rivka: reloaded
Reality is a crutch for people who can't cope with drugs
(Lily Tomlin)
פוסטים אחרונים
- הופעת הרוק (?) הכי טובה שתוכלו לראות בזמן הזה 5/7/10
- לידיעת הקורא רוביק דנילוביץ' 23/6/10
- אני מספמפמת 22/9/09
- נקמתי בבזק וב-012 סמייל 10/8/09
- רופאה מטומטמת 11/5/09
- מוג'ית מחליטה למות 3/3/09
ארכיון
נועלת בשני מנעולים
איבדתי את חוש ההומור: מעשה אפל שהמקום שלו באור.
(הייתי מעדיפה שלא לשתף בסיפור הסמי-פורנוגרפי הזה, אבל ככה יצא.)
אני מחליקה עם קבוצת רולרס. היום כתבתי מייל לכל האנשים בקבוצה (חוץ מאחד). אני מצרפת אותו כמו שהוא (בשינויים זערערים), אין לי כוח לכתוב הכל מההתחלה. . .
אולי קצת באיחור, כי זה קרה לפני חודשיים בערך, בשיא הקיץ, אבל מוטב מאוחר.
עומר ואני בילינו יחד. משהו כמו שבועיים. כן, מה שאתם חושבים. וכן, הוא צעיר ממני בשלוש-עשרה שנים. תפסיקו להרים גבות. הסיפור התרחש משהו כמו אחרי שבועיים של זמן נחמד (סליחה על האנגלוז, הצעות לביטוי עברי הולם יתקבלו בברכה).
יש לו משפחה איפה שאני גרה, הוא היה אצלם לארוחת ערב, יום שישי בערב. לפני כן עשינו סיבוב ברולרס. קבענו לאחרי ארוחת הערב.
ב-10 בלילה דפיקה בדלת, אני פותחת לבושה בתחתונים וגופיה, ובדלת עומד מישהו אחר. אני אומרת רגע, סוגרת הדלת, מתלבשת, פותחת שוב, ההוא אומר לי "אני רן, בן דוד של עומר, עומר עייף ולא יבוא, ואני גר באזור, אז חשבתי שאולי תזמיני אותי..." או משהו כזה.
חשבתי שאני מתה.
כמובן שסילקתי אותו.
במוצ"ש אני פותחת את הנייד ורואה סמס: "אני גמור אז רן מחליף אותי להיום" (שיהיה ברור: מעולם לא שמעתי את השם שלו ולא ידעתי על קיומו לפני המקרה).
מאז לא שמעתי מעומר והוא גם לא בא לרולרס. חשבתי שבזה נגמר הסיפור ושלא איאלץ להתקל בו לעולם.
עכשיו כשראיתי את התמונות (מהמפגש האחרון, שלא הגעתי אליו) הבנתי שאני צריכה לספר, כי אם מישהו צריך להרגיש חוסר נעימות, במקרה שניפגש, אני חושבת שזה הוא.
כי הוא מעל באמון שלי. וכי הוא רמס את הכבוד שלי. וכי הוא גרם לחדירה איומה לפרטיות שלי. וכי בגללו קניתי שני מנעולים לשערי החצר של הבית שלי, אני חושבת שזה אומר הכל.
וכן, התגובה הראשונית שלי הייתה בכי. ואחר כך בחילה. עכשיו בסדר.
FAQ אני מצרפת פה שאלות ששאלו אותי אלה שכבר יודעים. לשאלות נוספות, הבעת זעזוע והבעות תמיכה אני פה. לא ייענו שאלות בעלות גוון מיני או הערות בוטות שמגחיכות את העניין (היו גם כאלה).
ש: חשב שאת מתה לזיון בטח.
ת: הסתובבתי איתו משהו כמו שבועיים. ראינו טלוויזיה, דיברנו, הלכנו לאכול, כאלה. לא רק ---. וגם אם זה מה שהוא חשב, זו לא סיבה לשלוח אליי זר גמור שינקוש לי בדלת.
ש: דיברת איתו מאז? אולי קרתה פה איזו אי הבנה. קשה לי להאמין שהוא יזם כזה דבר. ת: הוא יזם את זה. צריך הדרכה מאוד מדויקת כדי להגיע לדלת הבית שלי (מי שהיה יודע). והוא לא יצר קשר מאז ולא בא לרולרס (עד עכשיו).
ש: החברה מהרולר יודעים? ת: לא (עכשיו כן).
ש: זה קטע מהסרטים ממש. לא האמנתי שיש כאלה דברים במציאות. מה אמרת לבן דוד לו? איך נגמרה הסיטואציה? הוא ראה יותר מידי סרטים כחולים, נראה לי.
ת: קודם כל קמתי משינה, אז הייתי אפופה לגמרי. הקשבתי לו עד הסוף, לא כל כך קולטת שזה מה שהוא אומר לי. בסוף אמרתי לו שאני לא מזמינה אותו פנימה. הוא עוד שאל "למה לא?" ואני (כבר מעוצבנת, סוף סוף) אמרתי לו "כי לא!" ואז הוא הלך.
המפגר דפק הופעה, ג'ל בשיער, אחרי מקלחת, התלבש יפה, כמעט הקאתי עליו.
אני בָּזָה מעומק הלב לרשת שוקן ולקפה דמרקר על ההתקפלות הזאת בפניהם. משלוח הבעות מחאה לעמוס שוקן, ליאת זנד וליאור קודנר יתקבל בברכה.
... זהו, עכשיו יש משהו לְשַׁבָּת לדבר עליו. אני יודעת שברגע שאני לוחצת send השליטה על הטקסט ועל ההפצה שלו יוצאת מידיי, ולוקחת את זה בחשבון. עומר לא נמצא במכותבים כי אני לא רוצה שום קשר איתו, אבל מניחה שארצה או לא ארצה, זה יגיע אליו. כיוון שלא בא לי להגיע בטעות לעמוד הראשי של Ynet (אל תחמיאי לעצמך!), אני מפרסמת את זה גם אצלי בבלוג, שם נשמרות לי זכויות היוצרים וגם הטקסט נשמר כפי ששלחתי אותו. תבואו לבקר.
|
תגובות (112)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
צער אחד על המקרה וצער אחד על מנהלי האתר ועוזריהם.
מרוב שזה כפר איפה שאני גרה אין עינית בדלת שלי. באמת!
ו-2 נבלות חצופות, לא אחת.
איכס. איכס. איכס. איכס. אני מצטערת כל כך.
וואו. כמה מלל שהצצה בעינית הייתה חוסכת.
כן, הוא נבלה חצוף.
חן חן! (אם כי אני לא בעד חיבוקי רשת כל כך...)
ואין לי מושג מה יהיה עם הגברים כולם, אבל השניים הספציפיים האלה + עורכי שוקן הזכרים ומנהליהם - לא נראה לי שכבר יהיה אתם משהו חיובי.
מצטערת, לא קראתי את התגובות(אשוב.....)
מגעיל עצוב ומזעזע......
ואני תוהה, מה יהיה עם הגברים, מה?
חיבוק!
היו שמות מלאים והוסרו. לצערי ובניגוד לדעתי. השמות הפרטיים אינם בדויים.
אז אם קראתי הבוקר עם שמות, פרטיים אמנם, מה זה אומר? שהם בדויים?
לא החזירו את השמות!
השמות נמחקו על ידי הנהלת האתר בניגוד לדעתי.
וזה לא שאני התבקשתי למחוק בעצמי, השמות קודם נמחקו על ידי הנהלת האתר ואז קיבלתי הודעה.
ותודה על התמיכה.
טוב שהחזירו את הפוסט והשמות.
כל הכבוד שכתבת והעלת.
הארוע עצמו מזעזע ולא ניתן להבנה בשום צורה.
לא חזייה, גופייה!
יש קצת הבדל. קצת. אבל זה בכלל לא העניין.
מה שחמור פה זה לאו דווקא הגופיה והתחתונים, אלא היחס אליי (ולנשים באשר הן ככל הנראה) מצד שניהם.
ובכל זאת לשאלתך - איפה שאני גרה, אף אחד לא דופק לך בדלת ביום שישי ב-10 בלילה בלי שקבעת איתו, מה גם שלא כל כך פשוט להגיע לדלת שלי.
קבעתי ל-10 בערך עם X, הייתה דפיקה בדלת בשעה היעודה ופתחתי בציפייה שזה יהיה הוא בדלת, כן, בגופייה ותחתונים, היה קיץ וככה קמתי משינה ופתחתי את הדלת. אני לא רואה פה בעיה, לוּ מי שהיה אמור להיות בדלת היה שם.
שלום רבקה
זה באמת אירוע מצער מעליב וגם מסוכן.
אני לא מבינה מדוע פתחת לו את הדלת בתחתונים וחזיה.
כל טוב
שולמית
אז זהו שלא.
לשני הבחורים היה העוז והאומץ לבקש שיסירו את שמם. הוא הוסר גם מהקאש של גוגל, כי כנראה ביקשו גם מגוגל. למה שלא ימשיכו באין רואה?
ומה עם כל אלה שנוהגים כמותם או בדומה להם?
יאללה, להתפרע. חושך, אף אחד לא רואה.
חושך גם ברשת שוקן, אפשר להמשיך!
בדיוק. (לא על הכוכבת, על כך שהם ודומיהם יכולים להמשיך את מעשיהם בחושך.)
אני באמת לא חושבת. אני בטוחה שלשני הבחורים הספציפיים האלה, בחשיפה המסויימת שהיתה להם, פלוס השמועות שהסתובבו - כל מי שמכיר אותם שמע על כל הפרשה, ורק מהפדיחה, הם מעתה והלאה ישמרו טוב טוב את אבריהם במכנסיהם. את הלקח שלהם אני ממש בטוחה שהם למדו ושהם לא יסתבכו בשום דבר שאפילו מתקרב להטרדה.
זה פשוט מחליא ובאמת לא לגמרי בלתי שכיח. הפוסט שלך חשוב ואני בהחלט מסכימה איתך שבלי השמות של 2 העלגים חסרי המוסר הנלוזים האלו (שבאמת איני מצליחה למצוא להם שמות תואר הולמים כי אני מרגישה שכל כולי רותחת מזעם בתוכי) ההרגשה היא כאילו ניטל מהסיפור העוקץ. כי הרי הם בטח יעשו זאת שוב ושוב גם לאחרות,
ולמה? כי הם יכולים. כי מותר להם. כי חובת ההוכחה תמיד תהיה מוטלת על זו שנפגעת. כמו תמיד. כרוניקה של הטרדה ידועה מראש. ובכל זאת, לא לעולם חוסן, ויום אחד כל מעשיהם יתפוצצו להם בפרצוף. ויפה שעה אחת קודם.
אמן! כל הכבוד לך על הפוסט הזה. קלישאתי ככל שזה נשמע, את לא לבד. האומץ שלך ראוי. את כוכבת!
תודה לרשת שוקן, עובדיה ומנהליה. we're not worthy.
חבל לך על הדיבורים. תגידי תודה שלא מחקו לך את הפוסט כולו. אני אל יודע אם את ערה לכך אבל יש פה מלחמת עולם בין אדם שוב והבחורה שהתלוננה עליו. בכל פעם שהיא מזכירה את זה (לטענתה העניין לא נחקר עד הסוף) הם מוחקים לה את הפוסט מחקו יוזרים שלמים מאימים .אם את לא בחברה שלהם יותר טוב שלא תתחילי איתם הם ימחקו לך את הפוסט.
בלי השמות ניטל ממנו חצי הכוח.
לי יש פנים ולהם אין.
הם יכולים להמשיך לעשות את מעשיהם בחושך (מאחלת להם, לעורכי דינם ולמי שמממן להם אותם שלא יהיה להם ולבני משפחתם רגע אחד של שקט נפשי) בעוד אני באור.
איזה מסר יש כאן?
אפשר להמשיך להתפרע, אף אחד לא ידע?
ותודה לשוקן שהביאונו עד הלום.
טפי.
אני הקטנה חושבת שלפוסט שלך יש המון כוח גם בלי השמות. אני באמת חושבת שזה פוסט מייצג. שזה פוסט שראוי שיילמד בבתי ספר. שהשמות של שני הנקלים האלה, אין להם משמעות. שהם רק שני פסיקים בביצת הג'יפה של החברה הישראלית, שהם נקודת ציון עגומה/מבעיתה, אבל בהחלט לא יחידה. שאני עצמי יכולה למצוא לך עוד כמה עשרות כאלה בחיי ובחיי חברותיי בלבד.
חזקי ואמצי רבקה. אני איתך בכל רסיסי לבי, בכל בכוח שאני מרגישה לפעמים שאין לי. עורכת הדין של רשת שוקן, טל לבליך, היא חברתי הטובה מגיל 13, והיא נשמה טהורה. אבל העניין הזה אין לו שום דבר עם הדין, עם בית המשפט. יש לו נגיעה ישירה למוסר, וזה פשוט עניין שפס מהמדינה שלנו, יחד עם הרגש והכבוד וההתחשבות בזולת וההומניזם. וכל אדם שנשאר בו קמצוץ אנושיות חייב להחליט איך הוא חי את חייו בנתונים האלה ובמקום הזה ובמי הוא מקיף את עצמו וכמה הוא מוכן לחשוף את עצמו לחברה בכלל, ואם זאת אשה - לגברים.
לא, אני לא חושבת שהם נורא יוצאי דופן. בהחלט לא.
והרי הודעת שהגיעה זה עתה מליאת זנד, נציגת הנהלת הקפה:
ציטוט: ליאת z
שלום לך,
בפוסט שלך "נועלת בשני מנעולים" מופיע שמם של שני בחורים בנוגע למקרה שקרה או לא.
בעקבות תלונה של אחד מהם, אני נאלצת למחוק את שמם מהפוסט שלך מפני שהם מאיימים בתביעה עלינו ועליך ואז חובת ההוכחה תהיה עליך ובבית משפט. הודעת תוכן פוגעני לא מספקת מבחינה זו.
לידיעתך,
ליאת
אודה לכל תמיכה להחזרת שמותיהם שנמחקו ע"י הנהלת הקפה, שכן הגנת "אמת דיברתי" תעמוד לי במקרה הצורך. מה שנקרא - שייתבעו.
והבוז לרשת שוקן שמשקשקת מנבזיים בעלי ממון.
זהו, גם לי זה לא הולך. כל פעם בא דפקט אחר.
עצוב ועגום לדעת שהתנהגות זו הופכת להיות משהו נורמטיבי עבור אנשים מסויימים.
מפחיד באיזו קלות גברים אלה מעבירים הלאה את האשה שאיתם\חברתם\ידידתם
משל היו נשים אלה סחורה,ומפחיד עוד יותר שהם חושבים שזה בסדר ומותר.
לדעתי הוא לא יותר טוב מאותם סוחרי נשים , רק שכאן זה נעשה באיצטלה של
"לעשות לך טובה שלא תישארי לבד בערב שישי", ויכול להיות שהוא גם ציפה לאיזה
אות הערכה ממך ולתודה על המעשה הנעלה [הנבלה ] שלו...
עלוב שכמותו ..
כל הכבוד לך על האומץ לחשוף את המעשה ועוד יותר את השמות.
תודה למיא שהפנית אותי לרשומה כואבת זו.
כן. על הכל כמעט.
לגבי חיבוק העידוד - זה פוסט מלפני שנה שקם לתחייה בנסיבות משונות, אני מביטה אחורה אפילו בלי זעם אפילו, אבל תודה בכל אופן.
אז זהו ש"בפעם הבאה בדקי בציציות" לא עובד. הבעיה היא סוגים שונים של רמייה, כפי שמיא היטיבה להגדיר.
איך לבדוק בציציות? אבחון פסיכיאטרי? לא תמיד עוזר. שאלון? אפשר לרמות. אינטואיציה? לרוב היא ממש בסדר אבל יש כאלה שמצליחים להסתנן.
בקיצור - לצערי, עצה לא פרקטית.
ואגב "משהו קליל להעביר את הזמן" - גם שם אני חושבת שצריך להיות כבוד הדדי.
אז גם אני הופניתי לכאן ע"י מיא; ומה אגיד לך - שאני מזועזעת ? לא. כי כבר ראיתי ושמעתי ויודעת יותר מידי.... אני עצובה ומאוכזבת. שאני לא מקנאה בך ? כן; כלומר, לא מקנאה בך. לא יודעת מה הייתי עושה במקומך. יש לך אומץ, טוב שחשפת, את מספיק נבונה ורגישה ע"מ להבין שאל לך לקחת דבר מכך על עצמך; המבוכה והבושה, מן הראוי שיהיו מנת חלקם של הבחורים הללו בלבד. חלאות.
זפזפתי קצת בין התגובות ומה שתפס אותי במיוחד הן המשוב של מיכל וזה המתייחס אליו של מיא. אז כן, הוא קרא לך "מזדיינת"; אפשר אפילו (אם להתעלם מהנסיבות החולות) שקיבלת מחמאה - הוא חושב שאת זיון טוב. אחרת לא היה ממליץ עלייך ושולח את חברו/בן דודו. אלא שמה שקורה בינו לבינה מן הראוי שישאר שם. ואישה היא לא "זיון" ולא "חפץ"; היא מכלול אנושי שלם. ועם כל הכעס והגועל שמעוררים בי גברים כאלה, אני גם מרחמת עליהם; משום שלא משנה אם הוא ערס מושתן או דוקטור לפיזיקה גרעינית - אינטליגנציה רגשית אין לו. מדובר באנשים 'מתוכנתים'/קרים ללא יכולת להרגיש שבסופו של דבר הם אלו שיוצאים מופסדים, היות ובספק אם יצליחו אי פעם לאהוב או להיות נאהבים או להעניק אהבה.
אני לא יכולה להעלות על דעתי שבני או מי מחבריו הקרובים או מי מחברי הקרובים יעשה משהו דומה או אפילו יחשוב בכיוון. אני כן יכולה לשער שאחד או שניים מהגברים שפגשתי בחיי עלול לעשות או לחשוב דומה. ואני יודעת שמאוד לא אוהבים את המושג "חינוך" ברשת, ובכל זאת חושבת שהכל מתחיל ונגמר בחינוך.
אני חולקת על הצהרתו של אחד הגברים כאן שזה טבעם או שכך למדו. אני מכירה מספיק גברים נחמדים, מפנקים, נבונים והגונים עם אינטגריטי ויושרה. אחרי הכל, יש גם לא מעט נשים משקרות ו/או מניפולטיביות. העניין הוא בהבנה - הן של נשים והן של גברים - שהבחירה היא בידנו (הנשים) : להתגרש או להנשא, איזה אוטו לקנות, במי להצביע כמו גם עם מי להזדיין או לעשות אהבה.
ולמרות שאיננו מכירות, מרשה לעצמי לשלוח לך חיבוק אוהד ותומך.
ויתכן ואכתוב/אספר לך משהו בפרטי.
טוב, אז מאיה קראה גם לי רבקה, היא מפרגנת לך, והנה אני פה.
סימפטום של מלחמת המינים, כך אני רואה זאת. צורת חשיבה, תפיסה והבנה של מצב מסוים בצורה שונה לחלוטין בין גברים לנשים. לא כולם, ברור, אבל זה עדיין קו מאפיין.
צעירים מהסוג שאת מתארת כאן צומחים להיות גברים מהסוג הזה:
"מעונינת במאהב נאה איכותי אמיד ומקסים?יום נעים ". אימייל שקיבלתי כאן אתמול. פשוט וישר לעניין. יש להעריך לפחות את הכנות של הבחור. עניתי לו באותה ישירות, "לא, תודה. יום נעים גם לך".
וכמוהו דגים רבים יש בים שניזונים, כנראה, על מי שפכין ולא מרחיקים מהחוף, ממתינים להיות נדוגים. אלא מאי, דגים באושים הם והטועמים מהם עשוים ללקות בקלקול קיבה:
אותו צעיר שאת מספרת עליו ראה בך כנראה כלי חסכוני לפורקן מיני ואולי חשב שכך את רואה את מערכת היחסים ביניהם. משלוח המנות שעשה לך היה תוצאה של טמטום וסכלות לצד חוסר רגישות. נסיוני מראה שאנשים מכוערים צעירים הופכים, במהלך השנים, להיות אנשים מכוערים מבוגרים. השכל לא צומח, אומגה שלוש או לא, ונקודות האי קיו לא מתרבות גם לאחר לימודים אקדמיים, אולי רק בשתים שלוש נקודות. טוב, גלשתי קצת.
הבחור בעל מום. נכה רגשית ונכה שכלית וכך יש לראות אותו. בפעם הבאה בדקי בציציות אלא אם את מחפשת משהו קליל להעביר בו את הזמן.
דבורית קראה למיא ומיא קראה לי ואני מתייצבת בהכנעה. אחרי שקראתי, אני עצובה.
הבחור הזה הלך לעשות עלייך קומבינה. לא אתפלא אם רן השאיל לו מישהי אחרת לערב ההוא. למה לא? נשים יכולות להיות חפץ שאפשר להחליף, להשתמש ולזרוק לפח.
זה לא קשור לעובדה שהוא צעיר ממך. זה קשור לתפיסת עולם מעוותת.
אני מצטערת שיצא לך להכיר תופעה כזו.
אם רק תוכלי לקנח את הדמעות האלה בבוז ולמחוק כל רגש של פגיעה ופשוט לשכוח מכל העניין, אני אשמח. כי חבל לבזבז מחשבה ואנרגיה על חלאות.
ובסיפא בקיצור, כי אני לא אחרטט לך כאן על סיפורים שחוויתי, אם פעם תחפרי אצלי תגלי סיפורים שאינם מחמיאים למין הגברי בהיסטוריה הפרטית שלי. לפעמים אלוהים שמר עליי, לפעמים כוחותיי הפיזיים, לפעמים אינטואיציה, לפעמים מזל. אם אני קברתי את השרצים הללו באדמה, אני בטוחה שגם את יכולה.
ניצה
קודם כל, אם היית קוראת את כל מה שכתבתי ומתייחסת בקפידה להכל, היית שמה לב שלא לזה התכוונתי. ראיתי את הדיון שהיה לך והוא הופכי - לעומת מה שכתבתי. לא לקחתי אחריות על כל הגברים - איזה דבר טפשי לעשות. התבוננתי במצב ושפטתי אותו לא לפי מה שהייתי רוצה שהוא יהיה (אופטימיזם), אלא לפי איך שהוא כעת (ריאליזם), ולכן הגעתי למסקנה המתבקשת, שכמו שהיא הופיעה בראשית המשפט, כך גם המענה הופיע בקץ המשפט. האם זה אידיאלי? זה לא שזה לא אידיאלי - זה הפוך לגמרי (ממש כמו שהמציאות שלנו התהפכה - כתבתי על זה פוסט פעם). מה שזה כן - זה תיאור חשוף, מהותי, ללא שום דבר שולי. זה מה יש. "הגבר הוא חלאה עד שהוכח שהוא לא" => כולנו רוצים משהו (הגברים), בין אם זה מעטי מעט או בין אם זה בצד הקיצוני יותר (כמו במקרה שחווית). זה מולבש על הטווח שמיא הציעה - רק כלפי הנושא שאליו התייחסתי, ומהיכן שאני נמצא.
זה לא שני נושאים, זה נושא אחד, מיכל - חוסר כבוד לאשה, כאדם.
בשנות העשרים שלי היה לי מאהב. היינו עושים דברים מאוד פרועים ביחד, בשיתוף הציבור הרחב. לא אפרט, אבל עשיתי איתו דברים שונים ומרובים.
אף פעם לא עשיתי משהו שלא רציתי. הוא אף פעם לא זלזל בכבודי, לא התייחס אליי כזונה. תמיד תמיד תמיד היה לו כבוד אליי, לא משנה מה עשיתי ועם מי. זה לא שבגלל שהוא היה גבר, לו היה מותר, ולי כאשה היה אסור.
תמיד שאל אותי - את זה את אוהבת? את רוצה? טוב לך? מה את בוחרת? מה את מעדיפה, ואת מי? נוח לך? את עייפה? נעים לך? את רוצה ללכת? והכל היה לפי בחירתי.
ומעל הכל, בשבילו, הייתי מיא החכמה והמצליחה והקרייריסטית (כן, היתה לי כבר אז קריירה), והמשכילה, והמצחיקה. האדם, המכלול. גם בשפל שלי. בשכרות. בהקאות. בבכי. כשאני עצמי כבר לא ידעתי מי אני - הוא ידע.
זה ברור :)
תביני, רבקה, ברגע שהוא מתיחס אלייך כמזדיינת
ולא כבנאדם שלם שמבלה איתו מבחירה וגם עושה את זה איתו
להבנתו, את אוהבת את זה עם צעירים, אז בשביל לא לקפח אותך, הוא שלח תחליף. מה רע?
יצא נדיב.
הוא פשוט עוד לא ירד מהעצים.
כן, הם חזירים.
אבל יש פה לפחות שני נושאים שונים.
האחד בגידות בתוך מערכת יחסים (או חזרזירות למתקדמים)
והשני, התייחסות פרימיטיבית לנשים.
נתקלתי ביחס הזה גם מגברים שכביכול היו נאורים או מעודכנים או מפותחים עלאק.
אם את נהנית מסקס, בטח אין לך משהו אחר בראש.
בכיף כפרה, תתפרעי (חבל רק שזה בנסיבות כאלה, מעדיפה התפרעויות בנושאים יותר שמחים).
אבל זה בדיוק מה שמבדיל מזדיינת מזונה - מזדיינת זו אשה מינית אבל בוחרת עם מי ומתי ובאיזה הקשר. למשל - במסגרת מערכת יחסים, או לא.
זונה זו אחת שתעשה את זה עם כל אחד. שאין לה זכות לבחור.
ולא כל אשה היא זונה - מה שמחזיר אותנו לפוסט המצוין של מצדה, וגם להזדהות הגדולה שלי עם זונות ולסיבה שאני לא סובלת שפוגעים בזונות ושיורדים על זונות - בגלל שבי התייחסו גם כמו אל זונה, ולא פעם אחת. זונה מזדיינת, כמו שאת אומרת, מיכל.
והמעבר הזה הקליל שגברים עושים בין מזדיינת לזונה הוא בלתי נסבל בעיניי. בעיקר כי הם, כמעט כולם מזדיינים וזונים. זונים מגעילים שבא להקיא. הם הרי יכניסו את הזין המגעיל שלהם לכל חור דלוח אם יהיו בסוטול המתאים. ואחר כך, כשנשאל אותם למה, הם יגידו (בחיי, נגעתי) : "אבל היא ביקשה". לא ככה מיכל? לא ככה אמרו לנו א. ומ. וכל הגברים הכאילו הומניים שעברו בחיינו? זונים אחד אחד.
(סליחה רבקה אבל יש לי בטן מלאה. הפוסט שלך פשוט דקר לי איזה פצע שחשבתי שהוא כבר סגור)
אין לי שום בעיה שיחשוב כך עם עצמו או שייקרא לי כך בלבו, כל עוד הוא לא שולח לי אף אחד הביתה.
ותסביך הקדושה והזונה ידוע, האומללים שלוֹקים בו - רצוי לעבור מדרכה כשנתקלים בהם.
בקיצור קרא לך "מזדיינת" הבן זונה.
יש גברים, לא מעטים, שבאים ממנטליות שמרנית, ומבחינתם, אשה "שעושה את זה" (וגם נהנית) היא זונה.
ואז הכל מותר.
תמיד היו, לצערי עוד יהיו.
זה לא פוסט "הנשים נגד הגברים". וזה שבצעירותך היית בהמה ובבגרותך הבנת את זה (שמחה בשבילך) לא אומר שגם האחרים כמוך. אני עדיין בדעה שהרוב יודעים כשהם עושים מעשה לא מוסרי. הבנתי, אתה לא ידעת ואתה מצטער. אני נוטה להאמין שלא כולם כמוך.
אני לא גרה בבאר שבע (אם כי גדלתי שם).
היא ביקשה וקיבלה את אישורי לכך.
TEARמותר לך להעלב זה בסדר. זה מעליב בצורה בלתי רגילה. אם כי תזכרי אגב שגם לנשים יש דרכים להעליב גברים והרבה פעמים הן עושות את זה וזה מותר להן אבל צריך לדעת שגם הן פוגעות . אבל שתי הפגיעות הללו? הן במישוריםשאינם מתחברים בכלל, דוי קוים פארללי ניקקדה יפגישו
אה עוד דבר. ראיתי בפרופיל שלך שחוץ מזה שאת גרה בבאר שבע שזה כבוד גדול בעבורי את לא מרשה שישלחו לך לינקים לפוסטים מדאאאאאאימים. אין לך מה לדאוג אני לא שולח כאלה אבל מיא כן והיא שלחה לי את הלינק לפוסט הזה ותודתי נתונה לה על זה. ככה שאף פעם אי אפשר לדעתי שום דבר ודווקא שאתה בטוח שאת היודע משהו בודאות אז הכי בטוח שאתה יכול להיות זה שאתה דווקא טועה .....
זה בסדר, אני שופטת כל מקרה לגופו.
איכשהו יש מקרים לא ייאמנו עם אנשים לא רק בתחום הזה ועדיין נשאר לי מעט אמון בבני אדם.
לא ייאמן!
הידרדרות מוסרית בשפל העמוק שלה.
(רק אל תאבדי אמון. הרוב טובים.)
התייעצתי עם העו"ד הצמוד שלי שאני מאוד מעריכה את דעתו וידיעותיו וחכמתו, שניתח את העניין עמוקות וארוכות, והוא אמר שאין עילה.
תודה בכל אופן.חן חן. יש לי עוד כמה זוועות באמתחת, אבל אין ספק שזו לוקחת.
מדוע לא הגשת תלונה נגד עומר ?
יש כאן קהילה עם עורכי דין מעולים שיכולים לתת לך גם הנחיה ראשונית וגם אפשר לבחור מביניהם יש מקצוע רלוונטי...*
כן, שוב סליחה שאני מנכסת כאן את הפוסט אבל אני לא מסכימה. יש לי שני בנים, בני 15 ו-13 וחצי, אבל הם נראים כמו גברים, מטר שמונים האחד, קולות גבריים והכל - ותיפח רוחי אם הם היו מסוגלים להתנהגות כזו. הם מבינים ועוד איך מבינים מה המשמעות של דבר כזה, והיו מבינים גם כמה שנים טובות קודם, יש להם כבוד לנשים וגם לאנשים אחרים באשר הם בני אדם.
וזה בעצם מה שאבד - הכבוד לאדם אחר. וכאן אני רוצה לענות גם לעדי-חץ. אם זה לא עובר לגבר בראש כיוון שעומד לו הזין וזה כל מה שחשוב, חבל מאוד, כי זה מותר האדם מהבהמה, וגבר בעיניי הוא לא בהמה. או שזה פירוש חדש לתורת האבולוציה - שאשה היא אדם, וגבר הוא בהמה. ברגע שגבר חושב רק על צרכיו - ובעיקר הגופניים - ומתעלם כליל מהאדם שעומד מולו - הוא הופך לבהמה. ואם ככה אתה רואה עדי את הגברים, ואם כך את רואה סאמי גברים צעירים, ואם כך בוחרים גברים צעירים לראות את עצמם, כבהמות, זה, אני לא יודעת מה, עצוב?
אז אחר כך מאשימים אותנו בשנאת גברים? עם מי יש לנו עסק כאן? עם בהמות?
ואני רוצה לחדד - המעשה הזה הוא בעיניי הסמן הקיצוני של קשת של התנהגויות בזויות, שהשכיחה ביותר ביניהן היא להבטיח מערכת יחסים, להבטיח אהבה וקשר, ברמייה, בלי להתכוון לכך, כדי לקבל זיון או זיונים. זה הפך מאוד מאוד מאוד שכיח. אולי אתם לא רואים את זה על אותו רצף (ולרי למשל התווכחה איתי שזה לא אותו דבר), אבל אני כן. אני כן, כי גם כאן יש ניצול, תמיד חד צדדי, חד כיווני, תמיד בהמי, של צרכים גופניים, בלי כבוד לצרכים של האשה, לצרכים הנפשיים שלה, תוך התעלמות מצרכיה, תוך רמייה.
תודה למיא על ההפנייה לכאן
קשה לקרוא, ודי לא יאומן
לא חשבתי שדברים כאלו יכולים לקרות
זה מדהים מה שנשים לפעמים עוברות בימי חייהן
גברים לא מודעים לדברים כאלה ולהטרדות מיניות שונות
מבין לגמרי את המצוקה וכל הכבוד על הטיפול בעניין ועל החשיפה
חייבת פה להתייחס לסמארה - אסור וזו טעות להתייחס לכך כאל "משובת נעורים". דרך לפרוק עול של סטודנט טיפשון רגע לפני החיים האמיתיים. יש לנו נטיה כל הזמן לגלות סלחנות - חיילים שנתפסים מתעללים בפלשתינים - הם חיילים. מסכנים. מופעל עליהם לחץ. ילד בן 16 שלוקח את האוטו להורים בלי רשות - שוב, יצר הרפתקנות של נערים. להתייחס לאשה כאובייקט מיני ותו לא, לשלו להאת החבר כבדיחה כדי להחליף אותו במשמרת - חמד לצון וקונדס.
ממש ממש ממש לא.
הוא בן 27!!
וגם בגיל 20 או 18 זה מעיד עליו. על החינוך שקיבל. על תפיסתו את הנשים.
זה פשוט לא מצחיק. וגם אין לבטל זאת בסלחנות.
ואני חייבת לציין פה שרבקה נקטה בגישה מקורית, חדשה ואמיצה - אם מישהו מתייחס אלינו בגועל יש לנו נטיה להצניע ולאכול את הבושה עם עצמינו. אולי לחלוק עם כמה חברים טובים. אבל זה לגמרי הם שצריכים עכשיו להתבייש להסתובב ברחוב. וזה לגמרי הוא שצריך לחוש מבוכה לבוא למפגשי רוללר. לא רבקה.
מתקשה להאמין שהוא לא מבין. אפילו החתול שלי יודע אסור ומותר ומתבייש כשאני תופסת אותו.
אני חושבת שבגלל ששני התתי-אדם האלה חשבו שאף אחד לא ידע הם הרשו לעצמם.
וכך גם לגבי התתי-אדם שמיא מדברת עליהם.
החושך הוא תנאי הכרחי לקיומם של אלה. אם היו יודעים שמעשיהם יהיו באור לא היו מעזים.
כך לדעתי.
תודה על החיזוקית.
למה אתה מדבר בשם כל הגברים?
יש לי דיוןעם הניק veritas בנושא הזה כאן למעלה ^
הלו, זה הפוסט שלי כאן :)
את ההוא פגשתי בנסיבות חברתיות דווקא. ככה שהרשת אולי מסייעת לחארות להיות מה שהם, אבל לא תמיד הם צריכים אותה בשביל זה.
לדעתי היה כדאי לברר איזו דמות מסימפסונס הוא אוהב במיוחד.
אם הוא היה אומר הומר או בארט, אפשר היה לצפות את התנהגותו.
אהמממ... עוררת את דמיוני. תודה.
אוי, אוי, כמה כיף להיות נשואה....
החזרת אותי אחורה בכמה שנים טובות, ואני רואה שכלום לא השתנה. ואיזה מזל שגם בתקופות ההן הייתי רעה-רעה-רעה לבנים, כך שלא היתה להם הזדמנות מתמשכת לפגוע בי. ומי שאמר מילה לא נכונה, חטף באבי-אביו. ומי שניסה להיתלות בי, מצא אותי תלויה עליו.
לרבקה - אכן תחושה של השפלה גדולה. אבל מה יש לצפות מסטודנט מעאפן ממעונות באר שבע שצעיר ממך ב-13 שנה?
התקופה הסטודנטיאלית היא בדיוק הזמן שלהם להיות דפוקים-שיא.
אבל את מוכרחה להבין שהוא לא מבין שהוא פוגע. זה לא שיך לחינוך לחברה לכלום. זה שיך לכרומזום אחד בלבד. אם כי אני מודה שהרעיון הזה לשלוח בן דוד שלו במקום זה כבר שיכלול שאני לא שמעתי עליו ואני כבר שמעתי כמעט על הכל. לקח לי אולי עשרים שנים של יחסים עם נשים להבין את גודל הפגיעה הזאת. הדבר השני זה שהם מפחחדדייםם את לא מבינה ולא מאמינה את הפחד שלו אבל הוא מאוד דומה לפחד שלך שבגינו שמת מנעולים על הדלת.
למיא
זה אפילו לא עולה להם בראש כל הדברים הללו שאת מדברת עליהם. פשוט לא עובד להם בראש. עוברים להם דברים אחרים אבל מה שאת כתבת פה? רק אצלך בראש לטוב ולרע.
ברגע הראשון לא החלטתי אם יש בי יותר אכזבה או יותר בחילה מאיך שאדם יכול להתנהג. הבחילה ניצחה.
זה לא ברמה של לכעוס או להתרגז כי מרגיש לי שהבחור באמת ובתמים אדיוט מוחלט ורק אלוהים יודע מה באמת עבר לו בראש (ושלא יספר לי כי אני באמת לא רוצה לדעת).
אבל אחר כך נזכרתי שאחרי שהשוק והזעזוע עוברים, צריך לזכור שמדובר בסתם עוד אדיוט, שבעצם חוץ מרגשות פגועים הכל איתך בסדר והיית ונשארת אותו אדם מופלא, ושמי שקובע את הפרופורציות זו את ולא הוא או הסיטואציה.
כי בתכל'ס את לא חייבת דין וחשבון לאף אחד, ואם אני לא טועה אז במקרה הכי גרוע תהיה קבוצה מצומצמת של אנשים שמכירה אותך שתשמע (אולי) שהיה לך קטע עם מישהו. נכון שהמעילה באמון והפגיעה כואבת ודי מחליאה (אותי לפחות) אבל בכל זאת צריך לזכור שמעבר לזה לא קרה כלום, לא עשית שום דבר רע, ועוד כמה חודשים (או אפילו כמה שבועות) זה לא יעניין יותר את אף אחד וגם לא אותך. סתם ילד שלא למד להתנהג וצריך להתבייש לו. בעולם של אנשים בוגרים כבר לא מתרגשים מזה.
זה נורא.
איזו הדרדרות. אין לי מושג מהיכן אנשים מביאים את החרא הזה לעולם.
אני המומה. זה כמו נלקח מסרט רע.
תהיי חזקה.
אני לא מכירה אותך<שלחו אותי לפה איזה מישהי מותק>
את נראית מקסימה ומיוחדת ושזה לא יבלבל אותך, אין קשר בין ההתנהגות בזו אלייך. אין קשר.
:)
שני אלו. בהחלט.
רוב הסיכויים שפגשנו גברים כאלו ברשת חברתית כמו זו שאנו משתמשות בה עכשיו. למה? כי אתרים כאלו מאפשרים הכרות נטולת הקשר. שני זרים, שלא נפגשים אצל חברים משותפים, או במקום עבודה, או באוניברסיטה. את הדברים האסורים חברתית אנחנו עושים כשלא רואים אותנו.
תודה על ההפניה, מיא.
מיא הזמינה גם אותי, באתי וגיליתי שאין חדש תחת השמש. מקרה מאד דומה קרה לי לפני כמשלושים שנה, לפני שהיה ריאליטי והנוער התדרדר.
עד היום אני זוכרת את התחושה של התדהמה וההשפלה.
הכי אני רוצה להגיד לך - זה לא את, זה הוא!
לא רוצה לעשות הכללות לגבי מין כזה או אחר. חארות יש משני המינים. רוצה רק לומר שתתייחסי אל המקרה הזה כאל התרחשות שלא קשורה בשום אופן אליך, לאישיותך, התנהגותך או למה שאת משדרת או לא משדרת. את במקרה היית שם. במקרה זה פגע בך בינגו, כמו שאני משערת שהוא היה יכול לפגוע במישהי אחרת, ואולי יש עוד נפגעות שלו בסביבה. זה קשור לגבר אינפנטילי ואגוצנטרי, חסר לב ומצפון, ואני הייתי מציעה לו טלפון של מטפל טוב.
הנורמות שהנוער נחשף אליהן בטח לא עוזרות להתייחסות של "נהנית? ספר לחבריך!" או של "חבר מביא חבר", אבל הן לא הומצאו אתמול.
מאחלת לך לכעוס, לכאוב, להתחבק עם חברים, ושעוד... שבועות/חודשים זו תהיה רק עוד אפיזודה בחייך.
אני כן חושבת שזה זה חלק מהדרדרות חברתית - החל בריאליטי למיניו וכלה בהשתנה מהמקפצה של נבחרי ציבור. אין דין ואין דיין. אולי לא סמן, אבל חלק. ההתפוררות של הקהילה וזה שכל אחד לעצמו, הקידוש של האינדיבידואל - בהחלט אני יכולה לראות איך זה מידרדר לסיפור כמו שלי.
לגבי העונש הראוי - ראי תשובתי ליפעת.
אני דווקא מאחלת לכאלה שייתפתחו רגשית, אני כבר אכלתי אותה אבל הם עדיין מסתובבים בינינו ועלולים להזיק עוד.
ממש לא אכפת לי, יחד עם זה, שההתפתחות הרגשית תבוא בשיעור כואב :)
מיא סיפרה לי את הסיפור הזה היום- אני יודעת כמה חראות יש בחוץ, המון חראות, אבל זה הסיפור הכי חריג ששמעתי עליו עד היום.
מילא החוסר נימוס שלהם, מילא שהם שקרנים, בוגדניים, מניפולטיביים, רדודים, פחדנים, אבל זה..זו התעלות על.
חוסר אנושיות, רגישות, גסות רוח, אין לי מילים לתאר כמה דוחה המעשה הזה.
ואני מקווה בניגוד למיא שזה לא סמן להתדרדרות חברתית, אלא רק עשב שוטה בודד.
חבל שאין לנו משפטי שדה וכיכר לסקול אותם באבנים, אוחחח כמה שהייתי שמחה לסקול את היצור הזה- כי בן אדם הוא לא.
בחור אחראי. שולח מחליף כשלא יכול.
ובמלים אחרות - אלוהים, איזה בן-זונה. הלוואי שהבאה תקשור אותו למיטה, תצלם, תגיד שהולכת להשתין ותברח ושאמא שלו תמצא אותו ככה אחרי יום וחצי ואחרי שהשתין על עצמו מחוסר ברירה.
אידיוט.
בדיוק +.
ואיפה הייתן כולכן לפני שנה?!
בדיוק.
קראתי את הפוסט הזה לפני כמה ימים, ואני לא מפסיקה לחשוב עליו.
אני לא מצליחה להבין מה עבר לשני הבחורים האלו בראש, בהנחה שהם לא סובלים מאיזושהי הפרעה נפשית או מוגבלות חברתית כלשהי.
מה הם חשבו עליך? מה הם ראו בך? מי חינך אותם? מה הם חושבים על נשים בפרט ובכלל? איך ייתכן שמתנהגים כך לבן אדם? מי נכשל? ההורים שלהם? מערכת החינוך? העולם התרבותי שלתוכו הם נולדו? איך זה יכול להיות?
נו, עוד אחד שחי בסרט כחול.
אה..סיפור כואב.
כתוב היטב.
חכי שתקראי את זה, במיחוד את הקטע האחרון:
http://cafe.themarker.com/view.php?t=109508
יש כאלה דברים במציאות.
או כמו שאמרו לי לא מזמן: איך זה שהכל קורה לך?
ופרסום זה המינימום שיכולתי לעשות. בגדול, היה מגיע לשניהם שיפוצצו להפ את פיקות הברך עם מחבט בייסבול.
בן הדוד סתם אינפנטיל ואידיוט שראה יותר מדי אסקימו לימון, אבל העומר הזה ממש בן זונה!!! אני בהלם מהסיפור, לא האמנתי שיש כאלה דברים במציאות. טיפת רגישות אין לו.
כל הכבוד שהיה לך האומץ לפרסם את המקרה+ השמות.
משתתפת בצערך.
אני די נפגעתי מזה, בטח גם את.
מה שמפליא, זה שזה לא כזה מופרך. דבר דומה קרה לי. זה תמיד מזכיר לי (בהפוכה) את "אחות במחזור שליח מאחור".
תשמעי, את משהו מיוחד. את גרמת לי לחשוב ולהרהר. למה באמת?
הרי אני לא מייצג את כלל הגברים.
כמו שאני לא מייצג את כלל הישראלים. אז למה באמת אני מרגיש נבוך כשישראלים עושים פדיחות בחו"ל?
שאלות מצוינות שאלת. אני לא בטוח שיש לי תשובה.
אני חושב שבעניין הגברים, שמעתי יותר מדי פעמים מנשים כמה גברים הם חארות וכדומה, וזה גרם לי להרגיש רע בתור גבר. הרי אני לא הייתי חולם לעשות את הדברים הללו. אני מעולם לא התייחסתי כך לנשים. הסטיגמה שנוצרת על גברים כקבוצה, בגלל התנהגות של מיעוט, היא שמציקה לי.
חשוב לי שנשים תדענה שיש גם כאלה (וצר לי על חוסר הצניעות, כמוני) שאם תיקלעי איתם בלילה לסמטה אפלה, תוכלי לשמוח שיש מי שישמור עלייך!
אני מתחיל לחשוב שזה משהו יותר קמאי, אם כך, במנטליות שלי בתור גבר. אני אמנם רחוק מלהיות הגבר הממוצע, אבל אינסטינקט ההגנה, שהוא משהו פרימטיבי וקדום יותר, אכן קיים אצלי.
מעניין. תודה לך. גרמת לי לחשוב. וזה תמיד מבורך.
Veritas
הבנתי שאתה מתבייש בהם. השאלה היא למה?
האם אתה מתבייש בשם כל הישראלים כשאיזה ישראלי עושה מעשה מבייש?
האם אתה מתבייש בשם בני המין האנושי כשאיזה בן אנוש עושה דברים איומים?
האם אתה מתבייש בשם הירושלמים כשאיזה ירושלמי משתולל?
מה גורם לך להתבייש בשם הגברים המניאקים?
למה?
למעשה, מבחינת הגנים, אי שם לפני מאה שנים, רוסי בעיקר. וקצת פולני.
אבל רגשות אשמה? אוהו, זכיתי באליפות הארצית.
לא, האמת היא שאני פשוט מתבייש בהתנהגות הברברית של חלק מבני מיני. יש אחוז מסוים, ואני כולי תקווה שאחוז זה אינו כה גדול, של גברים שהם חארות שלא בוחלים בדבר, שמתייחסים לנשים בצורה מחפירה. שמטרידים, שמשפילים, שעושים דברים שלא יעלו על דעתו של גבר שפוי בדעתו.
חשוב לי שנשים יידעו, מחד, להיזהר, כי מי יודע מאיפה זה יכול להגיע. ומאידך, שידעו שלא כולם כאלה, ולהערכתי הרוב הם בסדר, פחות או יותר. ויש גם אחוז מסוים, שהוא הקונטרה של החארות, של גברים ממש טובים, שבחיים לא יפגעו באישה בכוונה תחילה, ותמיד יכבדו אותה.
מאחל לך שתפגשי אך ורק כאלה.
Veritas
אתה פולני?
לעולם לא היה עולה בדעתי להתנצל בשם המין הנשי על משהו שאיזה ביץ' עשתה.
מאיפה ההזדהות הזאת? ולמה תחושת אשם קולקטיבית?
ותודה על הברכה, כמובן.
שלום.
אני גבר שמתבייש לפעמים במין הגברי.
אני גבר שמכבד כל אישה קודם כל, כאדם.
אני גבר שלעולם, אבל לעולם, לא יעז לעשות משהו בניגוד לרצונה של אישה.
לצערי הרב, שמעתי לאחרונה כמה סיפורים כאלה. התגובה הראשונית היא הלם. וואט דה פאק??! אנשים באמת מתנהגים ככה??
למה??
אז מסתבר שיש בהחלט גברים חארות. והאבסורד הוא, שאי אפשר לדעת את זה עליהם. הסיפור ששמעתי על בחור אחד, שהוא יותר גרוע מהסיפור שלך, זה מישהו שהכרתי פעם. בחיים, אבל בחיים, לא הייתי מנחש שהוא מסוגל להתנהג בצורה שפלה כל כך כלפי נשים.
קבלי את התנצלותי הכנה בשם כל המין הגברי. נכון, שאני רק אחד, ובטח לא מייצג (אני לא דוגמה לכלום, האמיני לי. אני לא קיים בשום סקאלה נורמלית), אבל בכל זאת.
שלא תדעי עוד מניאקים.
Veritas
מילא זה, אבל (כמו שחיה אמרה) ליהקו אותי לתפקיד הנימפומנית!
סליחה סליחה סליחה... בחיי שנפלט לי... בלי כוונה...
הנה, אני מושך ידי לאחור!
הידעת וגם חיבקת?!
טוב. חיבוק כבר קלטתי שזה לא כאן... לא לתת ולא לקבל...
אבל כגבר אני מנסה לחשוב "מה לעזאזל עלה בראש של האידיוט ההוא? ושל הבן דוד שלו, הלא פחות אידיוט???"
לא הולך לי. כנראה כי אני גבר, ולא יכול לחשוב ולעבוד בו בזמן...
אז פעם אחרת...
חיבוק... אופסס... נפלט לי :-)
הייתי מחברת את אלה עם אלה, אבל אני חוששת שהם י י ה נ ו .
מזמן הפסקתי עם המחקר האנתרופולוגי. ותודה על הנ"ב.
ואני חשבתי שראיתי ושמעתי כבר הכל...
אגב, לדעתי בקפה הזה יש כמה וכמה וכמה עלמות שרק מקוות שרן כזה ידפוק אצלן בדלת אחרי שקרא את הפוסטים הפורנוגרפים מתמחי המציצות שלהן.
אני בהלם... איזה קטע מפגר! מה הוא בדיוק חשב כשהוא שלח את הבן דוד שלו ...
בחיי אולי מישהו יקרא לו שיבוא להגיב הטמבל... שנבין על מה הוא חשב בדיוק!
אולי הוא תיכנן לצאת איתך לסיבוב על הרולרס?????????
נ.ב.
כאן היה צריך להיות נ.ב. אישי יותר אבל אני לא רוצה שתגובתי תימחק אז את החיבוק והאמירה אשלח בפרטי.
את בחברה טובה, רוב האנשים טועים בזה (נסי בגוגל ותיווכחי). וזה לא הביטוי שמטעה, אלה המצטטים שטועים (אבל, כאמור, את בחברה טובה).
הסבר מלא לצירוף לבור תבן [מוץ] מן הבר
[גם: לבור את הבר מן התבן]
ביטוי שמשמעו: לברור ולנפות את שפע הפרטים הטפלים (התבן או המוץ) כדי להבליט את העיקר (הבר); להפריד בין עיקר לטפל, בין מיותר או פסול לבין חיוני או כשר.
• כל עדות שיש בה סתירות, רשאי בית המשפט לנסות ולבור בה את התבן מן הבר, היינו לחלק את העדות באופן שבית המשפט ייתן אמונו בחלק מהדברים וידחה את יתרתם.
• עדיין מוטל עלינו לבור את הבר מן התבן ולהפריד בין החלקים הכשרים בהסכם לבין הפסולים.
...
מילון רב מילים
תודה על שהשכלת אותי, הפתגם אם כך מטעה, העובדה שהוא טרח להסביר את ההבדלים מראה שרבים טעו בענין.
מה בין מוץ, בר ותבן - מוץ ותבן הם השאריות, בר - הגרגרים (ברבי-בר!).
אכן לא יאמן.
ולא לימדתי שום לקח, אולי למדתי, גם זה לא בטוח.
היי רבקה,
לא יאומן!!
מבינה שקשה להפריד את התבן מהמוץ אך המאמץ כדאי, המשיכי לנסות ותמצאי את הגרגר המשובח שיהיה לטעמך במלוא המובנים.
וההוא...מקווה שלמד את הלקח אחרי השיעור שנתת לו...סה"כ ילדון טפשון.
מחקתי תגובות של אנשים עם בעיות בהבנת הנקרא ועם גישה צינית לעניין.
בעניין המישהי שתדפוק הופעה ותציע לך סקס - אני מבינה שגם אתה רוצה לחיות בסרט כחול.
בוא נהפוך את זה רגע:
יש לך אחות? חברה קרובה? אולי אמא שלך?
אז שמישהו ידפוק הופעה ויינקוש לה בדלת כשהיא מחכה למישהו אחר שקבע איתה.
אם זו אמא - אז בוא נגיד שהיא קבעה עם אבא שלך והוא שלח חבר שיישכב איתה במקומו.
עכשיו ברור?
אני לא מאמין שמחקת פה תגובות,זה מוריד את כל הפאן
כן הוא בנזונה למרות שברור שהבנדוד הוא הדומיננטי ובמרמה השתחל לדייט
הלוואי עלי שמישי תדפוק הופעה ואחר כך על הדלת שלי........
עלית על זה! הוא היה נורא נחמד, וגם אוהב סימפסונס וכאלה (איך יכול להיות שמישהו שאוהב סימפסונס יגיע לשפל הזה? עובדה, הגיע.)
זה מתעתע כשמדובר במישהו ששאר התכונות שלו כאלה זוועתיות.
אני מאוד מקווה שהם מעטים, אם כי פגשתי די הרבה עד היום.
(ואני אלרגית לחיבוקי רשת, אבל אני אסלח לך הפעם, לא ידעת.)
אל תפסיקי להאמין במין האנושי (גברי או נשי) , רובנו טובים.....
זה מקרה מדהים של בחור טיפש ,רע ,חסר רגישות ונחמד בו זמנית(אחרת לא היית איתו שבועיים)..
הם מעטים ,,,,,
תמשיכי להאמין בנו , את יכולה לחזור למנעול אחד ..:-)
חיבוק ,על האומץ .
ועוד תגובה הלכה לבית הקברות הווירטואלילתגובות.
הפעם לא טרחתי אפילו על החזרת המילים.
כאן הייתה תגובה של דונש. מחקתי אותה (לא לפני שהחזרתי לו חזרה את המלים בדואר הפנימי).
כאן זה לא דמוקרטיה.
לא מדובר בקטע אמנותי אלא בקטע מהחיים שלי. וכאן אני ממש לא מרשה כל דבר.
כמו שאמרתי לאמביולנטית, אני לגמרי לא נוטה לחשיפה אישית ברמה הזאת, מעצבן אותי שאני צריכה לעשות את זה בשביל למנוע פגיעה גדולה יותר.
בדיוק. האנשים חיים בסרט (כחול).
אם התרגזת זה אומר שהזדהית, וזה מעודד אותי קצת (אם כי לא אגרר לחיבוק, יש גבול!).
תודה. החשיפה גם היא מחיר שאני משלמת על משהו שהם עשו, עדיין מחיר נמוך יותר מלבוא, להתקל בו ולהרגיש חרא. ופישלו זה לגמרי אנדרסטייטמנט.
מקומם
אם תרשי להיות רציני לרגע אצלך בבלוג .
סחתיין על האומץ
מבייש את המין האינפנטילי לפעמים(לא המין שלך) זה שגם אני משתייך אליו
התחלת את הפוסט ואמרת שזה סיפור עם גוון סמי פורנוגרפי.
זו בדיוק הבעיה.
זה נשמע לגמרי כמו תסריט של סרט פורנו: הגבר דופק בדלת, האישה פותחת בתחתונים וגופיה, הוא אומר שחבר שלו/ בן דוד שלו/האינסטלטור השני וכו' לא יכול לבוא ונכנס. קאט.
אני חושבת שכמעט כמו שכל אישה הוטרדה מינית, כל אחת זכתה להיות מלוהקת לסרט פורנו מציאותי שלא בטובתה.
זה שהם אנשים חרא זה דבר אחר. את צריכה להיזהר מאנשים כאלה, אבל מה לעשות לפעמים נותנים אמון באדם הלא נכון, אז מה נהפוך לחשדנים?
יצא לי קצת מבולבל כי ממש התרגזתי, מצטערת.
חתיכת סיפור מעצבן..
לא יודעת מי יותר חצוף עומר או רן, אבל אין ספק שהם פישלו בגדול.
כל הכבוד לך שהעלית את הדברים על הכתב, דרוש לזה הרבה אומץ
ועל זה *