ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café
כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.
ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.
אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי
וואו, כמה זמן לא הייתי פה. בכלל, אני מתכוונת, לא רק קריאת פוסטים, שיטוט בקהילות, אלא כתיבה ממש, והנה זה קורה לי שוב, בשעות הקטנות של הלילה, כשאני לא מצליחה להרדם. פשוט לכתוב. להוציא מה שיש לי בראש, ובלב. אני לא פה גם כי חטאתי בחטא הפייסבוק ואני שם יותר, מה לעשות, אין לי את כל הזמן שבעולם מול האינטרנט. ובחרתי לחזור לכתוב פה. אולי גם שם יום אחד?
היום היה יום מיוחד מכמה בחינות, ואולי החשוב ביותר שדורש ממני כתיבה ותיעוד הוא הארוע המכונן בו התחיל יהונתן ללכת. היום כבר יום ראשון למעשה, אבל כשהוא הלך זה היה בשבת, אני הייתי במקלחת ולכן מיכאל היה איתו כשזה קרה. שמעתי צהלות מיוחדות ורמות מהרגיל ותארתי לעצמי שמשהו קורה שם, לא תארתי לעצמי שבזה עסקינן. היה מרגש בהחלט לראות אותו פוסע על שתי רגליו, ולא זוחל כהרגלו בשנה ו-5 החודשים לקיומו. אז הוא התרגש, ואנחנו התרגשנו ובסוף כל ההתרגשויות והצחוקים תמיד מגיע הבכי, והאמבטיה שמנקה את שאריות היום, ומכינה לשנת הלילה המתוקה. הוא נרדם בקלות, מותש ומרוצה מיום נוסף של התרחשויות.
אני פינקתי את עצמי בספר ביום שישי. בקניותר שלנו פתחו דוכן של מבצעים של סטימצקי, ואת עיניי צד הספר "ימי שלישי עם מורי". עברתי על כל הספרים, וחזרתי אליו, אותו גם רכשתי בסיבוב הזה, של יום שישי, קצת לפני שהשבת נכנסת.
ספר מרגש, שהותיר אותי דומעת לא מעט פעמים. אולי הנכון הוא, שבסיום כל פרק דמעתי, וחשבתי איפה זה פוגש אותי בחיי. הפרק האחרון ריסק אותי כנראה לזמן ממושך יותר, כי בעקבותיו אני כאן, כותבת, כמעט 2 וחצי בבוקר, וזה לא אופייני לי, העירות בשעות אלה. וחשבתי על אבא שלי ששוכב במיטה, וכבר ליישר את הרגליים הוא לא יכול מרוב שהוא שוכב במיטה. וזה שעדיין בגיל 42 אני מבקשת את קרבתו כמו ילדה קטנה, ומקבלת את ההפך. וכמו בכל פעם אנחנו מתקסחים, ואני יוצאת נפגעת מכל הסיפור הזה. וחשבתי על אחותי הגדולה שהתנתקה לנו מהמשפחה, וכבר כמה שנים אנחנו לא בקשר. רק עם אבא, היא באה לדבר, לפעמים עם הבנות ולפעמים לבד. כועסת עלינו, ואנחנו עליה. מתי זה יגמר? מתי נחזור להיות בקשר? ואיפה האהבה? וחשבתי על אחיותי ויש לי כמה כאלה, שאנחנו מה שנקרא "בקשר" אבל לגמרי לא בקשר. ועל זה שאני לפעמים מאשימה אותן, ולפעמים לוקחת אחריות, ומנסה ליצור שוב קשר, ושוב נתקלת בחומת אטימות, או משהו אחר, ושוב נסגרת.
ואני חוזרת למשפחה הקטנה שלי שיצרתי לעצמי, בשנים האחרונות ומודה לאלוהים על המתנה הזו. אני נכנסת לחדר של יהונתן, ומתבוננת בפלא הזה, ואני נדהמת כמה אהבה הוא מפיק ממני, וכמה אהבה ועבודה רוחנית מיכאל מפיק ממני והאמת שרק אלוהים יודע כמה דמעות כל הפוסט הזה מפיק ממני ואני ממשיכה להודות על כל השפע הזה, והיכולת שלי להמשך ולתת, ולהיות טובה יותר.
עכשיו כשהתנקה כל הרגש שהצטבר בי, אנסה לחזור לישון. כבר מזמן לא פגשתי בעצמי את כל הרגש הזה, וגם על זה אני מודה. ככה, לחזור לפגוש את העולם, דרך זגוגיות הרגש. |
נעימות
בתגובה על מגששת דרכי בחושך....
נעימות
בתגובה על התחדשות
נ.י.ל.י
בתגובה על סתלבט על הערסל
מרוה אינדיגו
בתגובה על בן 10 חודשים
Innovative Software Development
| Cafe:
ראשי |
העמוד שלי | אנשים |
קהילות |
בלוגים |
תמונות |
וידאו |
אודיו |
קהילת תמיכה |
||
| מדורים:
העמוד הראשון |
הייטק |
שוק ההון |
וול סטריט |
smartphone |
קריירה |
פרסום ומדיה |
צרכנות |
נדל"ן |
משפט |
רכב |
עסקים קטנים |
||
 | ||
| שימושים: התראות RSS | כל הפרשנויות | כל כותרות היום | תנאי שימוש באתר | כתבו אלינו | ||
| עכבר העיר:
מדריך עכבר העיר |
סרטים |
מסעדות |
הופעות |
ילדים |
הצגות |
ברים |
מדריך עכבר העיר – בידור , תרבות , סרטים , קולנוע |
||
| הארץ:
חדשות |
תחזית |
גלריה |
חדשות חוץ |
ביקורות קולנוע |
ביקורת מסעדות |
ספורט |
ספרים
|
תגובות (19)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
היית ונותרת.
עם התמונות אני קצת מצנזרת
נהיה לי פחד פדופילה ברשת
אז אני לא מפרסמת תמונות שלו
כשהוא יגדל שישים תמונות של עצמו כמה שירצה
את הרי מקבלת מהן דרך קבע
איזה כייך עם קבלת הפנים המחודשת הזו
ממש חיממתם לי את הלב
עוד חודש לערך... המפגש הקבוע :)
כתבת מתוך ליבך ווזה מורגש בכל אות.
תמשיכי להנות מהמשפחה הקטנה שיצרת
ומרביד הנהדרת שיודעת כל כך הרבה
שיודעת להכנס פנימה ולנקות רגשות.
ולכאן, תגיעי מתי שאת מרגישה שמתאים לך
ותכתבי רק כשמתאים לך !
ברכות ליהונתן הקסום שלך.
עכשיו הגיע תורן של התמונות(:(:
ובקשר ליחסים במשפחה-זה נכתב כבר בחוזה שבטרום לידה.
באתם לחוות חוויות וללמוד לקחים.
המשיכי להנות מהתא המשפחתי שייצרת.
שולחת לך וליהונתן נשיקה!
זוכרת את ה-"לבד לבד" הזה של הפעוטים בצעדיהם הראשונים.
ברכות ליהונתן הקסום שלך.
עכשיו הגיע תורן של התמונות(:(:
ובקשר ליחסים במשפחה-זה נכתב כבר בחוזה שבטרום לידה.
באתם לחוות חוויות וללמוד לקחים.
המשיכי להנות מהתא המשפחתי שייצרת.
שולחת לך וליהונתן נשיקה!
היי מותק
באמת, המפגש שלנו מתקרב???
כן, תודה על ההבנה, על הצורך להתפרק
וגם אחרי כן לא נרדמתי איזה שעה
תודה ורד יקרה
כנראה שהורגש מאוד חסרוני, אם 3 פעמים קפצה התגובה....
ואומרים שהנשמה שלנו דוקא כן בוחרת את המשפחה שלנו, כדי לעשות שם עבודה, בדיוק על אותם קשיים ואתגרים
טרם קראתי את הספר, מי יודע אולי בזכותך עוד דבר יתפתח אצלי, ואת כבר יודעת על כמה :)
בכל מקרה אני חושבת שה"צבירה" הזו לפעמים מעיקה, כמה חשוב לפרוק, במיוחד למקום הניטרלי..
שולחת חיבוק
בקרוב אתן לך אחד אמיתי, המפגש שלנו מתקרב
טוב לקרוא אותך. תודה.
welcome back.
רותי.
שולחת לך חיבוק.
יודעת שזה כואב. אנחנו לא בוחרים את הורינו ובני משפחתנו ולא תמיד יש כימיה וקשר טוב. תתפלאי, אבל המון משפחות חוות את הניתוקים והכעס. חבל וזה די מתסכל אך לא תמיד זה בשליטתנו.
תשמחי במשפחתך שיצרת. בורכת!.
ומזל טוב ליהונתן על צעדיו הראשונים. זה בהחלט מרגש!.
שולחת לך חיבוק.
יודעת שזה כואב. אנחנו לא בוחרים את הורינו ובני משפחתנו ולא תמיד יש כימיה וקשר טוב. תתפלאי, אבל המון משפחות חוות את הניתוקים והכעס. חבל וזה די מתסכל אך לא תמיד זה בשליטתנו.
תשמחי במשפחתך שיצרת. בורכת!.
ומזל טוב ליהונתן על צעדיו הראשונים. זה בהחלט מרגש!.
שולחת לך חיבוק.
יודעת שזה כואב. אנחנו לא בוחרים את הורינו ובני משפחתנו ולא תמיד יש כימיה וקשר טוב. תתפלאי, אבל המון משפחות חוות את הניתוקים והכעס. חבל וזה די מתסכל אך לא תמיד זה בשליטתנו.
תשמחי במשפחתך שיצרת. בורכת!.
ומזל טוב ליהונתן על צעדיו הראשונים. זה בהחלט מרגש!.
מקווה, יקירי שזה יהיה עמ"נ לשוב, ולא אפיזודה חולפת.
הכתיבה היא צורך, וכבר הרבה זמן לא נתתי לו דרור.
אז :"תאהבו זה את זה או לא תהיו בכלל......"
ואותי פגשת בדיוק בתחילתו של יום, במקום דומה מאוד למה שתיארת שהעלה בך הספר
ברוך שובך רביד :-)
מרגש!
שמחה בלב
וחיבוק גדול *