קפה לתוך שתי הכוסות. לוקח את מיכל הסוכר ומסובב אותו על אצבע אחת, מוריד לשולחן ומוזג בשתי כפיות ל-3 הכוסות. פותח קופסה של עוגיות במשיכה אחת של הקרטון ומקפיץ אותן באוויר, עושה סיבוב במקום ומרים צלחת ריקה ותופס את העוגיות בצלחת. מקפיץ את הקומקום בקשת מיד ימין ליד שמאל עושה סיבוב במקום ותופס את הקומקום, ומוזג מים לכוסות. ביד אחת לוקח את צלחת העוגיות וביד שנייה מחזיק את כוס הקפה שלו, מתקדם לעבר רני והצלם, ושותה מהקפה.

     

     

    נשמעת שריקה מתקרבת, הוא מתרומם בחזרה וחוטף תפוח במכה בראש.

     

     

    מסך שחור 3 שניות.

     

     

    סצינה שניה:

    חוץ, יום, גן שעשועים.

     

    דני, נער כבן 15, לבוש בבגדים מסודרים שאימו הלבישה אותו, מסורק. הוא מתקרב אל ספסל אבן המוצב בסמוך לגן השעשועים, הוא רואה ילדים משחקים כדורגל ברחבה מאחורי הספסל בין העצים הדבר גורם לו לתחושת קבס, הוא הולך לאט ובצעדים מדודים. כאשר הוא מתקרב לספסל הוא מתכופף ומתיישב לאט לאט ובחוסר ביטחון על הרצפה ונשען עם גבו לספסל וצידו פונה אל הילדים המשחקים. הוא בוהה באוויר, אחר כך תופס את ראשו בידיו ומרים אותו שוב. הוא מסתכל על הרצפה מולו ולפעמים לכיוון הילדים המשחקים, הוא מחזיר את ראשו אל בין ידיו. הוא מוריד את ידיו ומכניס אותם לכיסי חולצתו. שם הוא מגלה שיש משהו. הוא מוציא מתוך אחד הכיסים פרח סגול. דני מרים את הפרח אל מול עיניו ומסתכל עליו, מרים ומוריד את הראש באנחה, במשך מספר שניות בעיניים חולמניות, ופניו נראות חסרות הבעה.

     

    דני בוחן את הפרח, מסובב אותו באצבעותיו. מידי כמה שניות הוא מרים את המבט ובוהה אל כר דשא ריק הנמצא בסמוך, ומוריד את המבט בחזרה. הוא חושב על הפרח. הוא בוחן את גן השעשועים מסביב ובוחן את הספסל עליו הוא יושב. וחוזר להסתכל על כר הדשא. הוא מעביר את ידו על שערותיו ומשם לפיו. הוא חוזר להסתכל על הפרח.

    הילדים המשחקים כדורגל מעיפים בטעות את הכדור קרוב לרגליו של דני, אך הדבר לא מזיז אותו ממקומו. הוא מסובב באיטיות את המבט אל עבר הכדור ומחזיר אותו אל הפרח. ממשיך לבהות בפרח.

     

    קובי אחד הילדים המשחקים, נער כבן 15 רזה עם מכנסיים קצרות, רץ לעבר דני כדי להחזיר את הכדור.

     

    קובי :

    [תוך כדי ריצה אל דני] היי ילד, תביא ת'כדור!

     

    אין תגובה מדני. דני מסתכל באיטיות על הכדור, ואחר כך על הילד שכבר הספיק להעמד לידו, אך אינו מסתכל לתוך עיניו. קובי עומד שם מספר שניות ומסתכל על דני בהבעת זלזול. דני אינו מגיב וכמעט ואינו מתייחס לנוכחותו של קובי.

     

    קובי:

    מה זה, מה אתה אוטיסיט?

     

    קובי הולך ומביא את הכדור. הוא מנסה להבהיל את דני ועושה כאילו הוא זורק עליו את הכדור, אך דני רק מסתכל על הפרח בלי להגיב. קובי מוותר וזורק את היד באוויר בתנועת ביטול.

     

    קובי:

    אוף יאאלה עם הילד הזה...

     

    קובי חוזר למשחק הכדורגל.

     

    דני מסתכל על כר הדשא.

     

     

     

    סצינה שלישית:

    פנים, יום, קניון.

     

    נורית היא נערה בת 14 מטופחת ויפה מאוד. לבושה בשמלה אופנתית ומשקפי שמש אופנתיות ונעלי עקב אופנתיות. הולכת כדוגמנית על מסלול ומרימה את סנטרה בהליכתה. היא מתהלכת

    בין החנויות עם 4 ערסים בני  17מאחוריה שסוחבים לה את השקיות.

    נורית נראית קצת מבולבלת וחסרת אוריינטציה תוך כדי הליכתהּ דבר מה מטריד אותה וזה ניכר בהבעת פניה. לפתע היא נעצרת ברקיעת רגליים. הערסים מאחוריה נעצרים גם כן, כל הקניון משתתק. היא מסתכל מאחוריה לוודא שהערסים עדיין שם, כאשר היא רואה אותם חוזר לה המבט של הביטחון העצמי, והיא ממשיכה ללכת בביטחון עצמי ובצעדים קצובים ואלגנטים. הקניון חוזר לשגרה.

    סמוך לחנות אופנה היא נעצרת, מסתכלת, מורידה את משקפי השמש לקצה האף, ומתבוננת בשמלה בחלון הראווה. הערסים נעצרים במרחק מה ממנה ועומדים בשורה. הם מצפים להחלטה ממנה.

     

    נורית מצביעה על שמלה.

     

    נורית:

    את זה אני רוצה!

     

     

    ארבעת הערסים מוציאים את ארנקיהם ואוספים כסף. הם עוברים אחד אחד בשורה לידה.  בזמן הזה נורית מורידה את משקפי השמש שלה עם קצות אצבעותיה מקצה האף ותולה אותם באוויר. ידיה עוזבות את המשקפיים כשהן עוד באוויר. הערס הראשון קופץ מהר כדי להציל אותן, ומצליח. נורית לא הסתכלה ולא מסתכלת בכלל על הערס ועל האירוע, עיניה נעוצות בשמלה.

    ארבעת הערסים נכנסים לחנות, נורית מזיזה את אישוניה  לעברם ומחזירה אל השמלה.

     

     

    סצינה רביעית:

    חוץ, יום, גן שעשועים.

     

    דני מחזיק פרח סגול בידו ומסתכל עליו במשך כמה שניות.

     

    בדמיונו - מופיעה לפניו על כר הדשא דמותה של נורית. נורית מחזיקה בידה את הפרח הסגול של דני, ומתבוננת בו מספר שניות. נורית לבושה בבגדים קלילים אשר מדגישים צדדים אנושיים שבה. היא מחייכת אל דני ומסמנת לו בידה להתקרב, בתנועות רכות ואיטיות. לאחר שניות מספר כאשר היא רואה שדני לא מגיע, היא מניעה את ראשה בשאלה. היא מגישה לו את הפרח ומפצירה בו במבט לקחת. פתאום היא מפנה את מבטה לצד כי משהו משך את תשומת ליבה. היא מחייכת בהפתעה. נורית זורקת את הפרח. קובי, עדיין בדמיון, עם הכדור מצטרף אליה וכורך את זרועו סביב מותנה. היא מסתכלת על דני כמה שניות במבט מתגרה ומושכת בכתפיה. שניהם עוזבים את כר הדשא.

     

    דני נאנח ומשפיל מבט, בטנו מתכווצת, והוא עוצם עיניים ומכווץ גבות, לאחר כמה שניות הוא מתעשת וחוזר להסתכל על המקום שבו עמדו נורית ודני הדמיוני, הם כבר לא שם. 

    דני מוריד את הראש, מכיס חולצתו הוא מוציא תפוח אדום ובוהה בו. הוא מסתכל על כר הדשא הריק ושוב על התפוח. הוא מושיט את התפוח כאילו מגיש לנורית, ולבסוף מתייאש וזורק את התפוח הצידה בייאוש.

     

     

    סצינה חמישית:

    חוץ, יום, חצר של בית פרטי.

     

    ג'ו חוטף את התפוח בראש ומפיל את צלחת העוגיות ותופס את התפוח באוויר, וכשהעוגיות עומדות ליפול הוא תופס את הצלחת ומציל את העוגיות מנפילה.

    ג'ו מסתכל על התפוח, הוא מניח את הצלחת על השולחן, מביט בתפוח לרגע ומביט שוב ברני. הוא מביט בתפוח ועוצם את עיניו. הוא שואף נשימה עמוקה ולוחץ את לסתותיו בנשיפה.

     

    ג'ו

    אני מצטער, אני צריך ל.... אה....

     

    ג'ו פונה אל מחוץ לחצר ומתחיל לרוץ

     

    רני:

    [לג'ו] היי רגע! לאן אתה הולך?!

    [לצלם] יאלה! תביא את המצלמה!

     

    רני והצלם מתחילים לרדוף אחרי ג'ו.

     

     

     


     

    סצינה שישית:

    פנים, יום, קניון.

     

    נורית ו-4 הערסים יוצאים מהחנות.

    ג'ו מגיע למקום המצאה של נורית בקניון, כשבידו התפוח ומאחוריו רני והצלם. ג'ו נחוש בדעתו לתת לנורית את התפוח. רני והצלם נמצאים במרחק מה מאחוריו ואינם מפריעים לתנועתו. ככל שג'ו מתקרב לנורית, צעדיו שבהתחלה היו נחושים נהיים מהוססים יותר. נורית שיצאה מהחנות, נעצרה קרוב לפתחה כדי לאפשר לערסים להתארגן על השקיות שלה ושמלתה החדשה . ג'ו אינו מתייחס אליה. הוא מרוכז בעצמו, לאט לאט הוא נהיה מהורהר בתפוח ומתחיל לחשוב. הוא נעצר. נורית שאינה רגילה לכזו התנהגות נעצרת גם היא. הערסים נעצרים מאחוריה, רני והצלם נעצרים מאחורי ג'ו במרחק מה.

    ברקע, רני מסמן לצלם והוא פותח מהר את החצובה ומנסה לסדר את המצלמה לכיוון של ג'ו.

    ג'ו מתחיל להתלבט ופתאום הוא מבין שאינו צריך לתת את התפוח לנורית. הוא מסתובב בחזרה, אך שוב מסתובב לנורית בלבטים אך בסוף מחליט. הוא מסתובב אחורה וצועד בנחישות הרחק מנורית. הוא חוצה את רני והצלם. רני נותן צ'פחה לצלם והוא מקפל את המצלמה.

     

    נורית, שרגילה שאנשים מביאים לה מתנות, מתעצבנת מכך שג'ו לא נתן לה את התפוח בסופו של דבר. היא מסתכלת בבלבול, אולי רוקעת ברגלה. ומכווצת אגרוף.

     

    יוסי הערס קולט את מה שקרה ומתקרב לנורית

     

    יוסי:

    [פונה לנורית] לטפל בו?

     

    נורית אינה מגיבה, רק מחזירה את מבטה לכיוון ג'ו ומכווצת עיניהּ ושפתיהּ.

     

    [צועק לג'ו] ת'רוצה מכות?!

    נורית מגלגלת עיניה בחוסר עניין ופונה ללכת.

    בינתיים רני והצלם דולקים בעקבותיו. 4 הערסים מסתכלים אחד על השני. יוסי מסמן לחבורה לרדוף אחר ג'ו ושניהם מתחילים לרוץ אחריו. הערסים רצים מהר יותר מרני והצלם ועוקפים אותם. בדרך הערס נותן צ'פחה לצלם.

     

     

    סצינה שביעית:

    חוץ, יום, גן שעשועים.

     

    ג'ו מגיע בריצה לגן השעשועים, רואה את דני וניגש אליו.

     

    ג'ו מגיש לו את התפוח, ודני בוהה בו אך לא מגיב. ג'ו עוצר מול דני כשידו תלויה באויר, ונועץ לו מבט לתוך העיניים. דני מביט לתוך עיניו של ג'ו. דני וג'ו קפואים במקומותיהם, דני יושב על רצפת האספלט וג'ו עומד מולו וידו מושטת אל דני עם תפוח.ג'ו מניד ראשו בשאלה ותמיהה. דני קפוא במקומו.

     

    רני והצלם מספיקים להתקרב רני נעצר במרחק סביר. הצלם נעמד לידו ומתחיל לפתוח את החצובה. רני מסתכל סביבו ומחייך חיוך שבע רצון. הצלם מסתבך עם החצובה, רני נותן לו צ'אפחה ועוזר לו לפתוח את החצובה. כאשר הם מסיימים להקים את המצלמה, רני חוכך ידיו בסיפוק.

     

    דני וג'ו עדיין מסתכלים זה על זה. עוברות מספר שניות בהם דני וג'ו קופאים במקומותיהם. מרחוק מתקרבים חבורת האנשים אשר רדפה אחר ג'ו. ג'ו מציג בפני דני את התפוח בשנית, בתנועה המבקשת מדני שיקח אותו, כאילו מפציר בו במבט: "קח כבר את התפוח!". דני מניד בראשו באיטיות לשלילה, וחוזר להשפיל מבט. ידו של ג'ו נופלת, עדיין אוחזת בתפוח. דני חוזר לבהות בדשא, עיניו עוברות מספר אנשים שהספיקו להתקרב הוא מסתכל דרכם אל כר הדשא.

     

    יוסי מוביל את החבורה צועק תוך כדי ריצה.

     

    יוסי:

    בוא אם יש לך אומץ!

     

    הנערים שמשחקים כדורגל מצטרפים אליהם וצועקים מסביבם.

     

    ג'ו מסתכל מסביב. הוא רואה את כל האנשים מתקרבים ונלחץ. האנשים מתחילים לכתר אותו. הוא נשאר במקומו מנסה לסחוט עוד קצת זמן בתקווה שדני יקח את התפוח. אך דני לא זז. ג'ו מחליט לברוח, הוא מסתכל מסביב בעיניים מחפשות. הוא רואה מקום בו הוא יוכל לחמוק החוצה, הוא מנצל פער בין שני אנשים ונחלץ ביניהם. הוא מתחיל לברוח במהירות. אחד הערסים של נורית מסתכל עליו רץ ומפנה את תשומת ליבם של חבריו.

     

    יוסי:

    הלו! מה אתה בורח!

     

    כל שאר האנשים מסתובבים לעברו, ומתחילים לרוץ אחריו. גם שחקני הכדורגל עוזבים את משחקם ומצטרפים למרדף. הכדור נשאר במקום.

     


     

     

    סצינה שמינית:

    חוץ, יום, רחוב.

     

    ג'ו רץ ברחוב ואחריו רצים כל השאר בהמולה. בריצתם הם מגיעים לספסל בו יושבים אישה זקנה ואיש זקן.

    כאשר הם עוברים, האנשים שרדפו אחרי ג'ו נעצרים. יוסי הערס קורא לעבר הזקנים.

     

    יוסי:

    בואי סבתא!

     

    האישה הזקנה מסתכלת על מי שלידה ועל יוסי. ולבסוף קמה עם ההליכון ומצטרפת אל הרודפים. כולם חוזרים לרוץ אחר ג'ו. האיש הזקן קם גם הוא ומנופף בידיו ומתחיל לרוץ אחר החבורה.

     

     

     

     

    סצינה תשיעית:

    חוץ, יום, כניסה לקניון.

     

    ג'ו מתקרב אל עמדת השומר, התפוח בידו ומאחוריו ערב רב של אנשים הרודפים אחריו, ביניהם רני והצלם, הערסים ששמרו על נורית, הילדים ששיחקו כדורגל, זקנה אשר נאספה מהרחוב ועוד עוברי אורח מגוונים שנאספו בדרך. השומר רואה אותם מתקרבים ומחליט לחסום אותם בגופו.

    כאשר ג'ו מתקרב, השומר בא לבדוק את ג'ו עם גלאי מתכות, אבל עובר דרכו באלגנטיות. השומר שולח יד כדי לעצור אותו, אך הוא מצליח לחמוק. כאשר הוא נכנס לקניון הוא ממשיך לרוץ.

    כל החבורה רודפת אחרי ג'ו לעבר הקניון, והשומר מסמן להם עם היד לעצור. כאשר הם קרובים מספיק השומר פתאום מבין שהוא לא יוכל לעצור אותם בכוחו וגם מאוחר מידי לברוח. בשניות האחרונות הוא מסתכל במבט מבועט אל המצלמה ומחייך בעצבנות. כל האנשים רומסים את השומר, עוברים מעליו, ונכנסים לקניון.

     

    סצינה עשירית:

    פנים, יום, קניון.

     

    מתנהל מרדף אחר ג'ו בקניון.

     

    ג'ו רץ בהמשך המזדרון לאחר שנכנס ומגיע אל מעבר לפינה של חנות. הוא נשען על חלון הראווה ותופס את נשימתו. הוא מסתכל על התפוח ומיד ממשיך לרוץ. שאר האנשים רצים אחריו ועוברים את פינת החנות.

    ג'ו מגיע אל דוכן של קפה וסנדוויצ'ים פתוח, הוא קופץ מעל הדלת הנמוכה ורץ בין השולחנות, מנסה שלא להפיל או להרוס דבר. בינתיים שאר האנשים מגיעים. הם עוברים דרך הדלת רומסים אחד את השני ומפילים כיסאות בדרכם. ג'ו חוצה את הרחבה עם השולחנות וקופץ מעל המעקה בצד השני, כל השאר אחריו.

    ילד משחק במכונת מזל עם מנוף התופס מתנות, ולא מצליח לתפוס. ג'ו מגיע מרחוק ועוקף אותו. הוא עובר אותו ומסתובב מעבר לפינה. בינתיים שאר הרודפים מתקרבים. ג'ו מגלה מעבר לפינה קרוסלה לילדים עם דמויות של חיות מסתובבת. הוא נכנס אליה ועושה פוזה של חיה. כל הרודפים באים בהמולה וחולפים על פניו וממשיכים הלאה. ג'ו יוצא מהקרוסלה וממשיך לרוץ אל הצד השני.

    חבורת האנשים האנשים ממשיכה לרוץ עד שהם קולטים שהם איבדו את ג'ו. אז הם נעצרים שניה, ומתפצלים.


    הרודפים מפוזרים בכל הקיון, בכל הקומות חלקם עולים במעלית מאחור. ג'ו עולה במדרגות הנעות לקומה השניה. בינתיים כל הניצבים מתפזרים לגמרי.

    ג'ו עולה קומה נוספת במדרגות האחוריות בכדי לברוח. הוא מגיע לקומה של בית חולים, הכל שם שקט ונקי וריק. הוא מתבלבל ממה שיש שם. הוא נשען על קיר ומתנשף. עוצם את העיניים ומנסה לתפוס כוחות, בראשו הוא שוב שומע את השאלות של רני. מידי כמה שניות הוא קופץ בבהלה, כדי לוודא שלא רודפים אחריו. הוא מוריד את עיניו ומסתכל על התפוח. לאחר מכן הוא חוזר לאשתונותיו ונזכר במשימה. הוא יורד בחזרה אל קומת הקניון.

     

    ג'ו ממשיך בחיפושיו אחר נורית, הוא הולך הליכה נחושה במזדרון עם התפוח. חבורת האנשים שרדפה אחריו נחה על הכסאות ברחבה של האוכל. הם רואים את ג'ו מתקרב וקופצים מיד ממקומותיהם. ג'ו קולט אותם ומיד מסתובב ורץ לצד השני.

    ג'ו בורח במורד המדרגות וכולם אחריו.
     ג'ו עולה בחזרה לקומה השניה במדרגות וכולם אחריו.

    ג'ו מגיע ליד המעלית בקומה השניה ומסתכל למטה מהמעקה אל הקומות התחתונות. שם הוא רואה אנשים מכל הקומות רצים, פתאום מרימים מבטם ורואים אותו. הם חוזרים לרוץ לעברו. הוא לוחץ בעצבנות על כפתור המעלית ומזמין אותה. כאשר היא מגיעה הוא נכנס לתוכה. בינתיים כל הרודפים הגיעו אחריו ונכנסו אחריו למעלית. מרוב ההמולה והלחץ שיש שם, ג'ו מצליח להחלץ משם מבין הרגליים שלהם, והתפוח עדיין בידו.

    דלת המעלית נסגרת אחריו, והמעלית מתחילה לעלות לקומות העליונות כאשר כל הרודפים בתוכה, לרבות רני והצלם.

     

    ג'ו מתרומם, מנסה לאסוף את עצמו. במהלך המרדף הוא התפזר כולו. שיערו, שהיה אסוף נפרם כולו, חולצתו נקרעה, כתפור מהכותפות שלו נפתח והוא התלכלך מזעה ובוץ. הוא אוסף את כוחותיו האחרונים וצועד הרחק מהמעלית.

     

     

    סצינה אחד עשר

    פנים, יום, ליד דוכן הקרפ בקניון.

     

    ג'ו הולך במרחבי הקניון ומבחין בנורית.

    נורית יושבת על כיסא ליד שולחן קטן ואוכלת קרפ.

    ג'ו מסתכל עליה בעיניים עייפות, אך נחושות. את כל תקוותיו הוא תולה בנורית והוא כמעט נואש.  

    נורית מתרוממת מהכיסא והולכת ומתקרבת לעבר ג'ו שמתעודד ובתגובה הולך אליה.

    נורית שולחת את ידה עם הקרפ כדי לתת אותו לאחד הערסים, אך אף ערס אינו קופץ כדי לקחת את הקרפ. הדבר מטריד את נורית והיא מסתכלת אחורה לחפש אחר הערסים. הם אינם שם. הדבר גורם לה לחוסר ביטחון, היא שמה באיטיות את הקרפ על השולחן ומתקדמת לעבר ג'ו.

    נורית וג'ו מתקרבים אחד לשני יותר ויותר. ג'ו מרים את היד ומתכונן להגיש לה את התפוח ומביט בה. נורית מהססת.  היא מסתכלת בחזרה אל ג'ו. ומבטה שוב יורד אל התפוח. ג'ו מקרב אליה את התפוח עוד יותר, ובתוך כך גם מתקרב אליה. היא נרתעת, אך לא מורידה עיניה מג'ו. לאט לאט היא מתקרבת שוב. ג'ו מסתכל הישר אל תוך עיניה של נורית, גם נורית מסתכלת אל תוך עיניו של ג'ו והם עוד מתקרבים אחד אל השניה. ג'ו מוריד קצת את התפוח. נורית רואה זאת, היא מושיטה ידה אל התפוח ונוגעת בו קלות, מביטה היישר לתוך עינו של ג'ו. מרימה קצת את התפוח ומשתהה.

    ג'ו מתקרב עוד קצת אל נורית תוך כדי שהוא מסתכל אל תוך עיניה.

    פתאום רגליו של ג'ו נתקלות בעצמן, והוא נופל בשאון גדול. הדבר מאלץ את נורית לעזוב את התפוח ולסגת ברתיעה. ג'ו נופל בגמלוניות על הרצפה, אך מיד שולח יד לתפוס את התפוח שנורית עזבה. נורית מסתכלת עליו בבעתה. הוא חוזר להתסכל עליה וקם מיד, מנסה להתעלם מכאב חד שנגרם לו בברך כתוצאה מהנפילה.

    נורית מסתכלת עליו בבוז. בטחונה העצמי חוזר אליה. היא קולטת חנות רחוקה עליה כתובה בענק שלט פרסומת. היא לוקחת את התיק שלה וצועדת בקו ישר אל החנות, בדרך היא עוברת את ג'ו אשר נאלץ לפנות לה מקום לעבור. היא מתקרבת לחנות שרשום עליה בענק שלט של 50% הנחה, ונכנסת אליה. 

     

    ג'ו מסתכל עליה הולכת, הוא מאבד את האחיזה בתפוח, אך אינו נותן לו ליפול. גופו קורס למצב ישיבה פשוטה על הרצפה, כאשר גם גבו אינו זקוף והוא אינו מתאמץ להחזיק את ידיו ורגליו. הוא מסתכל על נורית נכנסת לחנות. ידו שאחזה בתפוח נופלת על הרצפה ונפתחת. התפוח מתגלגל על הרצפה. לאחר מספר שניות הערסים שליוו את נורית חוזרים אל הקניון ומחכים לה מחוץ לחנות. הקניון מתמלא באנשים.

    כל אותו הזמן ההתמקדות היא על התפוח עצמו כאשר המאוראות מתרחשים ברקע.

    ידו של ג'ו מרימה את התפוח.

     

    סצינה שנים עשר:

    חוץ, יום, גן שעשועים.

     

    דני יושב על הנדנדה ומחזיק תפוח בידו, גופו שמוט והוא בוהה בתפוח בעיניים מיואשות. מאחוריו קבוצה של נערים משחקים כדורגל. בתנועות איטיות ומהוססות, הוא נשען עם ידיו על הרצפה וקם, כאשר התפוח בידו. בראש מורד וגו שמוט הוא הולך לעבר ביתו. הכדור שוב עף אל כיוונו של דני. קובי מגיע מכיוון החבורה. הפעם אינו מתייחס אל דני רק ממשיך לכיוון הכדור. דני עומד בדרכו של קובי ומסתכל עליו מתקרב. קובי אינו מתייחס אל דני, כאילו הוא לא היה שם כלל ונתקל בחוזקה בכתיפו. זה מערער את שיווי משקלו של דני, הוא אינו נופל, אך התפוח שבידו נשמט ונופל אל הרצפה.

     

     

    קובי זורק את הכדור אל החבורה ורץ לעברם. הפעם דני מפנה את הדרך בזמן. הוא בוהה בו מגיע אל החבורה ואח"כ בוהה בהם ממשיכים לשחק. הוא ממשיך לבהות בהם מספר שניות. 

     

    דני חוזר הביתה בלי התפוח.

    הילדים משחקים כדורגל מאחורי התפוח.

    ילדות משחקות בגן השעשועים.

     


     

     

    סוף.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה