האישה ישבה על הספסל, ומבטה ניסה לחדור מבעד לשמיכה האפורה, שטשטשה את צמרות העצים הגבוהים עד שדמו למפלצות מעידן אחר. הכלב נהם לידה. מסביב היה שקט. אין איש.
האישה פרשה זרועותיה לצדדים, כמו איוותה למלא את הספסל במשהו. מאחוריה התפרש משטח של בוץ רטוב, מבהיק. היה קר מאוד. האישה הידקה את המעיל לגופה. היא שוב ניסתה לראות מבעד לערפל, אך לא ראתה דבר.
היא נראתה כמי שמחכה למישהו, שלא בא. אולי התעכב בגלל הערפל. ואולי החליט לא לבוא מסיבה אחרת. עיניה קדחו בשכבת צמר הגפן האפור כאילו קיוותה למשוך ממנה את האיש שלו חיכתה. לדלות אותו מן המעמקים כמו דג. למשוך אותו בחבל דמיוני אל הספסל, לצדה.
קשה היה לנחש את גילה, כמו טושטש אף הוא בערפל. מבנה גופה, מעילה וישיבתה רמזו על גיל קשיש. אולי 60. אך עיניה, שהבריקו בציפייה ארוכה, היו צעירות בהרבה. עיניים בנות 20 כלילות תום. היא הידקה את אצבעותיה אל משענת הספסל, במשהו דומה לתפילה. הערפל המשיך לרבוץ לפניה כמו חיה קדמונית נעדרת חמלה ובלתי מתפשרת.
ואז, כמו אבחת חרב, פרצה קרן השמש הראשונה וסללה נתיב דקיק בתוך הערפל. ובעקבותיה עוד קרן של זהב, ועוד אחת, הולמות באותה חיה אפורה, ומניסות אותה לכל עבר, מגלות את צמרות העצים שהסתתרו, שולפות בתים שלמים מן המחבוא, חושפות עיר שלמה, מוארת כולה באור בראשית.
כמו היה זה סימן שחיכתה לו, האישה קמה ממקומה, עיניה מאירות באותו אור שבורא עולם מן התוהו. היא פסעה לאטה לעבר העיר, והכלב נוהם חרישית לצדה. הסיטה בריח משער של בית, ונכנסה. בבית עמדה דממה, וריח עז של תרופות. היא פסעה בצעדים בטוחים על השטיח לתוך חדר השינה. האיש שכב ללא נוע על המיטה לבנת המצעים, ועיניו פקוחות.
היא הפנתה את ראשה לעבר הרופא ללא קול. הוא חייך. "בעלך יצא מכלל סכנה", אמר, וקולו צלול כקרני האור שבקעו מתוך הערפל.
* כל הזכויות שמורות לאלומה עברון (c)
|
תגובות (51)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ברוכה הבאה, אורחת יקרה! חן חן על ביקורך המענג!
תודה!
יפה
התנצלת שהסיפור הוא קצר
והוא יצא מצוין
מה שמלמד שהאורך לא קובע
הערפל התפוגג, ובן זוגה חזר לאיתנו.
נחמד,
אילנה
כוכב באהבה.
וואו!!! איך אהבתי את ההברקה -"דוברת אנרגטית"!! כל כך נכון, זאת כל כך שפה!!! תודה!
גם הצילום מתמזג עם הסיפור.
***
חן חן על תגובה מרהיבה ומושלמת...
הקישור מושלם
הסמליות היא חלק מחשיבה ודמיון חיובי לשיפור איכות החיים.
מ ו ש ל ם!!!
יום מבורך חמודה
אסתיה
סיפור "אחר" הסיפור הזה,
השיבה הביתה......אהבתי***
מסרים מהבריאה...
והשתקפויות של דבר בתוך דבר בתוך דבר...
ואת דוברת רהוטה שמשתבחת בקביעות (-:
מיקה
ידעתי שימצא חן בעיניך, גם בגלל הצילום, אה? משהו ברמה שלך!!!
פשוט אין לי ברירה. שני הסיפורים לפני זה הציבו רף כזה, ולא שהתכוונתי....שאני כבר לא יכולה ללכת אחורה, רק קדימה...
הסיפורים האחרונים שלך הם התפתחות נפלאה שלך כסופרת..
מקסים הסיפור.
ארי
*אהבתי מאד.
הסוף מתאים לי.
*
אלומה יקירתי,
סיפור קצר ומיוחד.
אהבתי את הדימויים,
את ה- premenition
ואת הסוף שכולו קרן אור!
===
הלוואי וכך תמיד גם בחיים שלנו יקרה.
ואני גם אוהבת סוף טוב.
לקחת תמונה ולכתוב על פיה - זה נהדר בעיניי
גם אוהבת לעיתים לעשות את זה אבל ב..שיר...
יופי של דימויים של אותה אישה - השמיכה האפורה
הערפל
תודה על הסיפור היפה
עם הסוף..היפה
שבוע טוב
בדיוק, גילה, בדיוק זה!!!
חח איתן, גם אני מכירה את הבדיחה הזאת!אבל כמו שהבנת,השטרודל יצטרך לחכות...
עמנואל אהוב שלי! כל תגובה שלך שווה זהב!
כמו תמיד את במילים אלופה
שבוע מבורך לך אישה קסומה!!!!
אני עם חברתי לא ציפתי לסוף כזה ------------הגיח מתוך הערפל..............
פוזית*
שבוע טוב מלא בבריאות והצלחה.
ואני חשבתי שתרקחי לנו איזה סיפור אהבה בין שפים
סיפורך כה יפה ונוגע יקירה
אני מאמינה בחיבור עם הבריאה
וכנראה אף את.....
אהבתי
שבוע טוב
כרגיל ....השינמוך....לא סיפקו לי
את אינך רק סופרת מוכשרת, את יותר ציירת.
הסיטואציה שתיארת נראית יותר כציור של רנואר.
כמה יפה, כמה רגיש, נהנתי מאוד לקרוא.
ובנוסף, קבלתי גם רעיון נפלא שאותו אשמור לשימוש בעתיד הלא רחוק.
נראה שמישהו גנב לגברת את הזמן ...
פיתחתי אותו, הרעיון. נראה שישנם אנשים שבלי משים בלי שיחושו, ובטרם ניצלו את צעירותם, הם מבוגרים.
אולי גם קשישים,.. אולם עיניהם מספרים את האמת. הם צעירים שמישהו גנב להם את הזמן.
כך נראית לי האישה על הספסל.
ורק הערה אחת יש לי לומר לך, ברשותך כמובן,
אני הייתי מסיים את הסיפור במילה אחת מעט שונה.
מעט שונה, אבל מעניקה לסיפור משקל אחר לגמרי;
"בעלך מת"
מצפה לקרוא את הסיפור הבא,
חוצפי"ש
כמה נפלא להיות אצליך פעמיים הבוקר. אהבתי את הכתיבה המאירה את נפשו של האדם. כתיבה משובחת כתמיד. שיילוב מחבר עם התמונה*שיהיה לך שבוע נפלא
שבוע טוב אלומה.
שבוע טוב וחג שמח אלומה *
נזכרתי בסיפור אשר בו אדם זקן נשאל
איך זה להיות זקן
ענה הזקן
להיות זקן זה להרגיש חי
אוהב אותך
תודה, מיכאל יקירי, ומקווה ששמת לב לקיצור הדרסטי במספר המילים...אני שואפת להגיע לתמציתיות השירים שלך...
לא ממש הבנתי מי את או אתה, אבל -חן חן על הביקור המענג והמושקע!!!
מדהים.
מחכה לנס...*
אני מגיבה מכל הלב - בדרכי שלי.
למי שלא מתאים/ה תגובתי... מוזמן/ת למחוק.
בלי נקיפות מצפון.
חד וחלק.
שלכם בידידות ובהערכה.
חן-לי, אגני,לאהלה,
חג חנוכה מואר, מאיר ומתעורר.
הדבר החומרי ביותר -
כולל את הדבר הרוחני ביותר.
קרן השמש שפרצה מתוך הערפל
קרן של בריאות ואושר
תודה על הסיפור
שבוע טוב
דבי
shavua tov
ve neshika mi rio
a boheret
ראיתי את התגובה של רמיאב וכל כך צחקתי שכבר שכחתי כמעט מה שרציתי לכתוב. חחח
כתיבה יפה כמו תמיד, יכולת תיאורית מרשימה .
שבוע נעים !
כנראה שנגזר עליה "לסבול" אותו עוד תקופה...
כתוב יפה כרגיל...
שבועטוב,
רמי