כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    רומנטיקה זה אני!

    סיפורים רומנטיים מכל הסוגים, שיחדירו מתיקות גם ללבבות שהתייבשו כבר...

    ארכיון

    אישה בערפל -הסיפור הרומנטי למוצ"ש

    51 תגובות   יום שבת, 27/11/10, 23:47

     

     

    ''

     

    האישה ישבה על הספסל, ומבטה ניסה לחדור מבעד לשמיכה האפורה, שטשטשה את  צמרות העצים הגבוהים עד שדמו למפלצות מעידן אחר. הכלב נהם לידה. מסביב היה שקט. אין איש.

     

    האישה פרשה זרועותיה לצדדים, כמו איוותה למלא את הספסל במשהו. מאחוריה התפרש משטח של בוץ רטוב, מבהיק. היה קר מאוד. האישה הידקה את המעיל לגופה. היא שוב ניסתה לראות מבעד לערפל, אך לא ראתה דבר.

     

    היא נראתה כמי שמחכה למישהו, שלא בא. אולי התעכב בגלל הערפל. ואולי החליט לא לבוא מסיבה אחרת. עיניה קדחו בשכבת צמר הגפן האפור כאילו קיוותה למשוך ממנה את האיש שלו חיכתה. לדלות אותו מן המעמקים כמו דג. למשוך אותו בחבל דמיוני אל הספסל, לצדה.

     

    קשה היה לנחש את גילה, כמו טושטש אף הוא בערפל. מבנה גופה, מעילה וישיבתה רמזו על גיל קשיש. אולי 60. אך עיניה, שהבריקו בציפייה ארוכה, היו צעירות בהרבה. עיניים בנות 20 כלילות תום. היא הידקה את אצבעותיה אל משענת הספסל, במשהו דומה לתפילה. הערפל המשיך לרבוץ לפניה כמו חיה קדמונית נעדרת חמלה ובלתי מתפשרת.

     

    ואז, כמו אבחת חרב, פרצה קרן השמש הראשונה וסללה נתיב דקיק בתוך הערפל. ובעקבותיה עוד קרן של זהב, ועוד אחת, הולמות באותה חיה אפורה, ומניסות אותה לכל עבר, מגלות את צמרות העצים שהסתתרו, שולפות בתים שלמים מן המחבוא, חושפות עיר שלמה, מוארת כולה באור בראשית.

     

    כמו היה זה סימן שחיכתה לו, האישה קמה ממקומה, עיניה מאירות באותו אור שבורא עולם מן התוהו. היא פסעה לאטה לעבר העיר, והכלב נוהם חרישית לצדה. הסיטה בריח משער של בית, ונכנסה. בבית עמדה דממה, וריח עז של תרופות. היא פסעה בצעדים בטוחים על השטיח לתוך חדר השינה. האיש שכב ללא נוע על המיטה לבנת המצעים, ועיניו פקוחות.

     

    היא הפנתה את ראשה לעבר הרופא ללא קול. הוא חייך. "בעלך יצא מכלל סכנה", אמר, וקולו צלול כקרני האור שבקעו מתוך הערפל.

     

    * כל הזכויות שמורות לאלומה עברון (c)

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (51)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/12/10 22:44:

      צטט: רומפיפיה 2010-12-03 16:47:46

      יפה

      ברוכה הבאה, אורחת יקרה! חן חן על ביקורך המענג! 

        3/12/10 21:43:
      והנה כוכבי מן הערפל המתרחק.... למעט המחזיק את המרובה. מי יודע איזה סיפור מקופל ברגע של ראית דמות מסויימת, מה היא נושאת בקרבה...
      תודה!
        3/12/10 16:47:

      יפה

        3/12/10 15:45:

      צטט: הנריק הצייר 2010-12-03 12:17:10

      התנצלת שהסיפור הוא קצר
      והוא יצא מצוין
      מה שמלמד שהאורך לא קובע

       בסיפור כנראה שלא....

       

        3/12/10 12:17:

      התנצלת שהסיפור הוא קצר
      והוא יצא מצוין
      מה שמלמד שהאורך לא קובע

       

        2/12/10 12:59:


      הערפל התפוגג, ובן זוגה חזר לאיתנו.

      נחמד,


      אילנה
        1/12/10 19:55:
      סוף טוב הכל טוב.
      כוכב באהבה.
        30/11/10 16:21:

      צטט: דרך הסגולה 2010-11-29 22:59:12

      דוברי "אנרגטית" מזהים את הדיאלוג הקסום עם היקום.
      מסרים מהבריאה...
      והשתקפויות של דבר בתוך דבר בתוך דבר...
      ואת דוברת רהוטה שמשתבחת בקביעות (-:
      מיקה

       וואו!!! איך אהבתי את ההברקה -"דוברת אנרגטית"!! כל כך נכון, זאת כל כך שפה!!! תודה!

        30/11/10 15:34:
      סיפור נפלא.
      גם הצילום מתמזג עם הסיפור.
      ***
        30/11/10 11:28:

      צטט: דר" אסתיה חוטר גזע 2010-11-30 06:32:44

      התצלום מרהיב
      הקישור מושלם
      הסמליות היא חלק מחשיבה ודמיון חיובי לשיפור איכות החיים.

      מ ו ש ל ם!!!
      יום מבורך חמודה
      אסתיה

       חן חן על תגובה מרהיבה ומושלמת...

      התצלום מרהיב
      הקישור מושלם
      הסמליות היא חלק מחשיבה ודמיון חיובי לשיפור איכות החיים.

      מ ו ש ל ם!!!
      יום מבורך חמודה
      אסתיה
        29/11/10 23:42:
      אלומה תודה יקירה,
      סיפור "אחר" הסיפור הזה,
      השיבה הביתה......אהבתי***
        29/11/10 22:59:
      דוברי "אנרגטית" מזהים את הדיאלוג הקסום עם היקום.
      מסרים מהבריאה...
      והשתקפויות של דבר בתוך דבר בתוך דבר...
      ואת דוברת רהוטה שמשתבחת בקביעות (-:
      מיקה
        29/11/10 20:22:

      צטט: אוסטין 2010-11-28 22:39:04

      גם בתחום ה"קצר וקולע" את קולעת בול !......
      מקסים הסיפור.
      ארי

       ידעתי שימצא חן בעיניך, גם בגלל הצילום, אה? משהו ברמה שלך!!!

        29/11/10 20:20:

      צטט: נעמה ארז 2010-11-28 23:56:33

      בזמן האחרון את מפתיעה אותי הלוך והפתע.
      הסיפורים האחרונים שלך הם התפתחות נפלאה שלך כסופרת..

      פשוט אין לי ברירה. שני הסיפורים לפני זה הציבו רף כזה, ולא שהתכוונתי....שאני כבר לא יכולה ללכת אחורה, רק קדימה... 

        29/11/10 19:36:
      מצמרר.
        28/11/10 23:56:
      בזמן האחרון את מפתיעה אותי הלוך והפתע.
      הסיפורים האחרונים שלך הם התפתחות נפלאה שלך כסופרת..
        28/11/10 23:45:
      יפהפה
        28/11/10 22:39:
      גם בתחום ה"קצר וקולע" את קולעת בול !......
      מקסים הסיפור.
      ארי
        28/11/10 22:28:
      סיפור יפיפה.
      *אהבתי מאד.
        28/11/10 21:22:
      סיפור יפיפה.
      הסוף מתאים לי.
      *
        28/11/10 18:07:

      אלומה יקירתי, נשיקה
      סיפור קצר ומיוחד.
      אהבתי את הדימויים,
      את ה- premenition
      ואת הסוף שכולו קרן אור!
      ===
      הלוואי וכך תמיד גם בחיים שלנו יקרה.

        28/11/10 17:24:
      כתוב נפלא!
      ואני גם אוהבת סוף טוב.
        28/11/10 17:09:
      אלומה

      לקחת תמונה ולכתוב על פיה - זה נהדר בעיניי
      גם אוהבת לעיתים לעשות את זה אבל ב..שיר...
      יופי של דימויים של אותה אישה - השמיכה האפורה
      הערפל
      תודה על הסיפור היפה
      עם הסוף..היפה
      שבוע טוב
        28/11/10 16:49:

      צטט: **גילה** 2010-11-28 05:44:29

      תארת מאד יפה את הלך רגשותיה של האשה המפוחדת, אשר פחדה כערפל הוא, מציף ועוטף, עד אשר הבליחה קרן אור מבעד לערפל - קרן אור שנטעה בה את הידיעה, את ההרגשה , שהכל בסדר....

      שבוע טוב וחג שמח אלומה *

       בדיוק, גילה, בדיוק זה!!!

        28/11/10 16:48:

      צטט: איתן המיסטיקן 2010-11-28 04:03:21

      מזכיר לי את הפולניה ששומרת את השתרודל ל-"שבעה"

       חח איתן, גם אני מכירה את הבדיחה הזאת!אבל כמו שהבנת,השטרודל יצטרך לחכות...

        28/11/10 16:47:

      צטט: אזוטריקה-יומן לימוד 2010-11-28 00:25:37

      ייקרה שלי בא לי להגיד לך מין הערפל
      נזכרתי בסיפור אשר בו אדם זקן נשאל
      איך זה להיות זקן
      ענה הזקן
      להיות זקן זה להרגיש חי

      אוהב אותך

       עמנואל אהוב שלי! כל תגובה שלך שווה זהב!

        28/11/10 15:58:
      סיפור קצר אך עוצר נשימה
      כמו תמיד את במילים אלופה
      שבוע מבורך לך אישה קסומה!!!!
        28/11/10 15:36:
      קצר אבל יוצר תהודה שמתרחבת מרתק... (:
        28/11/10 13:58:

      צטט: אילנה ינובסקי 2010-11-28 11:50:56

      אהבתי,אהבתי,אהבתי.התאור של האישה בערפל מסתורי ולא מבשר את הסוף המפתיע.ההתרחשות כולה עלומה, גייסת את כל איתני הטבע לסדר לך את העלילה. וגם התמונה עצמה חלומית.

       

      אני   עם  חברתי לא ציפתי לסוף כזה ------------הגיח מתוך הערפל..............

      פוזית*

        28/11/10 11:50:
      אהבתי,אהבתי,אהבתי.התאור של האישה בערפל מסתורי ולא מבשר את הסוף המפתיע.ההתרחשות כולה עלומה, גייסת את כל איתני הטבע לסדר לך את העלילה. וגם התמונה עצמה חלומית.
        28/11/10 11:23:
      גם סיפור קצר נוגע ללב אצלך , וכדרכך גם הסוף הטוב .
        28/11/10 10:19:
      העיקר שהוא בריא ;-)
      שבוע טוב מלא בבריאות והצלחה.
        28/11/10 09:09:

      ואני חשבתי שתרקחי לנו איזה סיפור אהבה בין שפיםחיוך

      סיפורך כה יפה ונוגע יקירה

      אני מאמינה בחיבור עם הבריאה

      וכנראה אף את.....

        28/11/10 08:00:

      אהבתי
      שבוע טוב


      כרגיל ....השינמוך....לא סיפקו לי
        28/11/10 07:55:
      :)
        28/11/10 07:24:
      כוחן של מילים, לטוב או לרע...
        28/11/10 07:18:
      אלומה ידידתי היקרה,
      את אינך רק סופרת מוכשרת, את יותר ציירת.
      הסיטואציה שתיארת נראית יותר כציור של רנואר.
      כמה יפה, כמה רגיש, נהנתי מאוד לקרוא.
      ובנוסף, קבלתי גם רעיון נפלא שאותו אשמור לשימוש בעתיד הלא רחוק.
      נראה שמישהו גנב לגברת את הזמן ...
      פיתחתי אותו, הרעיון. נראה שישנם אנשים שבלי משים בלי שיחושו, ובטרם ניצלו את צעירותם, הם מבוגרים.
      אולי גם קשישים,.. אולם עיניהם מספרים את האמת. הם צעירים שמישהו גנב להם את הזמן.
      כך נראית לי האישה על הספסל.
      ורק הערה אחת יש לי לומר לך, ברשותך כמובן,
      אני הייתי מסיים את הסיפור במילה אחת מעט שונה.
      מעט שונה, אבל מעניקה לסיפור משקל אחר לגמרי;
      "בעלך מת"
      מצפה לקרוא את הסיפור הבא,
      חוצפי"ש
      היא הפנתה את ראשה לעבר הרופא ללא קול. הוא חייך. "בעלך יצא מכלל סכנה", אמר, וקולו צלול כקרני האור שבקעו מתוך הערפל.
      כמה נפלא להיות אצליך פעמיים הבוקר. אהבתי את הכתיבה המאירה את נפשו של האדם. כתיבה משובחת כתמיד. שיילוב מחבר עם התמונה*שיהיה לך שבוע נפלא
        28/11/10 06:36:
      את קרן אור שמפסיעה וגורמת לי הנאה צרופה מסיפור לשבת.
      שבוע טוב אלומה.
        28/11/10 05:44:
      תארת מאד יפה את הלך רגשותיה של האשה המפוחדת, אשר פחדה כערפל הוא, מציף ועוטף, עד אשר הבליחה קרן אור מבעד לערפל - קרן אור שנטעה בה את הידיעה, את ההרגשה , שהכל בסדר....

      שבוע טוב וחג שמח אלומה *

        28/11/10 04:03:
      מזכיר לי את הפולניה ששומרת את השתרודל ל-"שבעה"
      ייקרה שלי בא לי להגיד לך מין הערפל
      נזכרתי בסיפור אשר בו אדם זקן נשאל
      איך זה להיות זקן
      ענה הזקן
      להיות זקן זה להרגיש חי

      אוהב אותך
        28/11/10 00:17:

      צטט: מיכאל 1 2010-11-28 00:03:57

      אלומה יקרה,
      ראיתי את התגובה של רמיאב וכל כך צחקתי שכבר שכחתי כמעט מה שרציתי לכתוב. חחח
      כתיבה יפה כמו תמיד, יכולת תיאורית מרשימה .
      שבוע נעים !

       תודה, מיכאל יקירי, ומקווה ששמת לב לקיצור הדרסטי במספר המילים...אני שואפת להגיע לתמציתיות השירים שלך...

        28/11/10 00:16:

      צטט: @לאהלה5 2010-11-28 00:15:07

      מדהים.

      מחכה לנס...*

       

      אני מגיבה מכל הלב - בדרכי שלי.

      למי שלא מתאים/ה תגובתי... מוזמן/ת למחוק.

      בלי נקיפות מצפון.

      חד וחלק.

       

      שלכם בידידות ובהערכה.

      חן-לי, אגני,לאהלה,

       

      חג חנוכה מואר, מאיר ומתעורר.

       

      ''

      ברכת השבוי

      הדבר החומרי ביותר -

      כולל את הדבר הרוחני ביותר.

       לא ממש הבנתי מי את או אתה, אבל -חן חן על הביקור המענג והמושקע!!!

        28/11/10 00:15:

      צטט: רמיאב 2010-11-27 23:57:36

      כנראה שנגזר עליה "לסבול" אותו עוד תקופה...

      כתוב יפה כרגיל...

      שבועטוב,

      רמי

       

       רמי, ליצן שכמותך! הזכרת לי בדיחה:

      הרופא: יש בידי את תוצאות הבדיקות שלך. נותרו לך עשר - לחיות.

      החולה: עשר? מה עשר? שנים? חודשים? ימים?

      הרופא: עשר,תשע,שמונה,שבע....

       

        28/11/10 00:15:

      מדהים.

      מחכה לנס...*

       

      אני מגיבה מכל הלב - בדרכי שלי.

      למי שלא מתאים/ה תגובתי... מוזמן/ת למחוק.

      בלי נקיפות מצפון.

      חד וחלק.

       

      שלכם בידידות ובהערכה.

      חן-לי, אגני,לאהלה,

       

      חג חנוכה מואר, מאיר ומתעורר.

       

      ''

      ברכת השבוי

      הדבר החומרי ביותר -

      כולל את הדבר הרוחני ביותר.

        28/11/10 00:06:
      אלומה,
      קרן השמש שפרצה מתוך הערפל
      קרן של בריאות ואושר
      תודה על הסיפור
      שבוע טוב
      דבי
        28/11/10 00:05:
      sof tov
      shavua tov
      ve neshika mi rio
      a boheret
        28/11/10 00:03:
      אלומה יקרה,
      ראיתי את התגובה של רמיאב וכל כך צחקתי שכבר שכחתי כמעט מה שרציתי לכתוב. חחח
      כתיבה יפה כמו תמיד, יכולת תיאורית מרשימה .
      שבוע נעים !
        27/11/10 23:57:

      כנראה שנגזר עליה "לסבול" אותו עוד תקופה...

      כתוב יפה כרגיל...

      שבועטוב,

      רמי