כותרות TheMarker >
    ';

    הדרך אל האושר

    תיקון עולם, תיקון פנימי ותיקון אופניים.
    מסיבות טכניות בלבד הפניות לקוראים הן בלשון זכר - עמכן הסליחה.

    הבלוג בתקשורת

    ארכיון

    העיתונאים הבכירים בישראל מודים: אנחנו מפחדים

    15 תגובות   יום ראשון, 28/11/10, 22:50

    לא נגענו

     

    "בכלי תקשורת מרכזיים בארץ העיתונאים לא חופשיים להביע את דעתם, כתבותיהם מצונזרות או נמחקות, ואין סיכוי שימתחו ביקורת על הבעלים או אפילו על חבריהם של הבעלים." (עמנואל רוזן, בראיון ל"הארץ").

     

    "אם היה מדובר בשר בכיר ולא בבורוביצ'ים, ספק אם היינו כה מהססים (...) היום כמעט יותר קשה לעיתונאי לשבח פוליטיקאי מאשר למתוח עליו ביקורת. אנשי העסקים מקבלים יחס אחר. מפנק הרבה יותר. אני לא יכול לספור כמה כתבות יחצ"נות קראתי על נוחי דנקנר, אודי אנג'ל ושלמה נחמה (...) לנוחי דנקנר לא היינו מעזים לעולם לעשות מה שעשינו לעמיר פרץ" (רביב דרוקר, בבלוג שלו).

     

    "זה לא סוד שההון השתלט על המדיה הטלוויזיונית עד כדי השתקתה. ניתן היום לתקוף בחרי אף כל משרד ממשלתי וכמעט כל מנהיג פוליטי, אבל לא בעל הון. ניתן לחשוף, לבקר, לקטול ולדרוש ממערכת הביטחון, למשל, כמעט כל דבר שיעלה על הדעת. לא מבעל הון. זו תמונת המצב, ההון מוגן במדיה הטלוויזיונית." (רינו צרור, 'מעריב').

     

    "במערכת היחסים הון-שלטון-תקשורת יש אינטרסים סמויים" (עופר שלח, בראיון ל'דה מארקר').

     

    "הגבול בין סאטירה לבידור מטושטש. לועגים לאולמרט ואחר כך אומרים, הנה, עשינו סאטירה, אנחנו חכמים על חזקים. חזקים הם התקשורת ובעלי ההון שמממנים אותה, אבל עליהם מדלגים, עוד לא ראיתי תוכנית קומית בה יורדים על נוחי דנקנר, למרות שהוא משפיע על חיי יותר מדליה איציק. דנקנר איננו טרף קל, לא כמו הפוליטיקאים הנרמסים בטלוויזיה והם נושכים שפתיים בשתיקה" (יוסי קליין, הארץ).

     

    "הובטחו לנו כמה דקות עם נוחי (...) לא לפני שנרמז לנו בעדינות, שכדאי לצנזר דבר מה שצילמנו במהלך היום. הסכמנו"  ("כתבה" על נוחי דנקנר בערוץ 10).

     

    "עיתונאים מעדיפים להתעסק עם פוליטיקאים כי הם חלשים, תלויים בתקשורת ולא תובעים דיבה; עם בעלי ההון ו-60 עורכי הדין שלהם אף אחד כמעט לא מתעסק" (מיקי רוזנטל, ראיון לגלובס).

     

    מה אפשר לעשות

    הח"כים המצטיינים מדווחים באופן שיטתי על פעילותם.

    נכון, כמו לאמצעי התקשורת, גם לח"כים יש אינטרס: להיבחר מחדש, ולחזק את כוחם. אבל זה בסדר גמור, כי זה אינטרס ידוע ושקוף, לעומת האינטרסים הכלכליים של כלי התקשורת המרכזיים ובעליהם, שהם סמויים לרוב. יתר על כן: זו בדיוק הדמוקרטיה: אדרבא, שהח"כים ידווחו על פעילותם ויזכו לתמיכה בהתאם למעשיהם האמיתיים, ולא בהתאם לקשרי הון-שלטון-עיתון פסולים עם עיתונאי זה או אחר.

    בתחתית הרשימה הזה תמצאו קישורים לאתרים וכתובות דוא"ל של כמה ח"כים מומלצים, ממפלגות שונות. כדאי לבחור ח"כ אחד (או יותר) לכתוב לו, ולבקש ממנו לשלוח לכם מדי פעם דיווחים על פעילותו. כדאי לצרף למייל קישור לרשימה הזו.

     

    שלי יחימוביץ' (העבודה), בפייסבוק.                        syechimovich@knesset.gov.il

     

    אורי אורבך (הבית היהודי)                                               uorbach@knesset.gov.il

     

    ניצן הורוביץ (מרצ), בפייסבוק                                    nhorowitz@knesset.gov.il

     

    זבולון אורלב (הבית היהודי), בפייסבוק                               zorlev@knesset.gov.il

     

    ד"ר דב חנין (חד"ש)                                                        dhanin@knesset.gov.il

     

    ד"ר נחמן שי (קדימה)                                                     nshai@knesset.gov.il

     

    פרופ' אריה אלדד (האיחוד הלאומי), בפייסבוק                       aeldad@knesset.gov.il

     

    מיכאל איתן (ליכוד), בפייסבוק                                            meitan@knesset.gov.il

     

    גדעון סער (ליכוד)                                                            gsaar@knesset.gov.il

        "בכל הנוגע לדמוקרטיה, התקשורת בישראל חדלה להיות חלק מהפתרון והפכה להיות לחלק מהבעיה    .    "

    ארי שביט, הארץ.

    דרג את התוכן:

      תגובות (15)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/12/10 12:03:
      הי איתמר,
      אני מדברת על הדברים לעיל בפני אנשים בכל מיני פורומים והתשובות שאני מקבלת הן: אין מה לעשות. ככה זה.
      איך באמת אפשר לעשות יותר? הרי התקשורת מייצרת פה סדר יום, מזמן היא אינה רק מדווחת עליו.
        17/12/10 15:19:
      ואני בחלומי רואה חרצוף של נוחי דנקנר או סמי עופר...
      אופס , אין חרצופים יותר...

      אז אולי יש דרך לעשות עצומה להכניס חיקוי בארץ נהדרת?
        17/12/10 15:17:

      צטט: אופנן 2010-12-10 20:26:04

      צטט: עיתונאי אזרחי 2010-12-10 18:20:54

      איתמר, אני חושב שהכותרת מכלילה ובכל זאת יש עיתונאים שלא חוששים להביע את דעתם וראה איזה פלא רבים מהם נמצאים בשידור הציבורי...

       

      הכוונה לא היתה ל"כל העיתונאים הבכירים בישראל."

      למרבה השמחה, אתה צודק, ויש אכן כמה עיתונאים אמיצים, למשל - איתי רום מ"גלובס", אופיר בר-זוהר, אבי בר-אלי ואורה קורן מ'דה מארקר', עמיר בן-דוד מ"ידיעות אחרונות", מיקי רוזנטל (כיום בערוץ 10) וכן קרן נויבך, עודד שחר ואתה בשידור הציבורי.

       

      הכל יחסי... בנושאים רגישים באמת, כשיש פתרונות ספציפיים (ולא רק קיטור על הבעיה) כמו התקרה להכרה בהוצאות שכר הבכירים ללצורך מיסוי תאגידים, קרן נויבך ועודד שחר משתפנים באבו-אבוה משתפנים... עדיין הם יותר טובים מהאחרים.

        10/12/10 20:26:

      צטט: עיתונאי אזרחי 2010-12-10 18:20:54

      איתמר, אני חושב שהכותרת מכלילה ובכל זאת יש עיתונאים שלא חוששים להביע את דעתם וראה איזה פלא רבים מהם נמצאים בשידור הציבורי...

       

      הכוונה לא היתה ל"כל העיתונאים הבכירים בישראל."

      למרבה השמחה, אתה צודק, ויש אכן כמה עיתונאים אמיצים, למשל - איתי רום מ"גלובס", אופיר בר-זוהר, אבי בר-אלי ואורה קורן מ'דה מארקר', עמיר בן-דוד מ"ידיעות אחרונות", מיקי רוזנטל (כיום בערוץ 10) וכן קרן נויבך, עודד שחר ואתה בשידור הציבורי.

        10/12/10 18:20:
      איתמר, אני חושב שהכותרת מכלילה ובכל זאת יש עיתונאים שלא חוששים להביע את דעתם וראה איזה פלא רבים מהם נמצאים בשידור הציבורי...
        10/12/10 07:13:

      צטט: Telecart 2010-12-10 01:37:06

      אני כנראה הזיתי את הביקורת בעיתונות על בעלי ההון ארקדי גאידמק, לב לבייב, סמי עופר...
      אני ממש לא חושב שהם חסינים.

      גאידמק הוא לא באותה "ליגה" של השאר. את לבייב אכן תקפו, אתה צודק, אבל רק בנקודת זמן מסויימת, שבה זה היה נוח - כשנראה היה שהוא יורד מנכסיו, וגם מגלגל את חובותיו על הציבור הרחב. את סמי עופר תקפו באופן משמעותי רק אחרי שמיקי רוזנטל הראה לשאר העיתונאים שזה אפשרי, ואפילו פופולרי מאוד בציבור.

      בכל מקרה, על פוליטיקאים כמו פרץ, ברק, נתניהו וכו' תקפו אינספור פעמים - בצדק או שלא בצדק - בכותרת הראשית בעיתון, וקראו להם "אידיוט", "שקרן" וכו'. קשה להעלות על הדעת תרחיש, שבו יעזו לתקוף באופן כזה מישהו בסדר הגודל של דנקנר או תשובה, אף שמעשיהם משפיעים עלינו לא פחות, ולעתים אף יותר, מאלה של פוליטיקאים בכירים, ושמדי פעם הם גם נוהגים באופן שאכן ראוי לביקורת קטלנית.

        10/12/10 01:37:
      אני כנראה הזיתי את הביקורת בעיתונות על בעלי ההון ארקדי גאידמק, לב לבייב, סמי עופר...
      אני ממש לא חושב שהם חסינים.
        9/12/10 05:36:
      מה שמשותף לכל המצוטטים כאן הוא שכולם חיים בתוך המערכות שהם מבקרים. וחיים טוב.
      אם חשובה להם האתיקה העיתונאית שיתכבדו להקים גוף תקשורת חדש.
      כשמנצ'סטר יונייטד נרכשה ע"י האחים גלייזר הקימו האוהדים קבוצה חדשה אף.סי יונייטד אוף מנצ'סטר. כי לא הסכימו שהמדד לבחירת שחקנים יהיה מי יעזור לאחים גלייזר למכור יותר חולצות של AIG בקוראה.
      את זה למדו גם אוהדי הפועל תל אביב בכדורסל ואוהדי הפועל ירושליים בכדורגל.
      כל עוד הם חיים מהיד של נוחי דנקנר שלא ימרקו את מצפונם בדיבורי סרק.
      "לגזור ולשמור".
        29/11/10 17:20:

      מדינת ישראל הפריטה עצמה לדעת.

        29/11/10 14:39:
      את הכוכב הראוי הענקתי כבר ליעלה, אז אשוב בהזדמנות קרובה.
      ובנתיים יישר כוח!!
        29/11/10 14:29:
      אין שמאל או ימין באמת. מה שיש בודאות זה ימין כלכלי מול שמאל כלכלי. בעל המאה הוא בעל הדעה ומי שחושב אחרת הוא תמים. העיתונאים העובדים בערוצים המסחריים הם ברובם המכריע שכירי חרב של בעלי ההון ואם הם לא, הם מביאים לו את ליטרת הבשר המצדיקה את קיומם. בדר"כ דבריהם של המתנגדים למצב נבלעים ונעלמים בשטף הזורם של התעמולה שאנשים חושבים כי היא חדשות או בידור.
        29/11/10 14:01:
      המלך...הוא עירום...

      גם אן הוא מחזיק בידיו שררה והון....

      פנטסטי.

        29/11/10 12:16:
      התגובה האוטומטית:
      אז מה חדש?

      וזו הבעיה
      שהמערכות קורסות וכולנו אדישים
      אילפו אותנו.
      או שהגלותיות טבועה בנו
      או שאנו באמת לא עם אלא אסף קהילות קטנות שלא מאמינות בכוחן מול השררה וההון.
        28/11/10 23:04:
      פוסט נהדר, חשוב, נכון ו..... לא ישנה כלום.
      המדינה יש לה בעלים חדשים.

      בקרו באתר החדש