הופתעתי כשנודע לי שיצא תרגום חדש לספר. לא היה לי מושג שהוא תורגם לעברית באמצע שנות השמונים של המאה הקודמת. אני קראתי את הספר בשפת המקור - אנגלית, כשהייתי תיכוניסט לפני עידן ועידנים. למען האמת עם הספר הזה למדתי אנגלית כשקראתיו צמוד למילון. הוא לימד אותי את השפה האנגלית יותר משלימדה אותי המורה שלי לאנגלית בתיכון, שטרחה על כך במשך ארבע שנים תמימות. הספר הזה ועוד ספר על כוכב בייסבול אמריקני - כאמור צמוד למילון, בהתמדה ובעיקשות - היו עבורי הטירונות שלי בלימוד אנגלית. לכן שמחתי מאד לפגוש את הספר בלבוש עברי ונוכחתי לדעת שהוא עשה לי משהו בימי נעורי; משהו שתרם לעיצוב השקפת העולם שלי. 

הספר הוא מסע אנתרופולוגי להכרת טבעו של האדם. צעיר כישרוני ומשכיל שנקלע למצוקה קיומית. זה גם מסע הישרדות של אדם שהגיע לבור תחתיות, נצמד לחיים ולא התייאש. בפריז הוא היה שוטף כלים בבית מלון ומסעדה ובלונדון היה נווד שנדד עם עדר נוודים בן מספר אלפים בתחילת שנות השלושים של המאה הקודמת. 

יש בספר סיפורים על אנשים שפגש, אנשים רעבים כמוהו, חלקם של הסיפורים די חביבים. ויש גם תיאורים ריאליסטיים עד כאב שעולים מהתחתית הנוראה של הקיום האנושי. ויש גם תובנות פילוסופיות על הקיום האנושי ועל משמעות החיים: " העוני משחרר מכללי התנהגות מקובלים, כשם שהכסף משחרר אנשים מעבודה."  או: "...אבל אתה מגלה גם את תכונתו הגואלת הגדולה של העוני: הוא מוחק את העתיד."  או: "ויש בעוני עוד הרגשה שהיא נחמה גדולה. נראה לי שכל מי שהיה תפרן התנסה בה. זו הרגשה של הקלה, כמעט של עונג, שמקורה בידיעה שאתה דפוק וזרוק באמת. אתה דיברת כל כך הרבה על להיזרק לכלבים - ובכן, הנה הכלבים, ואתה הגעת אליהם, ואתה מסוגל לעמוד בכך. זה מפיג הרבה מהחרדה." 

ויש גם כמה סיפורים נחמדים על האנשים העניים שחיים מסביבך. על זוג זקנים שהתפרנס ממכירת חבילות חתומות של תצלומים פורנוגרפיים בשדרות סן מישל במרכז פריז. למעשה אלה היו תצלומים של טירות עתיקות ברחבי צרפת. הקונים שגילו את התרמית מאוחר מדי לא חזרו להתלונן מעולם. הנה קידום מכירות יצירתי ללא יחצ"נים. וסיפור אחר שמתאר ביסטרו צר מידות שבו התאספו העניים בסופי השבוע ושתו יין זול מהול במים. על הקיר מול הכניסה היה תלוי תצלום ענקי של לוויה ובתחתיתו כתובית באותיות קידוש לבנה: האשראי מת!    

הספר מלא בתובנות קצרות ועזות ביטוי, תובנות שמעוררות מחשבות:

סכינים חדים הם, כידוע, הסוד בהא הידיעה של מסעדה מצליחה.

מחשבה מוזרה היא להיות לקוח במקום שהיית בו עבד נרצע.

הפחדנות, בת טיפוחיו של הרעב, היא ששומרת על המוסריות.

......אספסוף עלוב נפש שחסר אפילו את ההגינות להיות כפוי טובה.

... שוחחתי איתו ומצאתי שכמו רוב הנוכלים, גם הוא מאמין בהרבה משקריו.

מעניין איך אנשים רואים כמובן מאליו את זכותם להטיף לך ולהתפלל בשבילך ברגע שהכנסתך יורדת מתחת לרמה מסוימת.   

והערה אחרונה. כותרתו של הספר היא: DOWN AND OUT IN PARIS AND LONDON  

אני הקטן מציע בענווה הראויה לבוש עברי אחר לכותרת, שבעיני הוא נכון יותר לכוונת הסופר במקור:

" מדוכדך וכבוי בפריז ולונדון"