0

הזמן היום עצר מלכת

22 תגובות   יום שישי , 26/10/07, 09:32
מכיוון שעזרתי הבוקר לידידה שלי - אלוהים (או אדוני - אינני יודע מי משניהם) כנראה רצה לצ'פר אותי מאוד:
בדרכי ברח' דיזינגוף על יד בית 19 , צעדתי בקלילות על המדרכה, מפסוט ומדושן עונג מהמצווה שעשיתי הבוקר לאחת מבנותיו, פסעתי בבטחון ללא מחשבה שניה על מכסה ביוב שנראה ידידותי ומזמין במיוחד.
ואז מטריקס נכנס לפעולה........
העולם קפא על מקומו !
אני הייתי באוויר !
תלוי בין שמיים ובור תחתיות הביוב !
מכסה הביוב עשה פְלִיפּ (יעני חצי סיבוב סביב צירו)במיומנות משומנת,
ורגלי מצאה את האוויר הריחני של ביוב תל-אביב כתמיכה בלתי אפשרית.
היות והמטריקס בדמי ובנשמתי - פשוט קפאתי באויר
ואז הנפתי את שתי ידי לצדדים כמו כנפיים, והורדתי בנון-שלנטיות במהירות האור, את רגלי השניה, שהיתה אלפית שניה לפני כן באויר - בהצלחה ובביטחון מחלט - מעבר לשפת הבור  - שהיה בעצם מלכודת שילטונות המטריקס לשוחרי החופש הנצחיים, בנסיון מתוחכם ביותר לדלל את שורותינו, מן הסתם נסיון שעלה הפעם בתוהו, כמו נסיונות רבים אחרים שארעו בשנים האחרונות במטרה להכחידיני.  (אולי אספר עליהם בהזדמנות אחרת).
אינני יכול לאמר שיצאתי ללא פגע - כנראה לא הייתי מספיק מרוכז והרגל ששקעה לתוך חלל הבור נעצרה על השוק בשלב מסויים על שפת הבור  החדה - דבר שכאב לי מאוד ודימם אחר כך כמה שעות.
כאשר מחוגי הזמן החלו לנוע שוב, - כמו משום מקום הופיעו שני עובדי עריית ת"א לבושי שחורים, ושאלו אותי אם אני צריך עזרה (כנראה שתפקידם היה ללכוד אותי בתוך הבור, וצפו בי ממקום מסתור), מיותר לציין כי אינני בוטח בשליחי מנהלת המטריקס והבטחתי להם שאני בכושר מלא, ואיש אינו יכול להרע לי.
פיזרתי אבקת פיות זהובה (כורכום) על הפצעים הפתוחים ושאגתי מכאב לכמה שניות, אך מנעתי בכך מהפצע להוות לי איום קיומי.
מייד התקשרתי למנהלת מטריקס ת"א 106 להודיע להם שנכשלו בלכידתי - וכי המלכודת נשארה פתוחה. הפקידה אמרה שהדבר ידוע להם, וכי היא תשלח מישהוא להתקין את המלכודת מחדש.
תמונה אוסיף בהמשך...
דרג את התוכן: